הסיפורים של אלינור
"אז עכשיו אחרי שהבהרנו את הנושא אפשר לנסוע מהחור הזה" אמר דילן, בעלת רגשות מפוצלים אני כבר לא יודעת אם זה לטובתי או לרעתי כל העניין הזה, אני מצטערת דילן […]
אנחנו לא חברים,אבל גם לא ידידים.אנחנו משהו לא מוגדרלי זה לא מפריעוגם לו זה לא מפריעאז למה להם זה כןלמה אני חייבים לתייג הכלאני והוא נפגשים בקו המשווהאנחנו נהנים וצוחקיםאנחנו […]
"את מה מלאני?" אמר דילן כדי להאיץ את דברי, "שיקרת לי נכון?" דילן ירה לעברי את השאלה בקרירות, "אתה צריך להבין" אמרתי בקול שקט, הדמעות עמדו ליפול מעייני, מאיימות ליצור […]
המוזיקה כל כך רועשת, אבל לא מספיק, לא מספיק כדי להשתיק את הקול שלך.שחודר לתוך חלק בגופי, וצועק לי לחזור אליך לרדוף אחרייך.ואני, אני לא רוצה את זה, מתחילה להזיז […]
נושמת עמוקות, מנסה להבין מה אני מרגישה בפנים. זה טירוף כלשהו הוא כה לא ברור, ומערפל. אני כבר לא מבינה את עצמי גם לא אותו, ולא אף אחד אחר. התנתקנו, […]
לבעוט בקירות.לצרוח בקול .להתפרע עד קץ הימים.לעשות מה שבא לי,מתי שבא לי, איך שבא לי. ככה החיים שאני איתך, פרועים, משוגעים, מטורפים ולא מציאותיים. אובססיבית כלפי ההרגשה המטריפה הזאת, השנייה […]
"דילן מה אתה עושה כאן?" שאלתי, חששות מילאו אותי ופניו של דילן הביעו רק הפתעה מוחלטת. "שאלתי מה את עושה מלאני? ממתי יש לך פאה על הראש? ממתי את לובשת […]
שוכבת במיטתי, מנסה למכור לעצמי שקרים. על ג'וש, איך מישהו בדמותו של אדם כה נחמד, אמיץ, שליו, עדין, מיוחד וקסום יכול לבגוד בצורה כזאת קרה. אבל מי אני בעצם?, איך […]
התהלכתי לעבר המשרדים יכולתי להרגיש את העיניים שמסתכלות עלי בקפידה, אנשים בני 25 הסתכלו עלי כאילו אני איזו צעירונת בת 21. הגעתי והדלת הראשית נפתחה, נכנסתי למעלית ועליתי לקומה 13, […]
כן כן אני יודעת לא העלתי פרק מיליון שנה זאת לא אשמתי תאשימו את הבית ספר הנורא שלי שלא מפסיק עם המבחנים עבודות והכוללל מצטערת שלא כתבתי המון זמן אני […]
ההתעלמות של ג'ולייט לא עזרה, זאיין נעמד מולה "זאיין בבקשה, אני לא יכולה יותר. אני אוהבת אותך, אני באמת אוהבת אותך יותר מהכול, אבל אני לא יכולה, אני כואבת, שבורה. […]
מנסה שלא להסתכל למטההאופק כה יפה פשוט שמימיעוד צעד אחד ואוכל סוף סוףלהוכיח לכולם את האומץ שחבוי בי הבטחת שתחזיק את ידישתהיה לצידי לעדשהכול יהיה בסדראבל ברגע שהסתובבתידחפת אותי בעודי […]
"ג'וש יש לי יותר מידי עניינים לסדר, אני לא יכולה לנשק אותך כאילו אתה החבר שלי. דילן הוא החבר שלי, והיחס הדוחה שאני נותנת לו לא מגיע לו, ואתה לא […]
יושבת בכיתה ודילן לצדי, רגשות האשמה סובבים אותי. איך העזתי להוציא מפי שקרים שכאלה? ועוד לערב בזה את כריס.המוות שלו הופך אותי משוגעת אני מרגישה את זה קורה בהדרגתיות שהתהליך […]
כל מה שאני צריכהזה זוג ידיים שיעטפו אותי עכשיואבל כל מה שאני מקבלת זהבדידות קרה ומרירה גופי שבור והרוס מכל הטלטלות הנפשיותאני אתאחד עם השיגעוןאין מישהו שיבוא ויבטל את הבדידות […]
הוא חזר אלי, מסוממת מנוכחותו של ג'וש.איבדתי את תחושת הזמן, כשהיה לצידי הרגשתי ביטחון, שמחה, כאילו הוא חיבוק שעוטף אותי בזרועות חסונות. מסובבת את גופי כאילו אני רוקדת ריקוד לשניים, […]
גופי אינו יכול לשאת את מותו, הפכתי כשל מערכתי. מה אני אעשה עכשיו, עד כמה אוכל לשקר שהחיים ממשיכים?. התעוררתי בבית החולים, כאשר דילן והוריי בחדר האווירה בניהם הייתה קודרת, […]
זה כול כך מוזר לפני רגע ראיתי את פניךשמעתי את צחוקך נהניתי מחברתךשמעתי את קולך הברורועכשיו נעלמת לא הותרת מאחוריך שום סימןפיסת זיכרון שאוכל להיאחז בהולהשתמש בה עד שימאסהריקנות שבתוכי […]
החיבוק של אימי היה ניסיון להוציא ממני את האשמה. אך הם לעולם לא יצליחו שלי לא אמא שלי, לא אבא שלי, לא האחים שלי ולא קריסטין. הוא מת, הוא לא […]
לא חשבתי שאמצא את עצמי במצב הזה, החטיפה הזאת שינתה את חיי. הוא מת, ואני לא יכולה להחזיר אותו. עמדתי מחזיקה בידיי שמלה שחורה, הפעם האחרונה שלבשתי אותה הייתה בהלוויה […]
"חכה שם אני צריכה לאסוף כמה דברים מהבית שלי" אמרתי לתוך הטלפון בשקט, "טוב" אמר כריס וניתק את השיחה. הלכתי לחדרו של דילן לא רציתי להעיר אותו אבל הייתי חייבת, […]
במהלך ריצתה ג'ולייט נפלה, היא הייתה על הברכיים והיא החלה לבכות ולצרוח. היא ניסתה להפסיק אך לא יכלה, הצעקות שחררו מעט את הכאב הבלתי נתפס שכולא אותה. היא הרימה את […]
ברכיו של זאיין היו כאילו מוצמדות בדבק אל האדמה, הוא לא היה יכול לקום והוא לא רצה. זה נגמר זה באמת נגמר היא לא תחזור, "למה?" זאיין צרח בקול, לא […]
בגלל שלא כתבתי פרק מיליון שנה אז הנה הקטע האחרון מהפרק הקודם לפני ששמה לב, מישהו דחף מיקרופון לידיה. והמנגינה התחילה לפעול היא זיהתה את המנגינה. היה עצוב עד כמה […]
אני אני הרגשתי אשמה, גורמת שוב ושוב לסיבוכים, מפלות ושיגועים. האגואיזם שלי חוסר האכפתיות שלי כלפי דילן,זה פשוט מגעיל אותי איך אני מעזה? אני גורמת לו להיבהל, להשתגע. מילותיו נאמרו […]
אני ממש מצטערת שלא העלתי פרק עבר חודש יואו איזה הלם אני ממש מצטערת מקווה שתאהבו את הפרק אם עדיין יש קוראים בכלל…. טוב לא חשבתי שלעלות כיתה זה אומר […]
"ג'ולייט" אמר זאיין, "כן" היא אמרה בחיוך, סוף סוף פיסת האושר שלה חזרה אליה. היא התגעגעה אליו, כל יום היא חשבה מה הם יכלו לעשות ביחד. עכשיו שהם שוב יחד […]
"מלאני מה את עושה פה?" שאל כריס, "מה אני עושה פה?, זה הבית שלי" אמרתי בלחץ, מה הוא עושה פה?, אני מקווה מאוד ששום דבר לא קרה, הריי אני ישנתי. […]
ההתערבות התחילה, אני ודילן הלכנו לכיתה כדי שקריסטין וכריס לא יחשדו שגילנו. הבטתי בדילן, הניצחון שלי היה מובטח זה די צפוי, אנחנו בנות די ברור שקריסטין תספר לי. אבל אז […]
ג'ולייט נכנסה לביתה, ומיהרה להיכנס לחדרה. היא נשכבה על מיטתה והתחילה למרר בבכי. הוא התוודה בפניה על אהבתו וכך גם היא. זאיין נשאר עומד מתחת מנורת הרחוב בעלת האור העמום, […]