הסיפורים של הסמיילריות ^_^
"אתה לא יכול לעשות את זה!" צעקתי מהדהדת בכל היער ומפרה את השקט בצורה חסרת כל רחמים. "זאת רמאות.""את רואה אפשרות אחרת?" הוא שואל, עצבני כמו תמיד."להיכשל," אני אומרת כבדרך […]
הקשת המונחת על כתפי מעיקה ומאיטה את צעדי הקלילים והמהירים, הופכת אותם למגושמים.ידי השנייה – המחזיקה באשפת החיצים – מתכסה זיעה קרה אף שקור השחר חומק בחלקלקות בין אצבעותיי.אני נאנחת, […]
אני נוסע לבית קפה הקרוב. יום שבת שהתחיל כיום חמים מתלווה כעת בטיפות דקות ועננים אפורים.אני מחנה את הפרארי ונכנס במהירות לתוך בית הקפה הקטן והחמים. כשאני פותח את הדלת […]
הפרארי שלי מהבהב פעמיים ומודיע לסובבים שפתחתי אותו."אבל נייתן," אני שומע את קולה של זואי. אני מסתובב ומביט בהם מבין המכוניות החונות בדממה."מה את רוצה? הבטחתי לקחת אותך הביתה!" הוא […]
אני בולעת את רוקי בקול שמתמזג בקול אנחותיהם העצבניות של הזומבים הרעבים והמבאישים. לבי מפרפר בחזי במהירות מסחררת. משהו קשה תקוע בגבי הזרוק על האדמה הבוצית ואצבעותיי חופרות לתוך הבוץ […]
נייתן שוכב על החול מחזיק חזק את לסתו אשר אליה כיוונתי את אגרופי המוחץ, רגליו מתעוותות בכאב ודם זולג במורד בצווארו עד לעורפו. "בן זונה," הוא פולט חרישית.זואי מזנקת על […]
המשך היום עבר כהרף עין ולא שמתי לב בכלל לזמן שריחף לו. כשאני יוצא משטח בית הספר מבטי נתפס על בחור בחליפה. אנחה ענקית נפלטת מפי."היום זואי הולכת למסיבת חוף, […]
לפני שאמנדה מספיקה לומר משהו לרוי דלתות חדר האוכל נפתחות באכזריות ומוטחות בקירות בחוזקה. סם נכנס לחדר בפתאומיות כזאת שאפשר לחוש את המתח שחדר אתו ביחד לחדר וגרם לכולם לצמרמורות […]
אני שוב עושה את אותם הצעדים כמו מקודם; נכנס לתא, נועל ופונה שוב אל הדפים.אחרי שאני מדפדף בדפים שנראים לי כשעמום מתמשך אני מגיע לדף עם תמונה של נערה. לנערה […]
לפתע הכול נראה לי כמו מעיין חלק בסרט מתח. אוויר קריר מצנן את האווירה הכבדה ועלים יבשים עפים בצורה מסולסלת ונחים בדממה על האדמה הרכה מגשם. אני נעמד מולו. הוא […]
משהו קר נוגע קלות בזרועי החשופה, מנדנד את גופי פעמיים. אני מתהפכת על מיטתי, מנסה להתעורר במהירות.כשאני פוגשת בעיניה של נערה בעלת שיער בלונדיני קצר אני צורחת וקמה במהירות, נעמדת […]
אני פונה ללכת ויוצא מהסמטה אל הרחוב המעושן כאילו דבר לא קרה.אני נכנס לבית של אליס אחרי שניקיתי את נעליי הטימברלנד הכבדות שלי בקפידה בשטיח הצמרירי והכחול המונח במפתן הדלת. […]
רק עכשיו, כשהאדרנלין הולך ודועך, אני מתחיל לחוש בצלעותיי שצורבות ומלהיטות את קרביי באש מאיימת ומענה. אני מתכווץ במקומי בפעם אחת ומייסרת כשאני מנסה לזוז. אני תוהה אם חולצתי רטובה […]
"בואי איתי," היא אומרת וקולה העדין מהדהד לכול אורך המסדרון. היא מסתובבת אחורה ומתחילה ללכת חזרה, כשהיא רואה שאני לא באה אחריה היא מוסיפה, "את יכולה להישאר שם מצדי."אני מתחילה […]
אני יוצא מן הכיתה אחרי שהמורה תפס אותי ולא הפסיק לדבר על כל המחזות היפיפיות של שייקספיר אך אני מצדי רק הנדתי בראשי. אני לא כזה מעריץ את שייקספיר ויש […]
אני יורד מן האוטובוס הצהוב הרועם בחוזקה כשהוא ממשיך במעלה הגבעה במאמץ אדיר והאגזוז שלו מתיז עשן מעורפל ועכור שמתערבל עם האוויר הנקי ונעלם.כשאני מביט על בית הספר הגדול ההומה […]
אני מזדחל מתחת למיטה הרכה והנעימה שכל כך חסרה לי בכלא המצחין והמזוויע ומביט אל תוך עלטת הלילה דרך החלון המוצב ליד מיטתי. אני זוכר שהייתי ישן בחדר הזה כשבאתי […]
כבר עברו שלושה ימים שאני תקועה בתוך החדר הקטן הזה. אוכל ומים אני מקבלת מידי פעם מסם וללא הצלחה מנסה לחלוב מידע על מיקומי. לורן נכנסת לחדר רק כדי לקחת […]
אני חוצה את הדשא הרענן והרטוב הנמחץ תחת נעליי ומגיע לבית הגדול והלבן בעל התריסים הכבדים והחומים.ברוקלין זכורה לי בחריטה זעירה במוחי, כך שאני לא מכיר אותה כל כך טוב, […]
טעמתי את טעם הנקמה; בבליעה, נראתה כטעם היין הריחני, חמימה ומעוררת: הטעם שבא אחר כך היה מתכתי ומעכל, מלא תחושת רעל.שרלוט ברונטה{ מתוך הספר "ג'יין אייר" } פניו חתומות. שפתיו […]
לפעמים יש הרגשה כל כך משכרת חושים, שגורמת להרגיש שייכים ורצויים. הרגשה מתוקה שנושקת על המצח בשפתיים קרירות שגורמות לגל צמרמורות לעבור בכל הגוף.הרגשה שמשחררת מעבודה מנטלית ומייסורים שמתלווים לכך. […]
השתעלות חומקת מבין שפתי היבשות. תחושת שריפה מתלקחת בגרוני היבש ושערי קבור בתוך חול צהוב. אני משפשפת את עיניי. עדיין עקצוצים הולכים ונשנים פוקדים את צווארי כשאני מנסה לקום. כל […]
דניאל מדבר. מסביר לי את השיעורים בכימיה שלא הבנתי, אבל קולו כאילו רחוק ממני, לא נוגע אלי ואל המחשבות שלי שכלואות בתוך מוח במין זמזום מרעיש. האם הייתי צריכה לשאול […]
אני צועדת בכוח לעבר השולחן בו אני ודניאל יושבים ביחד.עכשיו יושבים לידו עוד כמה נערים. אני מתיישבת בראש מושפל, נבוכה ממבטיהם הפלשני של הנערים, או מדניאל עצמו. "את בסדר?" שואל […]
היא לא רצתה לצאת לאווירו של עולם פרועה ומקומטת כפרחי הכלנית הפשוטים. כי עז היה רצונה להופיע בכל הדרת יופייה. אין פלא, אפוא, כי התקשטותה הנסתרת נמשכה ימים רבים.-אנטואן דה […]