הסיפורים של ilana2908
תסתום. פשוט, תסתום. המנהל חייך אלי חיוך שהיה אמור להיות חמים, אבל היה קר כקרח. כולם הביטו בי בהפתעה, ואחרי כמה שניות, גם ברין. "אתם… שדים?" שאלה קייטלי בקול המום. […]
~איזמו~ לא ממש עיניין אותי מה היה התנאי. גם לא ממש עיניין אותי מה קורה באסייה. הדבר היחיד שרציתי לדעת היה אם השדים אחרינו או לא. המנהל חייך, ונשען על […]
"אנחנו חייבים ללכת אל המנהל," אמר ז'אק. "הוא יכול לתת לנו כמה תשובות." הזדקפתי במהירות. סוף סוף, אחרי מי יודע כמה זמן, אנחנו נקבל תשובות? בכול סיטואציה אחרת הייתי מתלוננת […]
~מיסה~ לכולנו הוקל כשראינו דלת מלפנינו. אבל עדיין הצעידה הייתה אינסופית. לא היו שום שדים מסביבינו, אבל הייתה את התחושה הזאת באוויר, תחושת יאוש נוראית… ידעתי שזה מעשיו של האיש […]
הלכנו בשקט במסדרון האינסופי. אף אחד מאיתנו לא דיבר במשך כמה זמן, והשתיקה הזאת העיקה על כולנו. ניסיתי למצוא משהו לומר שישבור את הקרח, אבל ללא הצלחה. במקומי, מיסה התחילה […]
~רין~ משום מה, האיש הזה נראה לי מוכר. הוא היה שד, זה בטוח. לא ראיתי בני אדם מסתובבים עם זנבות. גם נראה שאיזמו מזהה אותו, לפי המבט ההמום שהיה על […]
"מיסה! רייק!"הם חייכו לעברינו מהמשך המסדרון. למרות שפגשתי אותם לפני כמה ימים, שמחתי לראות שכולם בסדר. טוב, קייטלי הייתה יוצאת דופן. היא לא הייתה הכי בסדר.למרות הגבס המאולתר שונדר הכין […]
~רורי~בואו נגיד שאיזמו הוא שקרן לא רע.הוא לא הביא אקדח- הוא פשוט לקח אותו מבנאדם מת. את השדים הוא חיסל בשתי מכות בודדות.למרות שאני ממש חיבבתי אותו ואת רין, הרגשתי […]
"הוא… יצא?"הדלת הייתה פתוחה, ולא ראיתי את רין בשום מקום. יכול להיות שהוא יצא, בלי שום נשק, לתוך מסדרון מלא שדים?"האידיוט הזה…" רטנה רינה. היא יצאה למסדרון אחריו, וקולות צעדיה […]
~רייק~ זה היה נראה כאילו הסיוט שלי מתגשם. "כולם בסדר?" שאל ז'אק, בזמן שהוא מדליק נרות. הסתכלתי סביבי. עדיין היינו בכיתה, אבל… לא כולם היו שם. את קייטלי, רורי, איזמו […]
"ונדר!!" צעקתי בבהלה. השד ניסה לתפוס לי את היד הלא שבורה שלי, ואני כשלתי אחורה, הרחק ממנו.ונדר צעד בשקט מאחוריו, מנסה להרוג אותו באותה שיטה שבה הוא השתמש בפעם הקודמת.זה […]
~קייטלי~הייתי רוצה לחזור להיות מחוסרת הכרה.ונדר ניסה להרגיע אותי, אבל הכאב היה בילתי נסבל. הוא קרע את חולצתו וניסה לקבע לי את השבר, וחשבתי שאני עומדת למות. למות בחדר שהכניסה […]
בפעם השלישית שהשד זרק אותי על הקיר, חשבתי שאני אתעלף.שמטתי את הפיגיון על הרצפה, והראיה שלי הטשטשה מרוב כאב. כבר לא הצלחתי לראות איפה השד, אבל ידעתי שהוא קרוב.הוא תפס […]
~ונדר~אני לא עיוור, אבל באותו הרגע לא יכולתי לראות כלום."ונדר?" שאלה קייטלי לידי."הממ?""בבקשה, תפסיק עם זה.""להפסיק את מה?" ניסיתי למצוא את דרכי אליה. לא שמעתי שום צעקות, ואף אחד לא […]
"מצטער על האיחור," ז'אק נכנס בסערה לכיתה, ושם את ספריו על השולחן. הוא לא נראה כמו אתמול- עליז ומחייך. הוא נראה נסער וקודר, ולא יכולתי להאשים אותו. המוות של קמיל […]
~מיסה~ראיתי הרבה דברים מגעלים בחיי. אבל הגופה התלויה עברה את כולם.היום שלי התחיל בסדר. רציתי לבדוק את האקדמיה, אז קמתי, התלבשתי מהר, שרבטתי פתק לחברתי הטובה קמיל, ויצאתי. חלפתי על […]
עצמתי את עיניי בניסיון להרחיק את הפחד. מראהו של ז'אק החוייר לא עזב אותי. ניסיתי לחשוב בהיגיון- יכול להיות שקרה משהו לאימו, אוש…. משהו משפחתי שלגמרי לא קשור אלינו.אבל משהו […]
~רינה~האמת שדי הופתעתי כשהנער המוזר ההוא התיישב לידי.פלטתי 'היי' חטוף, וחזרתי לבהות קדימה. קוויתי שהוא לא רואה שאני מסמיקה. זו הפעם הראשונה זה הרבה זמן שמישהו ניגש אלי מרצונו.היה לי […]
יש לי הרגשה רעה,לגבי משהו לא נודע.אני מסתובבת לאיטי, עוצרת נשימותי,ומולי רואה שהתגשמו פחדי. אני מתפללת בתוכי,שזה לא יכאב.אבל עד כמה שזה נורא,אני מוכנה למצב. ואז באימה נזכרתי,שרק רציתי ליהנות.ושאף […]
לנערה קראו קייטליס יורק, היא בת 16.5, מיישוב ליד פריז. כשהייתה בת 10 אבא שלה נהרג בגלל כמה שדים, אבל בזמנו היא חשבה שהוא התאבד. רק לפני שנתיים היא החלה […]
~איזמו~הנסיעה ביום למחרת נדמתה כמו נצח, אבל לא היה לי אכפת. אני בעיקר הסתכלתי על הנוף שנשקף מחלון המכונית.הרבה מאוד שאלות 'מה אם' התרוצצו לי בראש בגלל בית הספר המוזר […]
ארוחת הבוקר הייתה כמעט זהה לארוחת הערב. לא שאני מתלונן.הייתי עסוק במחשבות על החלום שלי, ועל החרב שכעת נחה בחדרי. למה האישה ההיא הביאה לי את זה? ממה היא ברחה […]
~רין~זה היה ברור שאני יקבל את המיטה.זה לא שפחדתי מהמוות. להפך, אם המוות ירצה לקחת אותי, אז בשמחה. זה פשוט… הייתה לי הרגשה מאוד רעה לגבי זה. ולרוב התחושות שלי […]
"אתם עד כדי כך משועממים?" רורי התחיל לצחוק. הוא הפסיק כשראה את המבט הרציני שלי.רין הביט בי בתדהמה. לא הבנתי למה הוא מביט בי ככה. זה לא כאילו אני שולח […]
~איזמו~אז קיימים ציידי שדים, הה? נשמע מעניין.רורי ורין דיברו בינהם, אבל אני הייתי עסוק במחשבות שלי. ברור שרציתי שרין יהנה ביום הולדת שלו, אבל… גררתי את רין לשער כי הייתי […]
"מחשיך," אמר איזמו לעצמו.חייכתי. סוף סוף הכאב בעיניים עבר. שמתי לב שעכשיו כשחשוך, יש ברחובות של פריז יותר שדים.כן, פריז. סוף סוף גילינו איפה אנחנו.וגם גילינו שזה לא מנומס לשאול […]
"אסיה מאוד שונה מגהנה, לא?" ההבעתה החייכנית המלחיצה של איזמו נעלמה, ושבה להיות ההבעה האדישה האופיינית לו. אבל אני עדיין יכולתי לראות אותו מחייך בזמן שהביט על השמיים הכחולים.האזור מסביבנו […]
"יום הולדת שמח, אח קטן!" אמר מישהו מאחוריי. הסתובבתי בשיעמום. מולי הופיע דמותו האדישה של איזמו, שיערו הירוק צבוע חלקית באדום. עיניו הירוקות הביטו בי באדישות האופיינית לו, וגם הוא, […]
~5 שנים מאוחר יותר~להתעורר לקול מחבתות נופלות וסירים מקרקשים זה לא בדיוק דרך טובה להתחיל את הבוקר."סמי!" צעקתי לו בכעס."סליחה!" שמעתי צעקה מהמטבח. קמתי בכעס, לבשתי בזריזות את אחת החולצות […]
~נקודת מבט של אלין~למשיהו כבר קרה שהחבר המת שלך קם לתחייה ומזמין אותך לטיול ליד האגם כאילו כלום לא קרה?רק לי זה קרה?הלכנו במשך כמה דקות, וכול הזמן הזה שתקנו. […]