הסיפורים של karinrin55
בראש ובראשונה אני רוצה להתנצל שלא העלתי פרקים בזמן האחרון, בגלל ערב החג הייתי עסוקה מאד. בנוסף לזה אני מאד חופה ולא הצלחתי לישון בלילה מה שגרם לי לעייפות מוגברת […]
רוז חיכתה בסבלנות על אחת הספות מול הטלויזיה הדלוקה, היא הסתכלה על תוכנית קומדיה מסוג כלשהו כי שמעתי צחוק ברקע. "מוכנה לצאת?" שאלתי והיא הסתובבה אליי, היא הינהנה וסגרה את […]
הם נשארו שם ואכלו, אני הלכתי לחדר האימונים שבקעו ממנו קולות של מתכת משתפשפת על מתכת ואנקות מאמץ. "לא עושים כיף בלעדיי אני מקווה." אמרתי בחיוך כשראיתי את פיל וניק […]
הכיסא בראש השולחן היה ריק וכנראה שמור בשבילי, התקדמתי והתיישבתי בו. השאר כבר התחילו לאכול ולשתות, הכל נראה מצויין. באמצע השולחן היה סיר של ספגטי קרבונרה ועל השולחן מפוזרים ירקות […]
כפי שחלקכם כנראה יודעים עליתי לכיתה יא' השנה ואני מוצפת בשעות לימודיח ושיעורי בית, אני שוקלת לקחת הפסקה קטנה מהאתר ולהתמקד בלימודים עד שהכל ירגע. אני עדיין לא בטוחה אם […]
החדר היה גדול מהשאר כאן, לפי הצצות בחדרים פתוחים של אנשים. על הקירות היה טפט ירוק וציור של יער ירוק תלוי מעל המיטה הזוגית שהייתה צמודה לקיר הנגדי מהדלת, מסגרת […]
לבניין הייתה חנייה תת-קרקעית, מאד מושקע לדעתי. ג'ף החנה את האוטו כשהשאר בחוץ עוזרים לו, הנסיעה הייתה מאד מעייפת אבל אני חושב שהיא שווה את זה. "אז כמה חדרים יש […]
אפילו לא הקשבתי להם, הלכתי לחדרי כשרוז רצה אחריי מנסה לעצור אותי אבל לא הקשבתי לה או הבטתי בה. עליתי ישר למעלנ וסגרתי את דלת החדר מאחוריי, רוז נכנסה לפני […]
הלכתי תשוש על החוף, רגליי משאירות סימני גרירה על החול שנשטפים עם הגלים. עליתי במדרגות ונתקלתי בג'סיקה, היא ישבה שם והביטה למרחק. "הכל בסדר ג'סיקה?" שאלתי והתיישבתי לידה, היא התנערה […]
נכנסנו למסעדה שנראתה קצת יותר כמו דיינר וישבנו בשולחן ענקי, דיינה לא הביטה בי לאורך כל הארוחה וכך גם פרקר. הלכנו בשקט במסדרון הפתוח עם רוח מהאוקיינוס מקרר את האוויר, […]
סברינה ישבה על מכסה המכונית של בראד, והוא נישק אותה באגרסיביות. ג'וליה הביטה למקום בו חנתה המכונית של ניקול ודניאל, שניהם עמדו ליד המכונית יחד עם עוד כמה אנשים. דניאל […]
עמדתי שם מביט בגלים נשברים על החוף. טעם שפתיה עדיין על שלי, הריח שלה נדבק לחולצה שלי. זה לא אמור להיות, ככה לא מרגיש כשאוהבים מישהו ללא גבולות. לפחות לא […]
נסענו על הכביש המהיר למשך כמה זמן, בדקתי מידי פעם שפיל עדיין אחריי וכשהשמש הגיעה לאמצע השמיים עצרתי באחת מתחנות הדלק בצד הכביש. "אני הולך פנימה לבדוק אם יש מלוניות […]
כולם עמדו שם ודיברו, דיינה ורוז היו לידי ורק דיינה רצה לשאר הבנות לברך אותן. "אני לא מבין איך את כזאת גבר רוז…" אמרתי לה והיא צחקה. "זה בטבע שלי, […]
"אז לאן הולכים אוז?" שאל אותי פרקר, עיניו החומות נעוצות בדרך לביתם של ג'ף ונארה. "ניו-יורק בהתחלה, אני רוצה להתרחק קצת מכאן אבל עדיין במרחק סביר." אמרתי וחיזקתי את האחיזה […]
ישבתי בשולחן ארוחת הבוקר, אחותי לידי ואימי במטבח מכינה לנו פנקייקים. "אז… החלטת לאן אתה הולך?" שאלה אותי סילביה אימי, היא הניחה את הצלחת שעליה נערמו פנקייקים באמצע השולחן. "את […]
כן כן החלטתי שאני עושה את סיפורו של אוסקר (אוז) אוליבר נורכר האהוב שלנו, הסיפור יהיה מנקודת מבטו של אוליבר ויעסוק בדברים שעשה לפני שהצטרף ללהקה שלנו ופגש את לונה. […]
שיעור היסטוריה היה משעמם במיוחד, ג'וליה למדה את החומר הזה בשנה שעברה בבית הספר באורלנדו. "את השיעורים של היום תגישו ביום רביעי בשיעור הבא שלנו." אמרה גברת הובסון וג'וליה הכניסה […]
אחרי ההפסקה ג'וליה בדקה את מערכת השעות שהמזכירה הביאה לה, שיעור היסטוריה. ג'וליה נאנחה והלכה לכיוון הכיתה שמספרה צוין בדף, היא התעודדה מעט כשראתה את לילי יושבת באחד הכיסאות ליד […]
ג'וליה עמדה בכניסה לקפיטריה עם הספר שדייב נתן לה בידה, היא הביטה מסביב על הילדים שישבו ליד שולחנות עם חבריהם ואכלו. "פעם ראשונה נכון?" שאל קול לידה, היא הביטה במקור […]
המורה לאנגלית היה אדם מבוגר, בשיערו החום היו קווצות אפורות שהתנו לו מראה בוגר מאד. הוא סידר כמה דברים על שולחנו והוציא משהו מתיקו, הוא כיחכח בגרונו וגרם לתלמידים להשטתק. […]
היא עמדה שם, נראית בדיוק אותו דבר כמו לפני חמישים שנה. "אתה בא?" שאלה אותי והתקרבתי לקצה המזח, היא עמדה שם מחזיקה את ידו של ילד צעיר. "אני מפחד דודה, […]
היא עדיין הייתה שם, ישנה בשלווה לידי מחובקת בזרועותיי. לא זזתי ולא העזתי לנשום, אני לא רוצה להעיר אותה כשהיא שלווה כל כך. אני חושש לחשוב שמא תשמע ותתעורר, הבטתי […]
אני עומדת מול המראה ומסדרת את השיער שלי, דפיקה על הדלת מסיחה את דעתי. "כן?" שאלתי מבלי לפתוח אותה. "ביקשת שאבוא." אמרה פייז' מבעד לדלת, פתחתי אותה והיא חיכה אליי […]
אוז התיישב על בירכיו לידי, הוא לקח את פניי בידיו ודיבר ברוגע ושקט. "את לא חייבת לונה, את יכולה ללכת מכאן." אמר והביט ישר לתוך עיני. "לא," אמרתי וקמתי ממקומי, […]
נכנסתי לחדר שלי והחלפתי לפיג'מה הישנה שלי, היא הייתה של אמא שלנו כשהייתה בגילי. היא הביאה לי אותה ממש לפני שמתה, אני לא אזרוק אותה בחיים. נשכבתי במיטה עם עיניים […]
דפיקה רמה בדלת העירה אותי, הייתי מכורבלת כנגד אוסקר שידו הקיפה אותי. שיפשפתי את עיניי וקמתי מהמיטה לוקחת את החולצה שלי מהרצפה ותחתונים לובשת אותם במהירות ופותחת את הדלת. "כן?" […]
הם הגיעו במוניות ושילמו לנהגים, אני ואוז עמדנו שם וחיכינו עד שהם הוציאו את כל המזוודות. "תודה על העזרה." אמר לוק וניגב זיעה ממצחו. "בוא לא נריב עכשיו, אנחנו נלון […]
הוא עבר בין המכוניות בדרך החוצה מהעיר, מתחמק מהפקקים ונוסע דרומה. יצאנו מהעיר במהירות ונסענו על דרך מהירה חסרת מכוניות לכיוון הפרברים, הוא עצר ליד הבית הראשון והוציא את המפתחות […]
יצאנו מהעיר ונסענו לכיוון היער, תמיד אהבתי את היער. השקט מרגיע אותי. ואחרי שש שעות נסיעה עם אחי המעצבן מגיע לי להירגע, זאת לא אשמתי שאבא שלנו שולח אותנו לגור […]