הסיפורים של l m stories
"אני גדלתי בבית עשיר ואני הילדה של אבא, לכן הוא היה נותן לי את האשראי שלו. כל פעם שהייתי יוצאת למסעדה עם אדם, האקס שלי שבו בזמן היינו ביחד כבר […]
מבקשת, לפני שאתם קוראים טקסט זה. חלק מטקסט זה משקף תחושה של אדם בעל טניות אובדניות. אנא מכם, אם יש כאן מישהו שעלול להתחבר לתחושה זו, לא רק שאל תקראו […]
כולם באוזניות, בעולם חדש פתאום בין מציאות לדמיון יש גבול חלש אך אם אנחנו על אותה המנגינה? נתפוס אחד את השני הולכים באותה השדרה? נראה את אותו יופי קסום? האקדח […]
הסתכלתי על השעון קיר שהיה לי במשרד , שבע וחצי בערב, איתן עדיין מסביר לי על החלק שלו בעבודה במשרד. הוא אחראי על מציאת ספקים פוטנציאליים שיכולים להוסיף כל מיני […]
"אתה היית שם" פלטתי מולו "על מה את מדברת" הוא אמר תוך שהתרחק ממני מעט ומבטו לא הסגיר דבר. "אתמול בערב, אני הייתי במנהטן. אתה הצלת אותי מהאיש בסימטה החשוכה" […]
הגענו לקבלה, הפקידה ישבה עם שיער מעט מבולגן, הכפתור הראשון בחולצתה היה פתוח , האודם הורוד כבר אינו מרוח על שפתיה ולחייה סמוקות במקצת. איך זה שקלייד היה נראה כאילו […]
"כאן זה יהיה המשרד שלך" איתן אמר ביציאה מחדר הישיבות הגדול שבו נשאר קלייד. נכנסנו לחדר בינוני שנמצא בתוכו רק שולחן מייפל קרוב לצד השמאלי של הקיר וכיסא שחור מסתובב. […]
התעוררתי על הספה של לילי, כאב פילח את ראשי, הסתכלתי על השעון על הקיר שמולי 8:05 , "מוקדם מידי להתעורר" אמרתי לעצמי . באותו הרגע שעצמתי את עיניי בשנית, נזכרתי […]
ריגוש ביעבע בי לאחר השיחה עם המזכירה של 'אסקולה', למרות שהכאב בלב עדיין לא שחרר, כאשר האדם מעסיק את עצמו, הראש שלו לא מתעסק בנושאים כאובים שוברי לב. "רוצה שנלך […]
"לאן אתה לוקח אותי?" שאלתי תוך כדי שהבטתי לכיוונו והתפלאתי כמה יופיו כובש אותי כל פעם מחדש. עיני הדבש שלו מסתכלות על הכביש וחיוכו הכלוא בשפתיו המלאות מכוון לכיוון השמשה […]
״היכנסי, גברת פיליסידד״. צייתתי להנחיה ונכנסתי למשרד תוך סגירת הדלת אחרי. התיישבתי בכיסא היחיד שנמצא מול השולחן עבודה מעץ בצבע מייפל עתיק שהיה הצבע הדומיננטי במשרד עם הקירות הלבנים והמדפים […]
אני נאחזת חזק במעקה, מסביבי הכל מסתובב, הבזקים של אור מתרוצצים לכל כיוון אליו אסתכל, חנק בלתי נסבל בגרון גורם לי להרים את ידי באופן אוטומטי לאיזור קנה הנשימה כדי […]