הסיפורים של נטע די אנג'לו
גוון נאנחה כשהביטה באחותה פולי מביטה מעבר לחלון על האביב של לונדון. היא חיכתה לפיטר. אתם יודעים – פיטר פן, הילד שלא גדל. הוא הבטיח שיבוא אבל גוון היתה ספקנית. […]
גוון נשמה עמוק והביטה בחדרה דרך החלון. אמה ישבה על כיסא ובכתה, היא נראתה כל כך זרה לגוון שהיא התחילה לפחד שטעו בבית. "זאת… אימא?" מלמלה פולי. גוון הנהנה. "אני […]
"פולי!" עיניה של גוון רשפו. היא הביטה בסמי שהוריד את הקשת וחייך. "אז נפטרנו מהמעצבנת הקטנה? גם טוב." סמי היה הפיראט היחיד שנשאר חי. כולם בהו בו. גוון הביטה בזיק, […]
"אבא! בבקשה! למה אתה עזרת לפיראטים האלה?" נחל-שקט ניסה כבר כמעט שעה לשכנע את אבא שלו לצוות על האינדיאנים לעזור לילדים האבודים, אבל אביו לא הסכים. "אנחנו מכבדים הסכמים." אמר […]
אז טינקרבל וזיק קיבצו שוב את הילדים האבודים ביחד, שכל אחד מהם לא נראה מרוכז ולא ממש דיבר, אבל כולם הסכימו לעזור לפיטר, וגם גוון ופולי היו חשובות להם. "מלורי, […]
~ולנטיין~"בואו ניכנס…" נאנח לי ופתח את הדלת. הבית היה ריק לגמרי, וכל מי שגר שם היו אבק וחרקים. פלטתי צווחה קטנה כשראיתי עכביש. "תירגעי." צחק מייק. "זה רק עכביש." נעצתי […]
רק עכשיו פולי הבינה איך גוון הרגישה כל הזמן הזה. היא נאלצה לשתוק בזמן שסמי יצא החוצה לארוב לה ולפיטר. היא שמעה ירייה, ועוד אחת, ועוד כמה, וסמי חזר, גורר […]
עוד יום, עוד לימודים.הגיע זמן ההפסקה והוא לא הפסיק לבהות בה, מחפש בה פגם אחד קטן, משהו שיוכיח שהיא לא מושלמת.כלומר, היא שוויצרית, אבל רק הוא והחברים שלו חשבו ככה.היא […]
פיטר השליך סכינים עד שגוון חזרה. הוא פגע בדיוק בעין פוחלץ של כלב ים, וגוון נחתה על הסיפון. היא רצה לעברו. "גוון!" הוא קרא בפליאה. גוון היתה אמורה להיות בבית […]
~קיר~קיר לא יכלה להאמין לזה. היא בחוץ. היא רצתה לצרוח מרוב אושר, אבל ידעה שליטריקס עדיין מחפש אותם, וזה גם לא ממש ימצא חן בעיני איקסן. איקסן… אחיה הגדול. כל […]
~איקסן~איקסן כבר תכנן את הכול לבריחה שלו, אבל אז קיר נכנסה לתא. היא נראתה לחוצה. "קיר? מה את עושה פה?" איקסן שאל. היא בהתה בו. משהו בעיניים שלה היה מוכר, […]
פולי לחצה חזק את ידה. בעיניה היו דמעות. "אבל… אני לא רוצה לעזוב את ארץ לעולם לא." "את לא רוצה לחזור לאימא?" גוון שאלה, עדיין כועסת. "כ-כן, אבל אני רוצה […]
היא נשמה עמוק ופתחה את התיקייה. אם איקסן שיקר לה… לא, יותר הגיוני שזה היה ליטריקס. רק השבוע הוא שיקר לה כל כך הרבה פעמים שהיא כבר הפסיקה לספור, והיום […]
"בית ספר זה כלא."כמה פעמים הייתי שומעת את המשפט הזה… כמה פעמים הייתי אומרת אותו בעצמי…קוראים לי ריף בירון, אני בת שלוש-עשרה מ… טוב, למעשה אין לי ממש בית. אני […]
ברגע שהיא יצאה מתא הכלא, החיוך של קיר נמחק. בטח גם איקסן, כמו כולם, חושב שהחיים במבצר הזה מושלמים. שהיא רשאית לעשות מה שבא לה ואף אחד לא אומר על […]
המסיבה של הילדים האבודים נמשכה עד הערב. במרכז המסיבה אנחנו רואים את פולי ואת פיטר – שניהם קופצים ורוקדים. סביבם רוקדים, כיאה לאינדיאנים, לוריס ונחל-שקט. גוון ושאר הילדים האבודים רוקדים […]
למרות הסימנים הברורים, איקסן היה מופתע. קיר לא נראתה לו כמו ילידת האור שדמיין את מראה מדי פעם. "נעים להכיר, נראה לי." היא צחקה. "זה הפתיע אותך?" הוא הנהן. "קצת." […]
בסוף פולי נבחרה. גוון ופיטר התנגדו, אבל לפולי היה הסיכוי הטוב מכולם להרעיל את הפיראטים ולצאת בשלום. שניהם שמרו מלמעלה בזמן שפולי נכנסה דרך העץ של מייקל. היא היתה חייבת […]
בלילה הזה גוון גילתה שלפיטר יש סיוטים. היא לא הצליחה לישון בספינה, וראתה שפיטר גונח ומחפש משהו מתוך שינה. היא קמה מהמיטה ששכבה בה ונאנחה. איך מישהו בכלל מצליח לישון […]
גוון קפאה בזמן שפולי הלכה על הקורה. אף אחד מהילדים האבודים לא העז לנשום. "אני מקווה שפיטר יספיק להציל אתכם בזמן." היא אמרה, ובלי שאף אחד עשה משהו היא קפצה […]
גוון פחדה פחות ממה שהיא עצמה ציפתה, עד שהיא ראתה את פולי נגררת לעברה ונקשרת בסוף השורה הגדולה. גוון היתה בקצה הימני ביותר. למרות שהשתדלה לשמור על קור רוח היא […]
כשהם הגיעו לספינה פיטר תפס פיקוד. "לוריס ונחל-שקט, אתם יודעים לחקות קולות?" הם אמרו משהו שגוון ניחשה שהיה כן. "מצוין. אתם תבואו איתי. כולם תסיחו את הפיראטים בזמן שגוון לוקחת […]
פיטר היה היחיד שלא התרגש מההודעה. הוא חייך וניגן בחלילי הפאן שגוון רק עכשיו שמה לב שהיו תלויים על צווארו. "טוב, אז מישהו רוצה לבוא איתי להרוג את הפיראטים?" הפעם […]
~איקסן~כשאיקסן הציל את הנערה, הוא לא ציפה שיכלאו אותו. הוא בסך הכול הסתובב בשוק וראה איש גדול גוף לוקח אותה הצידה. זה היה יכול להיות מחזה רגיל – הרי שניהם […]
גוון הרגישה שלוקחים אותה וקושרים אותה לסלע. היא הרגישה את המים שהגיעו עד כתפיה אבל לא ראתה כלום, כנראה מישהו כיסה את עיניה. "פיטר?" היא לחשה בפחד. מישהו הוריד את […]
כשהם חזרו לבית זאת היתה הפעם הראשונה שגוון ראתה את פיטר מתנהג כמו מבוגר. כמובן שבתור ילד שנולד בתחילת המאה העשרים פיטר נשאר עם מנהגי התקופה, והוא הציע להצליף בפרקי […]
כשפולי עמדה על סיפון ספינתם, הפיראטים בהתחלה לא ידעו מה לעשות בה. כמובן שהם קשרו אותה לתורן הראשי, אבל אף אחד מהם לא ידע מה צריך לעשות: לזרוק אותה למים, […]
גוון לא ידעה מי זאת הוונדי הזאת, אבל הילדים האבודים כן. הם דיברו אחד עם השני בלחש. אמה מעולם לא סיפרה לה על משפחתה ועל עצמה, כל מה שהיא ידעה […]
המסע ארך חמישה ימים. פיטר שכח שוב ושוב שגוון ופולי לא מנוסות כמוהו בתעופה, ותמיד היה בורח להן ומדבר עם הציפורים, אבל בסוף נזכר בהן וחזר. בשביל להשיג אוכל פיטר […]
בבוקר גוון נאלצה לשמור על אחותה הקטנה בזמן שאמן בסידורים. "את תמיד בסידורים." היא רטנה. ג'יל משכה בכתפיה. "זה לא ייקח הרבה זמן, רק כמה שעות." גוון נאנחה. שעה תמימה […]