הסיפורים של or19937
שווה לה לזכור? שווה לבזבז את הזמן, כשאחרית הימים כבר בדלת? דופקת חשבון על דלפק במלון שנסגר לפני עשרים שנה. היא כבר שכחה, היא כבר שכחה. שווה לה לשמור זכרונות […]
Yeah, it's such a shit show My head is hanging down low My body moves so slow Shit show I find it hard to care I find it tough to […]
הרגע שנמאס, הרגע שהכול בראשי אובד. אני אובד עצות. כנראה שחטבתי את כל עצי-הדעת, כי גזעים כרותים של משפטים לא גמורים הם כל שנשאר בגני. ההיגיון כבר נסק אל-על, ואף […]
בכל יום שעובר האופק מיטשטש יותר ויותר גם האור בעיניי שהציג את דרכיי מאפיר יצורי בלהות מבין הגבעות מפלסים את דרכם אל ראשי יותר ויותר, לא יכול יותר. אני הבור […]
הוא היה שם מאז ומתמיד, צף באפלה. מרגיש אך באותו זמן לא חש דבר, גופו מכונס בתנוחה עוברית. את עולמו, אם אפשר היה לקרוא למציאות בה התקיים 'עולם', ניתן לתאר […]
"בג'וטו?!" קלייר צווחה על שפופרת מכשיר הטלפון. מה יש לך לחפש בג'וטו? אנחנו צריכים אותך כאן, בשביל מה עזבת אותי פה, כדי לשמרטף על הילד?!" היא דממה לכמה שניות ואחר […]
נעתי בין קתלים, בין מסדרונות אפופים ערפל. זה לא מפריע לי, אני לא משתדל. להרגיע ת'רוחות שמפריעות את נפשי. בתוך ראשי אני יודע אין כוח כבידה ואין גם קרקע יציבה […]
Take it, the monster, away. Going here and there. ever I sway. The creek's gaze I memorize. Slitting my soul are these eyes. Please shut me away from sight. Please, […]
עשר שנים לפני האסון בסלדון: פושצ'יה, מחוז קאנטו, בית משפחת באדינגס. לילה. 'אמא, האם פוקמונים מתים?' שאלה הילדה הקטנה השכובה במיטתה, בחדר קטנטן שעל קירותיו מדבקות זוהרות בחושך בצורות של […]
"פאק!" צעק לני בתסכול. "הוא פשוט לא מקשיב, איזה מן פוקמון זה?!" הם בילו את כל שעות היום באימונים, בניסיון לגרום להיווצרות חיבור כלשהו בין לני והפוקמון שאך ניתן לו […]
השעה: שתיים וחצי לפנות בוקר.המקום: מתקן ניסויים סודי תת-קרקעי במחוז קנטו. "את רואה אותו, היילי?" שאל גבר לבוש בחלוק מעבדה לבן בעוד הוא רושם תזכירים בפנקסו הקטן."אני… חושבת, אבל הוא […]
"אנסטסיה, זהירות!" צעק אחד מלובשי המדים.קרן אור קפואה ובוהקת* פילחה את האוויר בפתאומיות ושילחה את פוקמון העשב שעמד לתקוף והמאמנת שלו לאחור כשפגעה בקרקע לפניהם.בשלב זה לני כבר עצם את […]
I am so disturbed, and so unimpressedby anything that happens anywhere. I am so insecure, and too intimidatedto go out and play my role. I am too tired and too […]
אחיזת המתכתביד כה קמוטהגרמה לזיעהלנטוף. חושב – לא חושבבמקטע מבטו,את הארץ בדםישטוף. משליט הברזלינחם את אויביובהינף להבובסוף. אך אין הוא יודע.ברזל כקמעורדי מלחמהיקטוף.
ילד קטןעם שק של אורזעל הגב.מכביד הוא מאוד,הילד יפולבסופו של דבר. הו, ילד קטןעם שק של מלחעל פצעיו.מכאיב הוא מאוד,הילד ימותבסופו של עניין. בצל האלון,כברת העפרהסלולה בעלים.שוכב בה ונח,משחק בענףוסופר […]
התעוררות איטית, אבק בעיניים. לני יכול לחוש כל שריר בגופו דואב בחוזקה. הוא הניח שמי שגרם לו לאבד את ההכרה המשיך להכות אותו גם אחרי שנפל.הוא מרים את עיניו מעלה […]
פרק אחד: הם באו בשחור. העיר סלדון* שוקקת מתמיד. כלי-רכב ואנשים עוברים ושבים מכל עבר. צלילים מכל סוג ואופי ממלאים את האוויר באופוריה אורבאנית ממכרת.זה הוא עוד יום רגיל ללני, […]