הסיפורים של sapir13
ללכת בלי לדעת לאן- כבר נהייתי מומחית בזה. השביל לעולם לא יגלה את עצמו בפניי, לא בלי שאתחנן. וכשאני נופלת, ורגליי שותתות דם מן האבנים, אין איש לצידי, כמו שהיה […]
תן לי להדליק בתוכך את האור, זה שלפני שנים היה זוהר בחוזקה, ומאיר לי את הדרך חזרה בכל פעם שהייתי בודדה. תן לי לאחוז בידך עד שיכאב, כדי לראות לך […]
תן לי לחיות באשליה שהכל בסדר, שהחיים יכולים להמשיך ללא בעיה, לחלוף לצידי כאילו שאני לא קיימת, לא לתת לי יותר מידי חשיבות. תן לי לחיות בלי דאגות, תשאיר אותי […]
דמעותי, שוב זולגות על לחיי, וידיי, אוטמות חזק את אוזניי, משאירות מאחור את הצעקות והאשמות; ואין לי שום רצון, או כוח, לבחור צד בקרב הלא-נגמר הזה, ושוב אני נשארת לבדי. […]
קאמי התעוררה לקראת הבוקר. רעש נקישות הגשם על חלונה העיר אותה, ומלבדו החדר היה שקט מאוד. היא הבינה שמה שחסר לה זהו רעש נשימותיו של התינוק הקטן. היא מיהרה להתארגן […]
אני אברח ארחק מכל מי שירצה לפגוע בי, ארוץ עד כמה שרגליי ייקחו אותי ולא אסתכל לאחור. אין למה להיזכר בכל אותן שנים מבוזבזות ובכל אותם אנשים שלא האמינו בי, […]
כשהרוח בשדות נושבת, ואני שוב בליבי עוד מחכה, שתחזור, ותראה אותי כמו שאני, מלכה. ואין שום כוח לימים או חשיבות כאן ללילות, אלו רק אנחנו יחד. ואם תראה אותך כמו […]
לפנייך אני עומדת, חסרת מגננות, ואתה יכול לראות דרכי, את כל מה שאתה רוצה, כל מה שאני מסתירה, כל הדברים שאני מתכחשת אליהם. לו רק יכולתי, לשמור על החומות שלי, […]
היא מחכה לראותו כאילו שעברו שנים מאז הפעם האחרונה. היא מדמיינת את פניו, את החיוך העדין שבו התאהבה, את הסומק שצובע את לחייו באדום מן הקור, את קולו הציני והשנון. […]
החושך הכבד כיסה את כל היער הלילה, עד לרמה שאדם רגיל לא היה יכול לראות דבר ללא פנס או מקור אור כלשהו. האוויר נהיה יותר קר ככל שהחורף הזדרז לבוא, […]
ייללות קטנות, ככה זה התחיל. בהתחלה היא חשבה שהגור הקטן בסך הכל בוכה מתוך שינה שוב, כמו שקרה כבר הרבה פעמים לפני, אבל לאט לאט הייללות נהיו יותר קולניות ועוצמתיות, […]
הוא החזיק את המכונה בשתי ידיו ומשך משיכה גדולה, גורם למכונה המפחידה להתעורר בקול רעש עצבני. האיש הצמיד את להב המסור לצידו של העץ והחל למשוך ימינה-שמאלה, עד שמוטט את […]
הקוביות ממשיכות להסתובב. נראה שכבר כמה ימים שהן ככה, תקועות על קצה הסיבוב, מתחבטות בהחלטה האם ליפול על הספרה 1 או 6, ממש כאילו שהן הולכות לקבוע בין החיים למוות. […]
זו התפרצות ספונטנית, היא אמרה. רגע כזה שבו העצב תופס שליטה על הכל וגורם לכך שדמעות יימלאו את כל לחיי. סוף סוף מצאתי משהו שמשייך אותי אל כולם וגורם לי […]
"חלמתי פעם על חיים שהם לא שלי. חיים שבהם מישהו היה נהרג, או מוצא אהבת אמת, או סתם חי באושר תמידי על איזה הר מבודד. אך החלום תמיד המשיך בדרך […]
היינו כולנו ביחד, וזה גרם לי לחשוב עליו, אבל לא בגלל שיש בנינו משהו, לא, האמת די רחוקה מזה. חשבתי עליו בגלל שהוא גורם לי להרגיש שמחה, הוא הראשון שדיבר […]
"תספרי לי מה מפריע לך," הוא מבקש, עיניו מתחננות שלא אתעלם ממנו גם הפעם ואברח. אני מביטה בו בשקט ומנסה למצוא את המילים והאומץ שבתוכי, אך נשברת. איך אוכל לספר […]
היא הביטה בהשתקפות שבאגם. האוויר היה נעים והשמש לא היתה חמה כל כך, אך היא בכל זאת לקחה איתה את כובע הקש הסגול-בהיר שלה. בשלב מסוים היא התיישבה ליד האגם. […]
יום יבוא וכל הלחצים שלי ייעלמו, אני יודעת, עד אז אני פשוט אאלץ להמשיך להיות עם הבחילה והחרדה, לשתות מעט מים ולחכות שהכל יירגע… יום יבוא ואמצא את הביטחון שלי […]
לאט לאט הכל נעלם ממני, שוקע, בין אם זה מהבדידות או מהדיכאון. לאט לאט הכל מתפוגג, ואז לא נותר דבר ממה שיהיה. הזיכרונות צפים במוחי מידי פעם, ונראה לי, שזה […]
קאמי התעוררה בבוקר לקול ישן. שקט. עבר זמן מאז שהיא שמעה את השקט לאחרונה. היא התרגלה לקום בכל בוקר מקול בכיו של הגור הקטן, אך נראה שהפעם עברה עליו שינה […]
ארמוס החזיק את הנר האחרון שהיה בחבילה בידו, ספק משחק איתו בין אצבעותיו ספק משאיר אותו עומד באוויר באיזון מדויק. מידי פעם הוא היה מרחיף אותו באוויר, בודק את היכולות […]
עכשיו שיש להם גור בבית, דילן משתדל לעבוד כמה שיותר שעות. הוא לא המפרנס היחיד ב'בית', אבל בכל זאת הוא מרגיש אחריות כלפי המצב הכלכלי והנוחות של כולם, בעיקר מהיותו […]
ואז קרה הרגע שבו השתלט עליי חוסר אונים, שהרגשתי איך הכל קורס לאט בצורה לא מובנת ולא ידועה, וזה הפחיד ותסכל אותי באותה מידה. מה עושים עכשיו? איך מתקדמים מכאן […]
'אני לא רוצה להיות לבד, ואני לא רוצה לאבד את הקשר שיש לנו; וגם אם זה בכלל לא נחשב קשר, אני מחשיבה אותך כידיד, כמישהו שאני סומכת עליו. אני יודעת […]
"זה יחלוף עוד לפני שתשימי לב," היא אומרת לי בזמן שהיא מלטפת את שערי. הדמעות שלי לא מפסיקות לזלוג, ונראה שהן גם לא מתכוונת. העיניים שלי בטח נורא נפוחות ואדומות, […]
המוח נקרע בין הרצון ללכת ולהיות לצידה, לעטוף אותה כמו כל השאר בחום ואהבה, לא לתת לה להיות לבד בזמן כזה; אבל מצד שני, המחשבה על להיות במקום כזה, ובמעמד […]
אנחנו נאחזים בכל פיסה של כוח שיש לנו, כדי שלא ניפול אל מעבר לקצה, שלא נרגיש את הרוח ואור השמש נעלמים מעל ראשינו; וידינו מתחילות להתעייף, ולהזיע, ולאט לאט הכל […]
לא חשבתי שאעבור משברים כאלה, שאמצא את עצמי יושבת על הרצפה בפינה ובוכה. לא חשבתי שמכל האנשים בעולם אנחנו נריב. זה שבר אותי עד לרמה שהחזקתי את גרוני, התפללתי לנשימה […]
הוא עומד על הצוק הגדול והרחב, מקומו האהוב. ממרום גובהו הוא היה יכול לראות את כל המחנה ומעבר לו. המלכים והמלכות שבו, וכעת הגיע זמנו לשוב ולהתהלך בשקט בין נבכי […]