הסיפורים של shira_19
ג’יאן אני סמכתי על אנדרו, היו לי סיבות טובות מאוד שבגללן בחרתי להישאר לצידו במשך כל השנים האלה מעבר לכך שהוא היה החבר הכי טוב שלי. גם סמכתי על כישורי […]
ויולט בדיוק כשארגנתי את התיק שלי ועמדתי לצאת מהחדר לכיוון ביתה של אווה, אמא שלי דפקה בדלת ונכנסה פנימה. היא הביטה בחדר שלמזלי הספקתי כבר לסדר ואז בי ובתיק שהיה […]
ג’יאן ויולט צעדה לידי בשקט בזמן שהלכנו ברחובות העיר. כבר הלכנו זמן מה זה לצד זה, היא הביטה סביב מדי פעם והציצה בבניינים שחלפנו על פניהם, היו אפילו מקומות בהם […]
ויולט אם היה אירוע שבדרך כלל חיכיתי לו כל שנה, זה היה הלילה הלבן בבית ספר שלנו. זה היה לילה בו כינסו את כל תלמידי המגמות השונות ובו נתנו לכל […]
ויולט מעולם לא הסתכלתי על הנוף מהחלון שלי בכזה עניין כמו שהסתכלתי עליו עכשיו. אני חושבת שג’יאן כבר הבין שניסיתי להתחמק מלהביט בפניו בזמן שסיפרתי לו על עצמי. זה היה […]
ג’יאן העברתי את ידי על הספרים הישנים שהיו בספרייה הגדולה בסלון הדירה שלי ושל אנדרו. אני זוכר שלפני כמה עשורים, כשרק הכרתי את אנדרו והוא הציע לי לגור איתו, הוא […]
ויולט כשהגעתי לבית ספר, עלתה בראשי המחשבה לחפש אחר אווה בכדי לקבל ממנה כמה הסברים, אבל לפי ההיכרות שלי עם אווה, היא כנראה זאת שכבר החלה לחפש אחריי בכדי לחקור […]
ג’יאן בעבר לא הייתי טיפוס של לילה, הייתי רגיל לקום מוקדם בבוקר מדי יום, לאכול משהו מהיר בבוקר ולצאת החוצה בכדי לנצל כל שעה של היום, הייתי לוקח את המצלמה […]
דייטים ראשונים הם מלחיצים, אבל הם אפילו מלחיצים יותר כשאני יודעת שהדייט הוא עם יצור על טבעי. אני סמכתי על אווה, באמת שסמכתי עליה, אבל עדיין פחדתי. עמדתי ליד הכניסה […]
שמחתי שהיום נגמר, במיוחד בגלל ששנאתי את התקופה הזאת בשנה. אני לא מדברת על תקופת החגים או על תקופת מבחנים, אני מדברת על נשף הסיום. ראיתי כל כך הרבה הצעות […]
עמדתי מול האגם שהיה מול בית הספר. העננים בשמיים היו אפורים ורוח קרירה הכתה את פניי. “היי, מה את עושה כאן לבדך?” שמעתי את קולה של מאיה. היא הלכה לעברי […]
לא הרבה יודעים מה הייתי צריכה לעבור בשביל להגיע לרגע הזה. זה אומנם רגע אחד שבו אתה עומד על במה. אבל זה רגע שצריך לנצל כל עוד הוא קיים. תמיד […]
יש אנשים שכשהם עוברים רגעים קשים הם ממשיכים ליפול למטה, מחכים שמישהו יתפוס אותם. אבל לילה פול, היא הייתה בן אדם אחר. אם לא הייתי רואה אותה בשירותים, הייתי חושבת […]
אני זוכרת את היום שבו אימא שלי לקחה אותי בפעם הראשונה לחוג בלט. הייתי ילדה קטנה עם בגד גוף ורוד, הייתי מוכנה יותר מתמיד לרקוד. ואז כשחזרתי הביתה מהחוג המשכתי […]
“את מוכנה לספר לי כבר מה קרה, או שאני צריכה לנחש הכל?” שאלה אותי סקיי בזמן ששוב התיזה צבע על הבד הלבן. “אין מה לספר,” אמרתי והרגשתי כיצד אוטומטית עלה […]
רקדתי עד שרגליי שרפו ועד שנשימתי הפכה למהירה. חזרתי על אותן תנועות אינספור פעמים. כל פעם שהבטתי בלילה רוקדת את הצעדים הבנתי שזה יהיה בלתי אפשרי להתחרות בה, שאני אף […]
השעה הייתה מוקדמת. עמדתי על הבמה כאשר מיס קלאריס לא הפסיקה לתת לי הערות לשיפור. כבר הפסקתי לספור כמה פעמים רקדתי את הריקוד וחזרתי על אותן תנועות. “עוד פעם אחת, […]
הלכתי בצעדים קטנים אל עבר המשרד של מיס קלאריס. היא קראה לי לשיחה עימה במשרדה וכל מה שיכולתי לחשוב עליו הוא שהיא מתכננת לסלק אותי מהמופע. יכול להיות שאני רוקדת […]
כל הבנות החלו להתיישב על המושבים שמול הבמה בכדי לצפות בי ובלילה רוקדות. אני לא אשקר, פחדתי שאעשה טעות בריקוד ואביך את עצמי מול כולם, במיוחד כשאני רוקדת עם לילה. […]
לי ולסקיי היה שולחן קבוע בקפיטריה. תמיד ישבנו רחוק מכולם והאמת היא שהעדפתי את זה ככה. “אז את מוכנה להציג את הריקוד שלך עם לילה היום?” שאלה סקיי בזמן שציירה. […]
אף פעם לא הייתי בבית של לילה. שמעתי בעיקר שמועות על מסיבות שהיא עשתה או על כמה גדול הבית שלה, אבל רק כעמדתי מול הדלת הבנתי עד כמה הבית שלה […]
הבטתי בעיתון שבו הופיעה התמונה שלי מכוסה בצבע, כמעט ולא זיהיתי את עצמי. הצבע על הפנים, הריקוד המאולתר, אף פעם לא עשיתי דבר כזה. “אם תמשיכי להסתכל בעיתון את תפספסי […]
“כשאמרת שאנחנו הולכות לתערוכה, הייתי בטוחה שאת מתכוונת לתערוכה של אמן כלשהו,” אמרה מאיה בזמן שהביטה סביבה וכתבה כמה הערות במחברת שלה. “טוב, זאת באמת תערוכה, פשוט של ילדים בני […]
ישבתי לצד מאיה על בימת האולם בזמן שחלק מהבנות עמדו ודיברו. מיס קלאריס דיברה עם לילה והרפר שחייכו אליה. לא יכולתי לשקר, חשתי שביב של קנאה כשידעתי שהתפקיד לא יהיה […]
ישבתי בכיתה לצד סקיילר שציירה על נייר לבן, היא הוציאה מעט את הלשון מפיה ולא הסירה את עיניה מהדף, דבר שנהגה לעשות כאשר ניסתה להישאר מרוכזת בכדי לא לשכוח אף […]
אף פעם לא הבנתי באומנות, ואני לא חושבת שאי פעם אבין. הבטתי בנייר הלבן שעליו היה מצויר בן אדם, או שזה לא היה בן אדם? היו לי יותר מדי צורות […]
דניאל סגר את הדלת אחריו וסובבתי את ראשי במהירות כאשר שמתי לב לכך שהוא מתקרב לעברי. לבי דפק בעוצמה וכל מה שרציתי כעת הוא שהאדמה תבלע אותי, או שסקיי תצא […]
פרק 2 האזנתי למוזיקה הקלאסית שנשמעה מבעד לאוזניות שלי. בדיוק יצאתי מהסטודיו לאחר שהתאמנתי לאודישן. מצחי נטף מזיעה ובגדיי הקצרים נדבקו לגופי. עמדתי ללכת לכיוון המסדרון, אך רגע לפני כן […]
אומרים עליי שאני אוהבת לחלום בהקיץ, אולי בגלל שהחלומות שלי מתחילים ונגמרים באותה הצורה. אני חולמת על במה, על רקדניות שלובשות בגדי בלט וחצאיות טוטו, ואני חולמת על רקדנית שמסתובבת […]
היי! מצטערת שנעלמתי לאחרונה. אני יודעת שאמרתי שאפרסם סיפור חדש בפברואר אבל קרו כמה דברים בתקופה האחרונה שבגללם לא הצלחתי לכתוב או להתפנות לכתיבה, אבל עכשיו כשאני יכולה וכשחזרתי לכתוב […]