הסיפורים של Story.Writer13
היי! עבר הרבה זמן, אה? בכל מקרה, רציתי לומר שחברה ממש טובה שלי פתחה עמוד כאן ויש לה סיפורים מדהימים ואני באמת מציעה לכם לקרוא את הסיפור הראשון שלה. קוראים […]
"ספנסר! טלפון!" צעקתי והגברתי את הווליום בטלוויזיה. "מתי תפסיקי להיות עצלנית, דני?" הוא יירד במדרגות עם מכנסיים רופפים וחולצת טריקו אפורה. הוצאתי לשון והוא צחק. החזרתי את מבטי לטלוויזיה ונגסתי […]
נכנסתי לבפנים וראיתי את שון יושב על הכיסא. "אני חושבת שאני אלך." הסתובבתי והתכוונתי ללכת. "דניאלה. שבי." נאנחתי וסגרתי את הדלת. התיישבתי על הכיסא שליד שון ושילבתי את יידי. "אני […]
《הערה》: יש מישהי ששאלה עם יש לדניאלה הורים. יש לה אח גדול בן 23 ואבא. האבא הוא קולונל בצבא אז היא לא רואה אותו. מקווה שהכל מובן עכשיו???? ~ ~ […]
פתחתי את העיינים שלי והסתכלתי מהדלת השקופה שמובילה למרפסת. יירד גשם וראיתי את הטיפות על הזכוכית. הסתובבתי לצד השני של המיטה והסתכלתי על התמונה של אמא שלי. היום זה יום […]
《דניאלה שיי》 "את בטוחה שאת בסדר? את יכולה להישאר בבית, אם את רוצה." ספנסר נשען על המשקוף של הדלת ושילב את יידו. "לא, זה בסדר." הוא הנהן ונישק את המצח […]
"שון. מה אתה לעאזאל עושה כאן?!" כמעט צעקתי. הוא לבש מכנסיים רופפים, סניקרס שחורות וסוודר אפור. על ראשו היה כובע צמר שכיסא את שיערו החום. "מי זה, דני?" ראיין שאל […]
ספנסר מחפש אחריי הנעל שלו במשך 3 שעות. אני לא צוחקת. ואני? אני יושבת על הספה עם שמיכה נעימה וחטיפים סביבי. "איפה הנעל הארורה הזו?!" הוא מילמל לעצמו וצחקתי. "חיפשת […]
"לקחת הכל?" ספנסר שאל בפעם החמישית. "כן! תפסיק לשאול את זה." שמתי את התיק על הכתפיים שלי. הוא נתן לי את הכריך והמים שלי ונישק את הראש שלי. 'יום טוב." […]
"תפתור כבר את התרגיל המפגר הזה!" צעקתי כשאני דופקת את האגרוף על השולחן. "מצטער, אני עייף." העפתי את הרגליים של שון מהשולחן בעצבנות. אנחנו יושבים כבר 3 שעות שלמות בכיתה […]
דפקתי על הדלת של פרופסור אדמס ופתחתי אותה בעדינות. "דניאלה! היכנסי, היכנסי." אוקי.. אז אני לא בצרות לפי החיוך הענק שהיה מודבק לפרצוף של פרופסור אדמס. באחד הכיסאות, יישב בחור […]
"ביפ. ביפ. ביפ. ביפ. ביפ." הסתובבתי לצד השני וכיסיתי את הראש שלי עם הכרית. אלוהים ! מה זה הקול המעצבן הזה?! תעשה שזה יפסיק! "ביפ. ביפ. ביפ. ביפ. ביפ." פתחתי […]