הסיפורים של take it easy
"אז זה החדר," אדם אמר. חייכתי אליו. חדר די יפה, בטיפה יותר קטן מהחדר שהיה לי בבית. נירה נחרה בבוז קטן, ואז השתעלה כך שזה נראה משהו מנומס,"נראה שהשותפה שלך […]
איך לא ספרת על הכאב שיתרוצץ אצלך בלב ילדה יפה, איך נדע, אם לא אמרת שום מילה? איך עברו ימים, והגעגועים לא מפסיקים לשנייה איך אותה צורה המרה, נפצה לי […]
אני פונה לכל מי שקורא את זה, ותענו בכנות- נכון שחשבתם לא פעם, ולא פעמיים על ההחלטה להתאבד? כמובן שכן. אם לא, לא הייתם נכנסים. וזה בסדר! לחשוב. לעשות זה […]
היא אמרה שאנחנו יוצאים. רוז אמרה שאנחנו יוצאים. אז יצאנו. יצאנו למקום שמעולם לא הייתי בו. חורבה. לא כל כך נכון להגיד שמעולם לא הייתי בחורבה, כי הייתי בהמון חורבות. […]
אני יודעת שימחקו את החרא הזה ולא אכפת לי. שמישהו יעשה תחרות סיפורים כבררררר:[ משעמם לי בחיייםםםםםם
"ג'ו!" שמעתי צעקה."ג'ו!" התהפכתי במיטתי, מתעקשת בכל כוחי לא להכנע לצעקות מחרישות האוזניים. "ג'ו, עזוב מיד את הצעצוע של אחותך!" זה היה הקול של אמי. תקתוקי עקבים נשמעו וידעתי שאמא […]
אוקיייי אז יש מצבבב שימחקו את זה -ולי לא אכפת- אבל פשוט הייתי חייבת להעלות קומץ ממש ממש ממש ממש קטן של הראיונות האהובים עליי. שהסתכלתי עכליהם זה פשוט קרע […]
המגע החם של ידו תחת המגע הקר של ידיי. זה מרגיש כל כך נכון, פשוט. משהו שהיה אמור לקרות מאז ומעולם. ידינו מתחברות ביחד, כאילו נועדו לכך. ראשי מונח על […]
אני מסתכלת על השלט הגדול שזועק 'הדסים' בשחור. שלט שכמה שארצה, לא אוכל להתעלם ממנו. אני מעיפה מבט לאחור. אל אימי, אל אבי. מבט מתחנן עולה בעיניי. אולי התחרטו, ובכל […]
"אז היום זה היום." אמר שהלביש מעליי את הבגד האפור המגרד."אל תיהיי לחוצה. אמנם זאת פעם ראשונה שאת עושה זאת במקום פומבי, בלעדיי, אבל אני מאמין שתסתדרי." הנהנתי. "כן,אדוני." ג'יימס […]