הסיפורים של Lucky
עוד פעם בחירות הן אמנם מיותרות אך הפעם גם אצביע אהיה אחד מן העם אשפיע הצבעתי לראשונה באירוויזיון אצביע גם למדינה אעשה שינוי אמיתי אדאג לחלשים ואנהיג את העם אבחר […]
כשתגיע לגיל תקבל את המפתח, יפתחו כל הדלתות, יעלמו המחסומים. כשתגיעי לגיל תתחמם המיטה, הכרים והשמיכות, לא יהיו עוד בודדים. כשתגיע לגיל יונח הכובד על כתפייך, הגלגלים יחלו בירידה, ייתכן […]
רק הרע מבין את הזרם, רק הוא יודע כיצד לשחות. ואני? זקוק לגלגל הצלה, למגדלור ולחוף שיחכה, לאוהבים שירימו על כתפיהם, למורים שילמדו את דרכיהם. ועם זאת, איני טוב, אמנם […]
תמיד רציתי להיות מצופים, להציל את אהוביי, לעזור להם לנשום, לא לטבוע, למנוע את תוצאות ההצפה. תמיד קיוויתי לזרוח כמו הכוכבים, להאיר על קרוביי ברכות, לשיר להם שיר ערש לפני […]
אתה לא אחד מאיתנו, אינך שווה לנו, משקלך זעיר, ידייך חלשות, העולם גדול מדי, מכדי שתוכל לראות. אתה לא תצטרף אלינו, גם אם תרצה, כופפנו את גבך, נעקם גם את […]
Он шел тихонько, Никуда не спешил, Никуда не смотрел, Никого не слышал. Летом уснул, К зиме проснулся, Холод обнял, Деда приветствовал. Он есть свой человек, Даже если все путают, Он […]
תקצצו את שיערי, אולי ארגיש דבר מה, אחד מכם, אחד מן העם, אזרח, בשר ודם. תלבישו בירוק, מסורבל בבקשה, כשיפוטכם המקרי, כהיוולדות אנוכיותי. שימו אחריות, על כתפיי ועל גופי, כבדו […]
אני משתוקק ללמוד לחיות מעליהם, להגיע לפני המים ולהשאר, לעמוד באמצע החדר, ולא ליפול אל תוך האדמה שנפערת. משתוקק להרוויח את ילדיי, להפסיק לספק את יצריהם של שדיי, לרוץ במורד […]
אני רוצה להפוך לפרח, שמשקים ביין כאשר חוזר הערב, רק כדי להיות, האדם שבדרך כלל אינני. היא רוצה לפרוש מעבודתה, ומן חרדותיה שמשכיבות אותה בלילות, רק כדי להרגיש, בדיוק כפי […]
לפעמים ציוץ הציפורים מלטף אותי, לפעמים מפצח את ראשי עם כל קרן אור שמתווספת. ישנם לילות בהם אני שוקע בחמימות של אהבת המיטה, ישנם לילות בהם אני נאבק בטביעה מעייפות […]
I used to think I could, Could reach to everyone, The moon, the stars, All of the people, The dead and the alive. But now, I can barley reach my […]
הייתי רוצה, שרגלי ילטפו את הדשא הרטוב, שריאותיי ינשמו אוויר ים קריר, שהרוח תעשה בשיערי כבשלה, שהעננים יגנו עליי ביום חם, שהחול יזדחל בין אצבעותיי, שכל דפי המחברת יתמלאו, שספרים […]
טיפין טיפין, הימים זוחלים ומזדלחים, אל עבר קו הסיום. אל היום בו תוכל, תוכל לתת לגופך לשקוע, לספוג זכרונות, חיים מתחדשים. אל היום בו לא תהיה עוד בין שני יעדים, […]
מתלקחת לוקחת עימה את כולם מהפנטת כל חף מפשע כל תם להבתה שובה אותנו מדמה חום של אם יקרה חום של משפחה של אהובים של החיים שורפת הורסת ללא הרף […]
הדף נקרע, ויוצר בתוכי תהום, שמתעמקת ומתפתלת, ככל שעוברות השנים. לא משנה כמה אחרוט, זה לעולם לא יספיק, זה לא ישביע את רעב, זה לא ירדים את השדים. והתמיכה מרגישה […]
בסופו של דבר, הם תמיד פונים אלייך, את היחידה שנותרה, כשכל הבורות נפערו. מהללים אותך, כל מי שהגעת עימו, כל מה שנגעת בו, את קיומך. אבל אז, כשכל האורות נכבו, […]
שם חפיסה בתוך פי, חפיסת חלומות, שרקמתי במו ידיי, שהזנת ללא הרף. עד בוא הבוקר, אשב ואחכה, אל העתיד שיפציע, עד שמספיק ירחים יתמלאו. לצד שולחן קטן, נוציא מן החפיסה, […]
אני מפשיט את בגדיי, ונותן לו להפשיט ממני את כל מחשבותיי. זה משכיח את כל הגופות שצופות בי ביום יום, את השריפות, ואת התקופות שבהן מוחי רוצה לשסף את גרוני. […]
הן רוצות להתחבק, חזק חזק, לגעת אחת בשנייה כמה שיותר, להספיק לחלום בשש שעות. אבל ייבבות קרני השמש, הראשונות והאחרונות, החלו להקדים, בעוד שהן החלו לאחר לתחנה. בכל בוקר הן […]
ושוב הם יוצאים, שוב, כולם בלעדיי. סוגרים את התיק, סוגרים את הדלת, אותי משאירים בחוץ. מספר ימים של נחת, מספר ימים של שקט, מספר ימים, מספר ימים של בדידות.
נקישות הפסנתר, מזינות אותי, נותנות מנוח לאוזניי. הישן, מעורר אותי, וכל אחד אחר שמוכן לנשום. הו, נקישות הפסנתר, נושקות לי כאם, ומלטפות כמאהבת. נקישות הפסנתר, לו רק כאן הייתן, כל […]
המעלית נשברה, נפלתי מן המדרגות, אל תוך שלולית עמוקה. מבלי לדעת לשחות, צף במורד הנהר, כמו כל אחיי בסתיו. קו הסיום, נשמט תחת רגליי, אבדה כל תקווה, למצוא את הסיום.