הסיפורים של Lucky
הייתי רוצה, שרגלי ילטפו את הדשא הרטוב, שריאותיי ינשמו אוויר ים קריר, שהרוח תעשה בשיערי כבשלה, שהעננים יגנו עליי ביום חם, שהחול יזדחל בין אצבעותיי, שכל דפי המחברת יתמלאו, שספרים […]
טיפין טיפין, הימים זוחלים ומזדלחים, אל עבר קו הסיום. אל היום בו תוכל, תוכל לתת לגופך לשקוע, לספוג זכרונות, חיים מתחדשים. אל היום בו לא תהיה עוד בין שני יעדים, […]
מתלקחת לוקחת עימה את כולם מהפנטת כל חף מפשע כל תם להבתה שובה אותנו מדמה חום של אם יקרה חום של משפחה של אהובים של החיים שורפת הורסת ללא הרף […]
הדף נקרע, ויוצר בתוכי תהום, שמתעמקת ומתפתלת, ככל שעוברות השנים. לא משנה כמה אחרוט, זה לעולם לא יספיק, זה לא ישביע את רעב, זה לא ירדים את השדים. והתמיכה מרגישה […]
בסופו של דבר, הם תמיד פונים אלייך, את היחידה שנותרה, כשכל הבורות נפערו. מהללים אותך, כל מי שהגעת עימו, כל מה שנגעת בו, את קיומך. אבל אז, כשכל האורות נכבו, […]
שם חפיסה בתוך פי, חפיסת חלומות, שרקמתי במו ידיי, שהזנת ללא הרף. עד בוא הבוקר, אשב ואחכה, אל העתיד שיפציע, עד שמספיק ירחים יתמלאו. לצד שולחן קטן, נוציא מן החפיסה, […]
אני מפשיט את בגדיי, ונותן לו להפשיט ממני את כל מחשבותיי. זה משכיח את כל הגופות שצופות בי ביום יום, את השריפות, ואת התקופות שבהן מוחי רוצה לשסף את גרוני. […]
הן רוצות להתחבק, חזק חזק, לגעת אחת בשנייה כמה שיותר, להספיק לחלום בשש שעות. אבל ייבבות קרני השמש, הראשונות והאחרונות, החלו להקדים, בעוד שהן החלו לאחר לתחנה. בכל בוקר הן […]
ושוב הם יוצאים, שוב, כולם בלעדיי. סוגרים את התיק, סוגרים את הדלת, אותי משאירים בחוץ. מספר ימים של נחת, מספר ימים של שקט, מספר ימים, מספר ימים של בדידות.
נקישות הפסנתר, מזינות אותי, נותנות מנוח לאוזניי. הישן, מעורר אותי, וכל אחד אחר שמוכן לנשום. הו, נקישות הפסנתר, נושקות לי כאם, ומלטפות כמאהבת. נקישות הפסנתר, לו רק כאן הייתן, כל […]
המעלית נשברה, נפלתי מן המדרגות, אל תוך שלולית עמוקה. מבלי לדעת לשחות, צף במורד הנהר, כמו כל אחיי בסתיו. קו הסיום, נשמט תחת רגליי, אבדה כל תקווה, למצוא את הסיום.
למדו אותי הוריי, שפכו את כל המצבורים, מלאו את כל איברי, גדלו לי שכל. לטפו אותי הוריי, כסו בעננים, שמרו עליי כעל תינוק, היו עדינים. שחררו אותי הוריי, פתחו את […]
האדונים לא מרוצים, הם מגלגלים כדור אש במורד גרוני, ונותנים את ציונם. לו יכול היה זה להיות, כמו באיורים שחלמתי בהקיץ, רק לעלות במעלית, ולהגיע לנוף של שמיים. האדונים תלו […]
הצרידות מלטפת אותי, מילותיו נשארות בין הקירות, החלון פתוח, אך הן לא הולכות. ויש משהו יפה, בזה שאינני מבין, קצת כמו כבשים בשמיים, כמו חוף הים ביום קר. כל הכלים, […]
רק המילים האלו, שפעם הוא לא הבין, לא סבל מדקירת הרצפה הקרה, לא סבל משדות המלאים בכלום. וחלפו עונות רבות, גשמים רבים, מאז המילים האלו, הוא שכח, הוא לא סבל, […]
אני לא מבין, מה כולם מוצאים בו, באיש הגדול, האיש שכולם מכירים. הגעתי באיחור, האם זה הוא עונשי, לא להבין, מה הוא טיב אלוהים? אני לא מבין, מהיכן הוא הגיע, […]
מסתקרן, כל תמימותו הולכת ופוחתת, עם כל יום שעובר את התחנה, עם כל לילה ששוקע בה. והמראות שהם מספרים לו עליו, כל אותם הנפלאים, כל אותם שרצה לטפס על עציהם, […]
הם כולם חיים, כולם מגשימים, את כל העננים שניפחתי. הם כולם הולכים, כולם נכנסים עמוק לים, שמלא בדם שירקתי. הם כולם אינם, כולם ישנים, הם כולם אני.
רגליי אינן נושאות את משקלי, אף אם קטן ופחות הוא. כתפיי לא נושאות את כובד ראשי, את כל דאגותיי וחרדותיי, ואת המחשבות, שקשה אפילו לספור. לבבי, אינו מצליח לשאת אותי, […]
אצבעותיו מתארכות סביב צווארי חוסמות את כל הפתחים כל דרכי היציאה כל גלגלי ההצלה הם שלו ולי אין את הזכות לחיות הוא בכל מקום בכל אחד מהם על כל קרונות […]
תוסס, מבעבע, עולה במעלה המדרגות, מגיע לקצות העצבים, מתופף בגרון. תוסס, תוסס, נוקש בדלת, רוצה להשפך, רוצה לקבל משמעות. מבעבע. במרומים מביט מטה, רוצה לחזור, לרדת, למדרגה הראשונה.