הסיפורים של want to fly
נטע: בפגישה השנייה שלי ושל פלג, הלכנו לשבת בחומוס. לא שאלתי אותו ממש למה, הוא פשוט היה רעב, ורצה מקום שהוא לא בית, ולא גיטרה, ולא מלא השראה וכל החרטה […]
נטע: התיישבתי על המיטה שלו, עם הרגליים בישיבה מזרחית. הוא צחק וקירב את הכיסא שליד השולחן שלו, כיסא על גלגלים. לא יצא לי להיות לבד בבית שלו. בפעמים שהוא אירח […]
פלג: בשעה תשע וחצי התארגנתי בחדר, מוכן למפגש פסגה. ככה דניאל אמר כשהוא התקשר אליי, ואמר שהוא הצליח לשכנע את הבנות למפגש פסגה. מאז הפרידה שלי ושל אורי, החבורה כמעט […]
נטע: "קיבלתי טלפון היום מיובל," אמרה לי אורי בצהריים של יום שישי, "הוא מציע שכל החבורה תיפגש ונצא כמו פעם. הוא אומר שמבחינת החברים שלו, הוא מרגיש שלא התראינו המון […]
נטע: נפגשתי עם פלג ביום שישי בבוקר, אחרי לילה מלא בדברים משונים. אורי לקחה אותי לאחד האירועים הכי הזויים שאי פעם ראיתי- עד עכשיו לא הבנתי מה זה בדיוק היה. […]
נטע: אחרי הלימודים הלכתי לי ברגל למקום החזרות הקבוע שלנו. לקראת מופעי הסיום, הקרובים בצעדי ענק, ממש עוד חודש לטירוף, אנחנו מתאמנים פעמיים בשבוע. זה נקרא רסיטל סיום. אני מכירה […]
נטע: היא התקשרה בדיוק כשהייתי עסוקה בלסדר את הכביסה שאמא שמה לי בסלסלה בכניסה לחדר. היא שאלה אותי אם אני עסוקה, ואני בזמן שהצמדתי את הטלפון לאוזן, המשכתי להכניס את […]
"באיזה מקום אתה ממקם את הבר הזה?" שאלתי את ניצן בחיוך כשהוא החנה את הרכב. הוא צחק ואמר שבעיניו אי אפשר למקם את הברים בסדר אחד אחרי השני, אחרי שראיתי […]
"אתה מרשה לי לצאת?" שאלתי את עידן. נשכבתי על הצד, עטופה בשמיכה והסתכלתי עליו. הוא היה נראה הרבה יותר רגוע משהוא היה בימים האחרונים. כבר כמה ימים שזו המציאות- הוא […]
כשהתעוררתי בבוקר למחרת, הוא לא היה לידי במיטה. התהפכתי לצד השני, כי הרי אין לי בשביל מה לקום, וניסיתי לחזור לישון. אבל כרגיל, אחרי שאתה קם והמחשבות חוזרות לך לראש, […]
"אני צריך אותך בעוד עשר דקות במיטה. אני מתארגן ובא." הוא אמר לי כשהוא חזר הביתה. הוא לבש חליפה מסוגננת, והחזיק בתיק העור מלא הרישמיות. הנהנתי אליו בשקט ועזבתי את […]
"בואי, אני אקח אותך לבית חם." הוא אמר כשהוא מביט בי, ואני הרמתי אליו את עיניי. הוא לבש חליפה מתוקתקת, עניבה בצבע אפור, חולצה שנראה שהצווארון שלה כל כך מגוהץ […]
קיילי: בבוקר קמתי להודעת בוקר טוב מניב, וירדתי למטה לעזור לאמא עם הארוחה החגיגית. סבא וסבתא באים הפעם להתארח אצלנו, כבר כמה זמן שלא ראינו אותם כי לא היה זמן […]
קיילי: ברביעי בערב, ישבנו אני וניב על המיטה שלי, והדלקנו את המחשב, מחכים כמה דקות ואז לוחצים על תחילת השיחה. שיחת הועידה הקבועה הגיעה. הפעם החלטתי שניב חייב להיות חלק […]
ניב: הגעתי עם האוטו לכניסת בית משפחת הדסון. דוממתי מנוע, מחכה, פשוט מחכה. סימסתי לה בערך שתי דקות אחר כך שאני למטה, מחכה שתיפתח הדלת ואני אראה אותה יורדת לקראתי. […]
קיילי: ערב למחרת הייתי בשיחת הסקייפ הרגילה שלי עם החברים. הפעם אני התגמשתי קצת לשעות שלהם, רציתי לעשות את זה בשעה יותר נוחה להם, במקום זה שהם נשארים בשבילי ערים […]
ניב: ישבתי במקומות שהיו שמורים לי, מופע ישיבה. היה שולח קטן, כיסא לידי. הייתי שם, בכיסאות שסומנו מראש, להופעה שאני הכי מתרגש בעולם לראות. לבשתי מכנסיים כהים, וחולצה מכופתרת, ובאתי […]
ניב: הם הכינו מסיבה מדהימה, כל כך מושקעת, כל החברים שלי היום שם. דור תמיד ידע בדיוק מי אני רוצה שיהיה שם, חברים שהיו החברים הכי טובים שלי ביסודי, אנשים […]
קיילי: ביום ההולדת של ניב, כמו ששיר אמרה לי, ביקשתי מאמיר שיבוא בסביבות אחר הצהריים. לא יכולתי להיות לבד בימים האלה, כמו שהרגשתי כל כך לבד מאז הכאפה המצלצלת שדפקתי […]
קיילי: כשצעדתי צעדים ראשונים בתוך בית הספר, ראיתי שפרצופים מסתובבים אליי. זה היה לכאורה יום רגיל, יום שאני מנסה להתחמק בו מניב, יום שאני צריכה להתעקש ולהזכיר לעצמי שאני טובה […]
אמיר: בסביבות שעה שבע בערב ישבתי עם חברים בקפה שכונתי. אמצעי שבוע זה אף פעם לא זמן לשבת בבר, תמיד שקט שם, אין אנשים. החיילים חוזרים בסופי שבוע, לפחות מהאלה […]
קיילי: שלושה ימים לפני ההופעה, ניב ביקש ממני לבוא אליו. חייכתי, הוא אמר לי שהימים האחרונים היו ממש מטורפים בחיים שלו ובגלל זה הוא קצת התרחק. לא חששתי, זה הגיוני, […]
ניב: בצהריים של יום אחד, חזרתי מוקדם יותר מבית הספר, והייתי חייב מקלחת. היה משהו דביק ומגעיל ביום הזה, שונה ומאוד לא אופייני לעונה, אז הייתי חייב להישטף. הרגעתי את […]
קיילי: הימים בישראל עוברים מהר יותר מהימים שלי שם, כי פה כל יום יש הרפתקה חדשה. לדוגמא היום, סבתא חשבה שנחמד לקנות לנכדה שלה שמלה מטורפת של נשף סתם ככה, […]
קיילי: אחרי שלושה צלצולים שיחת הסקייפ הקבוצתית התחילה. היינו חמישה אנשים מחמישה מחשבים שונים, ארבעתם משם, מניו יורק, ואני מפה, מישראל. אבל זה מרגיש אותו דבר. אז לא, אני לא […]
ניב: כשהתעוררתי בבוקר הרחתי ריח של פירות באוויר. רק כשפקחתי את העיניים הבנתי שאף אחד לא אופה בבית כי זה בוקר רגיל, וריח הפירות הזה הוא של קיילי, עדיין נקייה […]
ניב: חזרנו הביתה, מאוהבים. באמת מאוהבים. נכנסנו מחובקים הביתה, היא הצחיקה אותי כשהיא כמעט ולא נתנה לי לסגור את הדלת כי היא חיבקה אותי כל כך חזק מאחורה. אני מאוהב […]
קיילי: ניב דפק על דלת הבית שלי ביום ראשון, קצת אחרי אותו סופש בו לא נפגשנו. התאריך היה העשרים ושישה לחודש. כשניב ואני היינו חודש יחד, פשוט נפגשנו לפגישה פשוטה, […]
קיילי: בשכונה שלי לא מסתובבים שיכורים, ככה לפחות למדתי להבין מהזמן האחרון שאני פה. זה לא איזור שהוא מפחיד או איזור שהוא מסוכן, אנשים עוברים לכאן כי הם מרגישים שרמת […]
ניב: דפקתי בבית משפחת הדסון. רעדתי, חצי מהקור, חצי מההתרגשות. אמא של קיילי פתחה לי את הדלת, ושאלה אם אפשר לעזור לי. לקח לה שתי שניות להיזכר בפרצופי. היא חייכה […]