"תסתתר בחדר שלי!" פקדתי על מייקל.הוא נכנס לחדרי וסגר את הדלת.פתחתי את הדלת באיטיות, וראיתי את דודה ג'וליה, אחותה המעצבנת של אמי, מחייכת אליי חיוך מתוק ומעצבן במיוחד. "מה קורה […]
הלכתי ממנו.לא יכולתי להביט בפניו.לא אחריי מה שעשה לי.בתוך תוכי כעסתי עליו.רציתי שייכאב לו.רומן עם גבר נשוי,זה מתכון לאסון.לא רציתי להסתבך.כמה שרציתי להיות איתו,לא יכולתי.נכנסתי אל תוך החדר שלי..כשאני אוחזת […]
"אדיסון, אדיסון…" הוא קרא לי, אני כבר הסתובבתי ממזמן. הוא קרא לי שוב: "אדיסון…" הקול שלו היה שבור, אבל לא יכולתי להישאר שם, לידו. הוא רץ אחרי כבר, התחיל לרדת […]
"לא סיליה!!"קרא לעברה,"לא עוד כישופים אכזריים.."כשהוא זומם להרוג אותה.כשהוא משחרר את אימא שלו מצפורני הטרף שלה.ובודק אם הכל בסדר איתה.כשקירה לוחשת כישוף ובוהק של שינאה וכעס ניבט מעיניה..כשרוח פרצים נושבת […]
יום אחד התבוננתי מסביבי, העיניים שלי ראו ואמרו לי שאני הולכת ברחוב, אבל לא הרגשתי את זה. חשבתי. אני חייה ונושמת אבל אני מרגישה כלואה, כשהסתכלתי ראיתי שהכל נראה חשוך […]
הלימוזינה לבקשתה של הכלה הגיע לביתם של הנשואים הטריים וז'וני עלה למעלה להביא לרעייתו את הנעלים הנוחות כדי שתרקוד עד כלות. בדקות הקצרות שהמתינו הפתיע נהג הלימוזינה את רוז'י והגיש […]
הכומר מקדם את הזוג הצעיר ומוליך אותם פנימה כדי לקדש את שניהם כבעל ואשתו. האורחים תופסים את מקומם והטכס מתחיל. הכומר פונה לזוג הצעיר ומבקש מהם כי יהיו ראויים לשאת […]
"מה?!?!", "לאן?!?!" "איפה זה בכלל?!!?",פאניקה וחרדה תקפו את מאיה,היא הרגישה איך הרצפה קורסת תחתיה ובולעת אותה אל הלא נודע,רק לפני 5 דקות גילתה לא במכוון שהיא (בדגש על ה – […]
פרק 7:האויבים הלא נכונים צרחה נמלטה מפי, היא הייתה כל כך חזקה וכל כך מפתיעה עד שהוא נפל אחורה. פרסי פתח את הדלת בתנופה ושאל אם הכל בסדר. סימנתי בראשי […]
השיעור נגמר כעבור חצי שעה בערך. טיילור ליווה אותי לקפיטריה."את מודעת לעובדה שאת רחוקה מלהיראות ארגנטינאית, נכון?" צחק,"אכן כן," הודתי באשמה, "אבל להגנתי המבטא הוא המכשול היחידי מלהשלים את המראה, […]
,When you think you lost, close your eyes,imagine another world,your own world, where there is no pain.where everything is just yours,When you think you can't.anymore ,close your eyes,think about something […]
חזרתי הבייתה רועדת ולא יכולה לעמוד יותר על הרגליים. הרגשתי שכל הזמן הזה שהייתי בעבר, לא זזתי ובגלל זה כאבו לי הרגליים. הטבעת ניצנצה באופן מוזר, אבל לא ממש התייחסתי לזה, הייתי מותשת ולא היה לי אכפת מכלום. אבל כשפתחתי את האור ראיתי את אמא שלי עם שקיות מתחת לעיניים, כועסת, ואת אבא שלי אדום כולו "אההה…" לא ידעתי מה לומר! שכחתי לגמריי מההורים שלי, כל הזמן הזה שהצלתי מישהו נורא- נורא חשוב, יצחק רבין. "תסבירי לי איפה היית גברת צעירה!" אמא שלי נשמעה מודאגת ונראתה מודאגת. "אמ.. קצת קשה להסביר" הלב שלי פעם, פחדתי שיענישו אותי או שיגידו לי לספר הכל אבל משהו בתוכי לא רצה להגיד כלום, רק לסרב להכל.אבא שלי קם והחדיר בי מבט כועס "את מרותקת לשבוע, בלי מחשב, בלי טלויזיה, ובלי חברים וחברות ויציאות" עכשיו באמת נמאס לי והייתי אדומה כולי מרוב כעס "דיייי! נמאס לי!" ההורים שלי הביטו בי במבט מופתע "נמאס לי שאתם מנהלים לי את החיים נמאס!" רצתי לחדר שלי בבכי ומאחוריי שמעתי " יש לך את השבוע הזה להגיד בפירוט מה עשית כל הלילה!" זאת הייתה אמא, אוח! לפעמים אפשר לשנוא כל כך את ההורים!. הראש שלי היה בכרית, ספוג בדמעות שלי. כל הזמן ניגבתי אותן וניסיתי להירגע, אבל לא הצלחתי. למה זה קורה לי?! אני לא עשיתי משהו רע! להפך! אבל הלוואי והם היו מבינים את זה.. כי לי כל כך קשה לומר להם את זה במילים…פתאום הייתה דפיקה בדלת, ניגבתי את הדמעות שלי במהירות כדי לומר בטון נורמאלי "הכנסו! מי שזה לא יהיה..".אמא שלי נכנסה ואז מיד הפנתי את מבטי "אם באת הנה כדי להזכיר לי שוב את העונש הכבד שלי, את יכולה ללכת"."לא.. דווקא לא באתי בגלל זה.. ראית את הטבעת שלי?" הבטתי בה לרגע, היא שלה?. "הטבעת שלך?" ניגבתי שוב את הדמעות ונשמתי נשימה מרגיעה "כן! היא טבעת שקניתי בחנות אחת, ואז היא נעלמה לי כבר פעם אחת וזה דיי מעצבן! אז ראית?" הרכנתי את ראשי ואז הינהנתי באיטיות "קחי, זה שלך" הורדתי מהאצבע שלי את הטבעת והשתתקתי "חשבתי שהטבעת הזאת היא משהו אחר…" מילמלתי ואז אמא שלי חייכה "אז את כבר יודעת הכל, אה?" מה?! למה היא מתכוונת?!.
"בוקר טוב" צווחה לי ברייסיס באוזן והגבירה את מוסיקת הרוק מאחד הדיסקים שלה ושמה על עוצמה מלאה, כמו שהיא עושה כל בוקר. סובבתי אליה את גבי והפניתי את ראשי אל […]
*זהירות! פלאשבק!!* *לפני חודשיים בדיוק* "סורי אליאבי, אבל…. אני לא יכולה…. אולי פעם אחרת.." -"אבל היי! לא תהייה פעם אחרת! היי! הודיה!""מה עכשיו? גם הודיה ניפנפה אותך?" שאל רונן ונשען […]
Well, this is not an official diary of mine. You can buy one on the book store in your neighborhood.The only reason why I'm writing these lines is because I […]
הכומר מקדם את הזוג הצעיר ומוליך אותם פנימה כדי לקדש את שניהם כבעל ואשתו. האורחים תופסים את מקומם והטכס מתחיל. הכומר פונה לזוג הצעיר ומבקש מהם כי יהיו ראויים לשאת […]
אז אחרי שפרקנו את המזוודות והכל היה 6 בערב.ישבתי על המיטה משועממת צופה בטלוויזיה. שום דבר לא היה מעניין.פיתאום צילצל הטלפון בית אז עניתי מזה שבחדר. ————– השיחה —————– "הלו? […]
אנחנו חיים בעולם מלא חוקים, חוקים אלו הם למעשה חוקי טבע.הם היו פה עוד לפנינו – ולא יעזבו לעולם.חוקי טבע תמיד היו מובנים לנו מאליו – הכוחות שדאגו שתמיד ננחת […]
-אנחנו עדיין בנקודת המחשבה של שון-תקציר של מה קורה עכשיו:אני במקלחת,סנופי מרחף ליד המנורה ואריק בפלייסטישן."מגדל איפל שייך לי יא צרפתי מכוער…","אריק תפסיק לשחק בפלייסטישן","שון מה זאת התמונה הזאת של […]
קירה לקחה איתה את ניקול הצידה אל הקיר,בכדיי שיוכלו להסתתר מפניי היצור המאיים.כשלפתע,שד נוראי ועצום מימדים נכנס אל החדר,במהירות אדירה והטיל פחד ואימה.ריק,נעמד מולו כשחרבו שלופה.הוא נעמד מולו באומץ.הוא ידע […]
יוליה הלכה לבית ספר ונפגשה אם סם(חברה טובה מאוד שלה).יוליה-מה קורה סם? מה נשמה?סם-כלום!יוליה-למה את עייפה?סם-היה לי חלום נוראי מאוד! מסופר שם על מקום מפחיד…ויוליה מאוד נבעלה!סם-ועוד כמה דברים מפחידים!יוליה-נו […]
אני, ארטמיס; אלת הירח והציד. אינני מאמינה באהבה…כי מבחינתי אהבה היא רק רגש אנושי שבני האדם המציאו כדי להרגיש יותר טוב, אהבה לא קיימת, היא המצאה בלבד!לא כולם חושבים כמוני, […]
למעשה, ארבעתינו היינו משוכנעים שהאוטובוס עומד להתפוצץ בכל רגע. משהו יקרה. לא ייתכן שתהיה לנו נסיעה חלקה אחת. אז בכל מקרה, האוטובוס נסע עד לאיזו עיר שנייה ושם כבר עלינו […]
כמה שזה מזעזע להגיד, אבל…הקטע הזה הוא לצערי קטע המשך לקטע אחר שפירסמתי לפני כמה זמן בשם "היום הזה". ——————————————————————————————- אני רואה בדמיוני את האדם שרצח אותך.רואה אותו איך ללא […]
פרק ע"ג השעה 16.00 דירתם של רוז'י וז'וני כמרקחה, כולם מתלבשים כולם נתקלים זה בזו, הבנות פתאום בוכות, הכלה לא מוצאת את השכמייה ועוד כהנה וכהנה סיפורים כשבסופו של יום […]
רוז'י ביקשה סליחה מכולם כי רצתה מעט לנוח. ז'וני הלך בעקבותיה ושאל "מאמי את בסדר" "אני בסדר גמור, אני שמחה ומתרגשת כאחד." פשוט כדאי לי לנוח מעט ולאט לאט נתחיל […]
בקר טוב לכלה ולחתן, בקר טוב למשפחת מארסו המתוקה, בקר טוב לוורונה אלפרד התאומות המתוקות ובקר טוב לכל המוזמנים הרבים שיגיעו לשמח בשמחת הזוג הצעיר שהוא פשוט מושלם. וורונה הפתיעה […]
הייתי קרובה מאוד לבמה והעפתי מבט לכל דבר חשוד שהבחנתי. זה היה מוזר ביותר, שמכל האנשים שיש פה, רק אני מודעת מכל זה.הנה יגאל עמיר. אוי אלוהים אדירים, הוא עומד ליד האוטו של יצחק רבין ומטעין את אקדחו שוב "הלוואי והייתי יכולה לשמוע את מחשבותיו מפה" ואז המשאלה שלי התגשמה ובאמת שמעתי הכל."הוא חושב שהוא יצליח בזה? פ'חח! ממש לא!" מפגר.אוקיי זהו זה. עכשיו יצחק שר את שיר השלום והוא הכניס את השיר אל הכיס הקטן שהיה אצלו בחולצה, הכל הולך כפי שאמור להיות, וזהו, עכשיו יצחק הולך לאוטו שלו ואני נכנסת לפעולה. יגאל עמיר התחיל לכוון למטרה (אימלה! איזה מצמרר!) ואני ישר העפתי לו את האקדח בטעות רחוק-רחוק "אופסי.." מילמלתי.שמתי לב שבאותו מקום שהפלתי את האקדח הקודם של יגאל עמיר, הוא גם נשאר "אופסי שנית…" הוא התקרב אל האקדח וכיוון אותו אל יצחק רבין שכמעט התיישב במכונית שלו ואז לפני שהצלחתי למצמץ, הוא ירה, כמוש לכולם סיפרו, שלוש כדורים אבל הם לא פגעו ביצחק רבין, בגלל שהיה לו אפוד.תפסתי את יגאל עמיר עם אקדחו ביד "עטיפה!" ואז כאילו עטפתי אותו במשהו והוא לא יכל לזוז "היי!" קראתי למאבטחים "תפסתי את זה שרצה להרוג את ראש הממשלה הנכבד שלנו" ואז יגאל עמיר נראה, והוא חייך חיוך של "לא עשיתי את זה" ואז השוטרים תפסו אותו והכניסו אותו לניידת. ראש הממשלה, יצחק רבין התקרב אליי ואמר "כבוד גדול לי לראות אותך, ילדה קטנה וקסומה, הלוואי שתבורכי ותחיי חיים טובים, על זה שהצלת אותי ואת כל מדינת ישראל" חייכתי באושר, עדיין לא מאמינה שבאמת עשיתי את זה."תודה רבה לך" אמרתי והתחלתי לצעוד אבל אז הוא עצר אותי "חכי רגע!" הסתובבתי ואז הוא הוציא מהכיס שלו מין מדלייה כזאת ונתן לי אותה "זה משהו שקיבלתי כשהייתי בפלמ"ח הוא תמיד הביא לי מזל, אבל עכשיו את זאת שהבאת לי מזל ואזכור אותך לכל החיים, זה ממני בשבילך" לקחתי את המדלייה ברעד. אוי אלוהים אני לא מאמינה! ראש הממשלה מודה לי! ואני, אני הצלתי היום מדינה שלמה.
קמתי לעוד יום רגיל בפנימייה. הלכתי לשירותים לעשות את צרכי הבוקר הרגילים, שטפתי פני והסתכלתי במראה. ראיתי ילדה גבוהה, רזה, עם שיער בצבע חום שקד ועיניים כחולות, אף טיפה סולד […]
יום ד', 2.9, 22:10, בבית.נועם איתן התקשר אליי!!!אני לא מאמינה שהוא התקשר אליי (גם אם זה רק בגלל שהוא היה צריך שיעורים בגאוגרפיה). יום ה', 2.9, 8:00, שיעור אזרחות.איזה יום […]
