סיפורים על סיפורים אישיים

המקום האמיתי – המשך מס׳ 4 – סוף

בס״ד סוף הקטע הקודם: ״רצתי החוצה למרות שחפצתי לחקור עוד קצת את המקום – רק חסר לי שאחי יאשים אותי ברחפנות כדרכו בקודש…״ – המשך – בחוץ זיהיתי חמש דמויות […]

פרידה חד צדדית

הוא לא הבטיח לי כלום, אבל ציפיתי. הוא עזב וידעתי שלא יחזור. הוא עזב ונפרדנו ובכיתי ולא נרדמתי בלילה. הוא עזב והמשיך בחייו, מניחה שהקדיש דקה או שתיים למחשבה עליי […]

נגדי:

בס"ד הם מוציאים לי את המילים מהפה, אומרים שאמרתי משהו למרות שלא עלה על בדל שפתיי מעולם. הם משווים אותי לאחרים טובים ממני, יודעים שאפגע ואפגע בעצמי לאחר מכן. הם […]

שמע ישראל

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". מלמלתי ללא הפסק. חושך מצרים. אי אפשר לראות דבר. שוכבים קפואים על החול. שותקים. בגאווה ובשנאה אוחזים רובה גדול. לא רוצים לחוות עוד שכול. "שְׁמַע […]

לפעמים, כשאיש אינו שם לב.

בס"ד לפעמים כשאיש אינו שם לב אני מתרסקת, צונחת אט אט אל השלג הרך ובוכה לאלוקים שייקח. לפעמים אני שוקעת, בורחת למעמקי הים, איפה שהשחור שולט ומשכיח ממני את כל […]

הם פשוט לא קיבלו חיבוק

אבא אומר שהאנשים הגדולים עם הרובים שצועקים ומרביצים, הם לא אנושיים, והם שכחו מה זה אומר להיות בן אדם. אני אומרת, שהם בסך הכל לא קיבלו חיבוק מאמא שלהם כשיצאו […]

אותה שגיאה

איך זה שוב קרה. שגיאה אחר שגיאה. לא לומדת משום טעות, איזו שטות. בניתי שריון ומאחורי מסכות התחלתי להסתתר, אך איכשהו איתך המצב תמיד הוא אחר. כבר בשבוע הראשון בו […]

חזיון תעתועים.

הדמיון, הכוח החזק ביותר ששורר על פני האדמה. הוא גורם לנו לפחד מדברים שבכלל לא התרחשו עוד. הוא גורם לנו להיזכר בדברים שהשארנו מאחור. הדמיון, הכוח האיום והנורא שנמצא בתוכנו. […]

כשתלך

כשתלך, תשאיר לי פרח, מפית. תשאיר מילים כתובות. תשאיר לי רגש, שאוכל להחזיק. תשאיר זיכרון, שאוכל להריח. אבל אתה, המשך הלאה. אל תתן לדמעותיי לרדת לשווא. קדש אותן ותן את […]

מרימה ידיים

בס"ד לא אשקר, להפך, אספר. אני מרגישה שמשהו מחלחל בי בפנים. אני מרגישה שמשהו מפציע היישר לעיניי, צובע אותן במין צבע שחור שכזה, מעט דיכאוני האמת. זהו הייאוש. כן. לא […]

מכורה:

בס"ד רק, רק עוד פעם אחת… לא, לא! אסור! טוב, רק פעם אחרונה, אחרי זה אפסיק… לא! זה לא טוב. אני אמעד רק פעם אחת, לא יקרה יותר. והנה, זה […]

חלום

בס"ד שם, רחוק, מונח לו חלום, מונח לו יעד והחלום הוא הינו חלומי והיעד הוא היעד שלי. החלום הפשוט של להיות מאושר והיעד הוא המקום בו אני גר. עכשיו החלום […]

אני עדיין מאמינה בטוב

בס"ד רציתי, באמת שרציתי. השקעתי וניסיתי, באמת שכן! נפלתי, באמת שנפלתי. חזק, כואב, התרסקתי. ואיך זה הגיוני? ואיך זה נכון? כי הרי הרצון העז פותח דרך להכול. אך כנראה שאצלי […]

פסק הדין

"אני לא הולכת להתחנן. אני לא מהאנשים האלה, אבל אני כן הייתי רוצה להגיד שאנחנו חזקות יותר מיזה, שאנחנו יכולות להתגבר על זה, או שאנחנו יכולות להילחם על זה. אבל […]

המקום האמיתי – המשך מס׳ 3

״…ההסתברות שאני הזוכה מיא׳ 5 היא רק 0.17 (הבנתם כבר שאני חנונית רצינית)״ – סוף הקטע הקודם; – המשך – ואז המנהלת הטילה את הפצצה הסופית. *** בדקות שלאחר מכן […]

מפלצות

פעם הייתה ילדה קטנה שנהפכה למפלצת. תמיד פחדה מהמפלצות שנמצאות מתחת לכרית אבל כנראה שרק דמיינה אותם כי אז שגדלה גילתה שהמפלצת היחידה זאת היא עצמה.

שונה

שונה? מזה בעצם להיות שונה? האם יש הגדרה מזה נורמלי ומזה שונה? מסתבר שגם עכשיו 2017 עדיין יש הגדרה מזה נורמלי ומזה שונה. יש לי משהו להגיד על ההגדרה הזו […]

מכתב ללב

לב יקר שלי לב עדין ורגיש שלי שלום, אתה בטח מכיר אותי טוב. זאת שנותנת לאחרים לשחק בך , מעבירה לאחרים את האחריות עלייך, גורמת לך כל לילה להיחנק מדמעות […]

מכתב לרון

רון שלי. רוני המתוק שלי. שנה אחרי מה שקרה, אני שוכב במיטתי, מביט בתמונותינו, כואב ובוכה, ובעיקר מתגעגע. הגעגוע אוכל אותי, אני לא מסוגל. אני ממשיך בחיי, החנות מתנהלת כרגיל […]

קשה לי, אתה יודע?

בס"ד בקטע הבא יהיה קצת דת, אז מי שאנטי שלא יקרא מלכתחילה, אני לא רוצה לייצר משהו נגד ואני מעדיפה שלא יהיו פה כעסים או זלזולים, תודה, מעריכה! קשה לי, […]

המקום האמיתי – המשך מס׳ 2

״בכל אופן, יש בנות שעשו את הלא יאומן וכעת הן הולכות לשחק אותה ב – ג – ד – ו – ל״ (שורות אחרונות בקטע הקודם). – המשך – התהליך […]

איך שביום אחד הכל יכול להשתנות

כולנו היינו בשוק ולפתע אחותי התחילה לבכות, "אז אין לה אבנים בכליות זה אומר?" שאלתי. התחלתי גם לבכות וכך גם אחי וחיבקנו את אמא, היא אמרה שהכל בסדר ושיהיו טיפולים, […]

איך שביום אחד הכל יכול להשתנות

אחרי המחשבה הזאת מיהרתי להסיר אותה מראשי, "תפסיקי לחשוב את זה" מסתובבת בחדר, "תפסיקי לחשוב את זה". נורא פחדתי שזה באמת נכון. אף אחד לא אמר לי ואף אחד עדיין […]

איך שביום אחד הכל יכול להשתנות

*סיפור אמיתי* היינו משפחה רגילה. אבא, אמא, אחות, אח ואני. שלום קוראים לי רוני אני בת 14.5, גרה במושבה (כמו עיר אך קטנה יותר) והייתה לי משפחה רגילה ונורמטיבית עד […]

המקום האמיתי – המשך

בס״ד …בכל אופן ההגרלה הראשונה היא של שכבת יב׳ אז לא נותר לי כרגע אלא לאחל למכרותי שם את הטוב מכל – כרטיס טיסה ל-770! (שורות אחרונות בקטע הקודם). -המשך- […]

המקום האמיתי

בס״ד ימים אחרונים בשבוע האחרון שלפני תחילת השנה העברית. אז כן. אחרי שבוע שלא היה לנו חיים היא הגיעה. הגרלת השנה. מאיזה כיוון שלא נסתכל, אפשר לומר שהתעלנו על עצמנו: […]

רק לקול הציפורים

שקרים כמו אמת מתוקה, מלטפים ברוך אך פוצעים קשה. הפסקתי להאמין להמון הסובב, ורק לקול הציפורים אני מקשיב. ללכת בצדו של השביל ההומה. לא לחשוב על עיניהם של אחרים. הסקתי […]

קשה לחיות

בס"ד קשה לחיות, קשה לשמוח, קשה להתנהג כאילו הכל כרגיל, במיוחד בגלל שאני לא אוהבת את חיי ואני לא שמחה ונמאס לי להתנהג כאילו הכל כרגיל. אני לא אוהבת לחיות […]

ילדה קטנה

ילדה קטנה. כזו ששואלת, סקרנית וצמאה למידע. כזו שתיגש בחיוך תמים לפתרון כל בעיה. כזו שלא תייחס חשיבות רבה לאיך היא נראית בהשוואה לאחרים או בדמיונה. כזו שתגרום לסובבים אותה […]

דמעות מזהב- פרק 19

"אלישיה די! אם באת רק לצעוק עליי את מוזמנת ללכת" אליס צועקת. "תפסיקי לרחם על עצמך כל היום!" אלישיה צועקת. "אין לך מושג מה אני עוברת ואין לך זכות לשפוט […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך