"כן אהוב אני זוכרת, איך נעצת בי את חייך ברחמי, איך משכת את כל כולי לעולמך ונכנסת כלכך עמוק. אם אני זוכרת? אני זוכרת. אני לא אשכח את זה לעולם. […]
טוב, אז סיפרתי לכם על איך שהכרנו, סיפרתי על איך שהפכנו להיות ביחד, אבל עדיין לא סיפרתי לכם את העיקר. זה היה יום חורפי. אני הייתי בת 17, וטום 18. […]
תוך זמן קצר, אני וטום הפכנו להיות חברים ממש טובים. בהפסקות תמיד היינו ביחד, טוב אולי בגלל שלא היו לאף אחד מאיתנו חברים אחרים. ביקרנו אחד אצל השנייה המון, הלכנו […]
הייתי בכיתה ז'. בת 12. לא היו לי חברים, כי הייתי קצת מוזרה.. טוב, לא ממש קצת. אני גותית. יאפ. למה? טוב, כי זה מה שאני אוהבת. אני אוהבת שחור. […]
בחיים אתה פוגש המון אנשים. חברים, אויבים, מוזרים, מצחיקים, שמחים, עצובים ועוד טיפוסים רבים בחיים. חלקם יאהבו אותך, וחלקם לא. אבל לפעמים, לפעמים בחיים אתה פוגש את האחד שבאמת מבין […]
לכל אחד יש משהו לא בסדר בחיים שלו- בעיות משפחתיות, בעיות כספיות, בעיות חברתיות. אני יכולה לחשוב על כל אחד מהאנשים הכל כך מושלמים שעוברים לידי כל יום, ולמצוא את […]
אני צריכה לנשום עמוק ולהירגע, הם סתם עובדים עלי אין לי מה לדאוג. אמרתי לעצמי כמה פעמים עד שנרגעתי וקמתי על רגליי. בחנתי את המקום ואת האנשים בקפידה וברוגע (עד […]
עליתי במעלה המדרגות, גוררת את רגלי מרוב עייפות מהשנה הארוכה הזאת. סוף סוף זה נגמר ואפשר לנוח (רק למשך חודש, אבל אפשר) נכנסתי לחדרי ובמהירות פשטתי את בגדי ונשארתי עם […]
כדי להסביר מה קורה פה אני אצטרך לומר לכם שכשאמרתי חיים אפורים באמת התכוונתי לחיים אפורים, אני עיוורת צבעים והצבעים היחידים שאני יכולה לראות הם שחור ולבן (והאירוניה ממשיכה) ושאר […]
אני מרגישה אותם את המבטים, זה שוב התחיל ההרגשה המבחילה הזאת. ישבתי בכיתה לבדי במושב הריק שהוקצב לי יחד עם האוזניות שלי וזמזמתי את השירים ששמעתי כבר יותר מדי פעמים. […]
דמיינו את זה, את העולם שיכל להיות פה במקום כל הכאב המלחמה והסבל. אני לא רואה את העולם בתור דבר יפה אלא דבר מעוות ושגוי, וכך גם האנשים שחיים בו […]
זה לא היה בגללך בכלל, אתה בטח מבין את זה. זה גם לא היה בגללכם.. אמא ואבא, אבל אני בטוחה שדווקא אתם לא תבינו ורק תחפשו את מי להאשים. ובסוף […]
בן הא ילד מיוחד,שונה, לא כמו כולם. הוא אוטיסט. הוא רואה את העולם אחרת. צוחקים עליו ללא ערף והוא לא מבין. הוא תמים, הוא לא מבין מה רוצים ממנו. לדבר […]
היה זה יום חמישי אחר הצהריים. אנשים ממהרים מילאו כל פינה בכל חנות ורחוב, כנראה מחפשים את כל המצרכים הדרושים לסוף השבוע הקרוב ביותר למושלם שיכלו ורצו להרשות לעצמם. אומני […]
כמה חודשים מוקדם יותר, עוד דיברת איתי. עוד חשתי את שיערך השחור המשיי תחת כפות ידי. עוד ליטפתי את חיוכך המתוק, עוד חשתי במאור עינייך, שהיה כאור הכוכבים, שהיה מלא […]
הוא היה האהבה האמתית הראשונה שלי. אהבה כזו שבעוד כמה שנים כשאהיה אמא, אספר לבתי המתבגרת עלייה. אני אספר כמה אהבתי אותו, כמה חשבתי עליו, כמה הוא היה יפה. אני […]
פרק 3- הלכתי והלכתי בלי הפסקה רגלי העייפות והחבולות כבר לא יכלו לשאת את המגע של החול השורט גופי קרס מזמן אבל המשכתי ללכת רק נשמה חלולה ללא גוף הולכת […]
אוקיי אני מתחילה פאניפיק על הארי סטיילס :> תקציר לפני שמתחילים : ***פלאשבק*** -הארי בן השמונה- ״אבא לאן אתה הולך?״ הארי שאל בזמן שעקב אחרי צעדיו הכבדים של אביו לכיוון […]
חברים. אתם יודעים על מה אני חושב שאני שומע את המילה חברים? אני חושב על מישהו שמקבל אותך כמו שאתה, ושבכול הזדמנות הוא שמח שאתה חבר שלו ושהוא שלך. פעם […]
ישבתי על הספסל בתחנת הרכבת הנטושה. ככה קראנו לה בשכונה: לא היה לה שם אחר בשבילנו. היא כמעט תמיד הייתה עזובה ותמיד הייתה שם תחושה של בדידות באוויר. למרות זאת […]
אף פעם לא התרגשתי מתחילת הלימודים יותר מדי, גם עכשיו לא, בכל זאת, אין בה משהו מיוחד, זה קורה כל שנה. אבל השנה אני התגעגעתי.. חודשיים ומשהו לא ראיתי אותה […]
פרק 1: יום בהיר,כמה ימים לפני סיום החופש הגדול,ההתרגשות קרבה מאוד. קמתי מהמיטה התמתחתי ויצאתי מהחדר. אמא כרגיל מדברת בטלפון ואבא שותה קפה אמא דיברה ודיברה עד שלפתע עוד שיחה! […]
~מצד בני וויטאלי~ " אתה אחראי על המעשים שלך מתאו . זכור זאת . " אמר לי ואני גלגלתי את עיניי " עכשיו אני יכול ללכת ? " שאלתי עצבני […]
" אל תדאגי לי .. אני יהיה בסדר , אנא ממך המשיכי לרוץ , ניפגש כאן מחר בשעה הזו בדיוק " אמר ונישק את ידי " מחר בשעה הזו .. […]
קמנו בבוקר,הם נעלמו שלוש נשמות טהורות נחטפו זה קרה יום בהיר,אף אחד לא צפה וזו המכה שאת הארץ שברה יום יום חיכינו,הצבא במרדף ואף אחד את ההמשך לא חטף ב30.6 […]
פרק 3- ״תפתחי את זה״ היא אמרה לי ״איפה המפתח?״ שאלתי ״פה אצלך״ היא אמרה והצביעה על לבי . ״מה יש פה?״ שאלתי ״את כל האמת שאת רוצה לדעת.״ היא […]
פרק 2- ״במילא אין לי בשביל מה לחיות , אני רוצה לעשות את זה , את איתי או לא??״ היא אמרה בנחישות. ״ברור שלא! את לא הולכת לעשות את זה […]
פרק 1 – ״היי ליאן״ ליעם אמרה כשהגעתי לכיתה ״היי ליעם , מה קורה?״ שאלתי ״בסדר.. את יודעת רגיל.. מה איתם? אמרו לך משהו?״ היא שאלה ״אני עדיין מחכה לתשובה.. […]
מקום בגן עדן הקדמה: שלום לכולם , לי קוראים ליאן. אני בת 18 , יש לי עיניים בצבע טורקיז ושיער ארוך חלק בצבע חום בהיר. אבא שלי נפטר כשהייתי בת […]
חברה שלי, אני מתגעגעת אלייך לחברה הכי טובה שלי כל השטויות שלנו,הצחוקים,השיחות שלנו.. כבר חודש שלא דיברנו אפילו לא רבנו,זה פשוט קרה,הרגשתי ממך כעס וחוסר חשק לדבר איתי ויום אח"כ,אף […]
