לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ה' — הקספיאסים הארורים מתעלמים ממאבקיי וממשיכים לאחוז בי ולהוביל אותי לאזור כיכרות הסוסים של אסטליה. כשאנחנו מגיעים לאזור, אני מבחינה באיש […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ד' — אני מנסה למצוא תנוחה נוחה בכיכרה ולנמנם קצת. בית הסוהר בטמריה הבירה שיבש לי לחלוטין את השעון הביולוגי ואין לי […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ג' — כשאני מגיעה לצד השני של הגשר- לאם הדרך, הערפל בשיאו. קשה לי לראות אפילו שני מטרים קדימה, רק שהדרך היא […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק ב' — הלב שלי נרגע בינתיים ואני חומקת בין המבנים הסמוכים לגשר המזרחי של העיר, עד שאני מגיעה למבנה עם דלת אדומה […]
לפרק הקודם: מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – פרק א' — המלך קוסטום דופק על אבן מוסתרת בקיר האחורי של תא הכלא בו אנו נמצאים והקיר נפתח. צינת הלילה מורגשת. אני […]
להקדמה והפרולוג מסעות בטמריה/ספר ראשון: המשימה – הקדמה ופרולוג — בית הסוהר הגדול של טמריה הבירה נחשב לאחד מבין בתי הכלא המפורסמים ביותר. בבית הסוהר קיימים לא מעט מפלסים, ככל […]
הסיפור בהמשכים- "מסעות בטמריה" מבוסס על משחק 'מבוכים ודרקונים' ארוך, שיצא יוצא מן הכלל, אותו שיחקנו חברתי ואני דרך היישום 'דיסקורד', והוא שוחק בתקופת הקורונה וקצת מעבר. מכיוון שהסיפור מבוסס […]
לאחר שקיבל את תגמולו על צייד המהלכים, מטבע זהב אחד לייתר דיוק, הוא וסוליס העבירו עוד לילה אחד בחתול הפיקח לפני שהחלו לחזור לעיר הבירה. הם היו בכרכרה פשוטה, הגלגלים […]
פרק 1 – "פיניס! תענה כבר!" הקול של חברו הטוב ביותר נשמע קרוב במיוחד, שכוב לצידו על האדמה. זה היה יכול להיות הגיוני אם הוא לא היה מתייחס לדבר אחד: […]
הזעם שטף אותי והכעס עיוור את עיניי, נשימותיי הפכו עמוקות אך אפילו הן לא הצליחו להרגיע אותי. הרגשתי את אחיזתה האיתנה של קסנדרה בזרועי, היא ניסתה למנוע את זה ממני, […]
הילד החדש ג'ני התעוררה בבהלה לקולו של השעון המעורר, היא קמה מהמיטה מפהקת ונעלה את נעלי הבית שלה והסתכלה במראה, וראתה את שיערה המתולתל, ואת האף סולד, ואת השפתיים הדקות […]
פתיחה ג'ני בקושי זוכרת מה קרה היא רק זוכרת שהבית קרס ושהיא הייתה שם הרבה זמן לפני שחילצו אותה ולקחו אותה לבית היתומים רוטשילד ברחוב וימבלדון, סאות'פילד, לונדון. בית היתומים […]
פחד מהחיים ומהמוות 'הם טוענים שהוא התאבד. הם חושבים שהוא שבר לעצמו את המפרקת. גם כן שוטרים… הם לא מכירים אותו כמוני. אף אחד מהם, לא החברים ולא המשפחה, המורים […]
החיים ממשיכים 'מדהים איך החיים ממשיכים. השמש זורחת בכל בוקר ושוקעת בכל ערב, ללא שום התייחסות לבני האדם אשר לא יזכו לראות אותה יותר. העצים ממשיכים לצמוח, מבלי לדעת על […]
שבריר של תקווה כשעיניים נפגשות: ריח של נענע הגיעה לתא שלה דרך דלת המתכת העבה, היא התגעגעה לריח הזה. היא הייתה שותה תה נענע באופן קבוע בבית שלה, היא זכרה […]
פרק 2- אחרי שיצאתי מחוף הים רצתי לכיוון הבית. שמעתי צעקה הקוראת בשמי מאחור, והוא מתקרב בקצב מהיר.. "היי מישל!" הסתובבתי וראיתי את חברתי הטובה סופי. "מה את עושה פה?" […]
-"היום שחיי התחילו מחדש, בסלע הגלים."- האם מישל תוכל לעזוב את חייה הנוכחים בשביל חיים חדשים? גלו את העבר הנסתר של מישל, ביחד עם חבריה הטובים ,סופי ופיטר.
"סלחתי לשוש." ענתה לו חן בחיוך עצום "כעת, התוכל לקחתני בחזרה לביתי?" "אם זו בקשתך." "אכן. אכן כך." בעיניי חן לא עבר רגע וכבר מצאה עצמה קופצת דרך חלון הזכוכית […]
בעודה נישאת במרחבים אל הברזלון הקר והבודד ליחותיה של חן נתגלגלו אחת על השנייה. ליבה אדומה ורוטטת לוחשת בה כי העת להתעורר הגיעה, זמן רב מדי פחדה אך מסעה קרב […]
לא הספיקה חן לסיים מילותיה והפקפה צהל ובדהרה הגיע לשכונת השיש הצפונית, מביא אותה לשדה ריק. "מה לך סוס פרא? הרץ אתה מן השאול?" "איני סוס גברתי, זאת כבר אמרתי. […]
"אכן, הגענו במהרה לכתובת, וכבר בתוך הרשת חזינו בו מקשיב למקלט שידורים שהצליח לחבר בתא הקטן ואשתו עומלת על להבת הגז מתקינה להם ארוחת ערב. כשדפקנו הוא ראה זוג שוטרים […]
"אז מה דעתך?" שאלה הפקפה. חן בלעה במהירות פיסת מאפה זהוב ושיתפה בתחושותיה "סיפור נאה." אמרה בקצרה ונגסה במאפה שני, הפקפה עצר לאור תשובתה הקצרה, טוען שלא הייתה תשובה כי […]
'הנקודה? אתה לוקח אותי למתחם קליעה למטרה? דבר ברור.' 'אבל למה שאהרוס את ההפתעה?' תוך רגע קפצתי לגגון מסעדה ולאדן חלון, עולה קומה אחר קומה עד שבתנועה חדה קפצתי מהקומה […]
הפכתי לדבורה ושנינו עלינו לקומה הגבוהה באזור. כשמצאנו פינה מלאה שטח הפכתי צורתי לאחת מאותן אנפות ענק שטסות מעל למדבר בדרכן למים וישי קפץ עליי. טסנו עד לכיכר הנחושת הרחוקה […]
חן עלתה על גב הפקפה, מצפה מראש לבאות. "עליך להבין שאין טעם לברוח מצרותייך. חושבת את כי בכך שתתרכזי בטוב העולם יתקן את עצמו או שמשהו בתוכך ישתפר, אך זה […]
עמדו השניים בדממה מוצלת רגעים ספורים לפני שהפקפה נאנח ואמר לחן שתעלה עליו. למרות זאת הוא לא רץ כמקודם אלא צעד במדבר הקר בצעדים קלילים, יודע שחן חייבת לומר משהו. […]
כשהגיעו ללב המדבר ירדה חן שכבר התרגלה לבחילה ובהתה בסביבה. הם עמדו לפני שביל צר, רוחבו כרוחב אדם, כה קצר היה שחן יכלה לגמוע אותו בשני צעדים והנה עליו ארבעה […]
היא הניחה את ידה על שערותיו, חוטים דקיקים כמו נארגו יחדו למגע רך ושחור כלַיל. חזהו היה שרירי מרוב שנים בהן התרוצץ חופשי. על אף גידיו, רגליו היו דקיקות, ארבעה […]
אז כמו שציינתי בפרסום הקודם, עוד מעט אוציא מהמגירה את "יומו של הפקפה", הממשיך הרוחני ל"בית הפרחים". אך קודם, כמה פרטים חשובים שכבר הזכרתי: 1)הסיפור אינו מתרחש ביער הפרחים, אלא […]
זהו, אני לא יכול לחכות יותר. עבר יותר מדי זמן מאז שפרסמתי משהו, ועם כל החששות כדאי לנסות, לקפוץ למים. אז ככה, לאלו מכם שזוכרים סיפרתי שבתיכנון ישנם עוד סיפורים […]
