סיפורים על #עד הרכבת הבאה

עד הרכבת הבאה: פרק 21

אני מביטה מחוץ לחלון, מודעת לכך שאני צריכה להתמקד במה שהמורה אומרת, אבל באמת שלא אכפת לי. דעתי הייתה מוסחת מאז אתמול ואני ממש מופתעת שהצלחתי לזכור איפה נמצא בית […]

עד הרכבת הבאה: פרק 20

אני רוצה להתכווץ מכאב עם כל צעד שאני לוקח אבל אני יודע שאם לילי צראה את זה זה סתם ידאיג אותה, אז אני מנסה ללכת רגיל ככל שאני יכול אבל […]

בפרקים הקודמים של עד הרכבת הבאה

דמויות ושטויות שחשובות לעלילה: אלכסנדר וולקר אלכס הוא נער כבן 18, עיניים כחולות ושיער שחור. עבר לעיר לפני כשנה עם אימא שלו, יש לו מערכת יחסים הרסנית עם אבא שלו, […]

עד הרכבת הבאה: פרק 19

אני מרגישה כמעט מאושרת. אני יודעת שזה נשמע מוזר, במיוחד בגלל הסיבה שאנחנו פה כרגע,אבל אני תמיד אהבתי להסתובב עם החבורה הרועשת הזאת ואני ממש שמחה שאני סוף סוף באמת […]

עד הרכבת הבאה: פרק 18

אני הולך אחריה, אך אני לא ממש מקשיב לה, בגלל שכל מה שאני יכולה לשמוע הוא את הצליל של ליבי המנסה לפרוץ מחזי. אני מביט לרגע בלילי, ואני כמעט פורץ […]

עד הרכבת הבאה: פרק 17

“מה זה?”קולה של לילי נישא ברוח לעברי ואני לא יכול שלא לתהות כיצד היא הצליחה להתגנב אליי בלי שאשים לב. למען האמת, ידעתי שהיא אמורה להגיע, הרי קבענו זאת רק […]

עד הרכבת הבאה: פרק 16

“מי אתה לעזאזל?” קול צעק לעברי בזמן שמשהו בפגע בי. מה קורה פה למען כל הטוב שבעולם? למרבה המזל האינסטינקטים שלי נכנסו לפעולה שנייה לפני שמשהו נוסף פגע בי. לרוע […]

עד הרכבת הבאה: פרק 15

“לא ציפיתי שתגיע לפה בצורה האנושית שלך.” היא אומרת, ולמרות שגבי היה מופנה אליה יכולתי לשמוע שהיא לא נמצאת בנעליה הרגילות, משמע גם היא לא הגיע כגיבורת על. “מצחיק שאת […]

עד הרכבת הבאה: פרק 14

הבטתי בטלפון ולקחתי נשימה עמוקה לפני שחייגתי את המספר, ולא ממש ידעתי למה לצפות, זאת אומרת, מי יודע איך אימא שלי תגיב למה שיש לי לומר. היא הייתה אדם מיוחד, […]

עד הרכבת הבאה: פרק 13

שכבתי על הכביש וחיכיתי למכונית הבאה שתגיע. קיוויתי שהיא תגיע בקרוב ותהרוג אותי, קיוויתי שלא אצטרך לחיות יותר. אם כי חשוב לציין שאני לא רוצה למות בגלל שניק לא בחיים […]

עד הרכבת הבא: פרק 12

אני לא יודע מה גרם לי לחשוב על כך, אך לפתע הבנתי שלא ביקרתי את ניק כבר הרבה זמן. אני לא מאמין שכבר עברו כמה חודשים מאז הפעם האחרונה שביקרתי […]

עד הרכבת הבאה: פרק 11

היא מתה. היא מתה והעולם פשוט ממשיך להתקיים. אני יודע שאני אמור להיות תקועה בעצב כבד, אך אם לומר את האמת, לא הייתי עצוב או מצוברח ואפילו לא שמח כי […]

עד הרכבת הבאה: פרק עשירי

אני ערה כבר מספר דקות אך אני לא בטוחה אם עיני פקוחות אך אני לא לגמרי בטוחה. זאת אומרת, אני יכולה לראות דברים זזים, אך נראה עיני לא מוכנות להתמקד […]

עד הרכבת הבאה: פרק תשיעי

“לעזאזל.” אני ממלמל בזמן שאני בוחן את מחלקת טיפול הנמרץ. אני מניח שידעתי שאגיע לפה בסופו של דבר בגללה, אם כי לא בנסיבות האלו. אני מניח שפשוט חשבתי שהמצב שלה […]

עד הרכבת הבאה: פרק שמיני

אני בוכה, עוד הפעם. אני יודעת שזה נשמע שאני בוכה הרבה, אבל לאחרונה אני מוצאת את עצמי במצבים בהם אני אמורה לשים זין על העולם ולצחוק, אך לאחרונה אני אפילו […]

עד הרכבת הבאה: פרק שביעי

אני יושב על גג הבניין מביט באנשים העוברים ולא יכול שלא לתהות איך זה שאני לא אחד מהם. אני לא לגמרי בטוח איך הפכתי לזיקית, זאת אומרת, אני זוכר את […]

עד הרכבת הבא: פרק שישי

לקח לי כמה ימים, אך בסופו של דבר, הצלחתי למצוא את הכוח לחזור לבית הספר. לא באמת רציתי לעשות זאת אך ידעתי שהדרך היחידה להוריד את אלכס מגבי. אני חושבת […]

עד הרכבת הבא: פרק חמישי

זה היה ערב מקסים, יותר מידי מקסים לטעמו של אלכס אם לומר את האמת, משהו בירח המלא ומיליוני הכוכבים שגרם לו לבין עד כמה אידיוט הוא. הוא ידע שנכון לאותו […]

עד הרכבת הבאה: פרק רביעי

הוא לא הגיע לבית הספר היום ובהתחלה לא דאגתי, בעיקר בגלל שחשבתי שהוא מאחר. הבחור הזה מאחר לכל דבר, לא היה אפילו יום לימודים אחד אליו הוא הגיע בזמן, לעזאזל, […]

עד הרכבת הבאה: פרק שלישי

ידעתי שאני מאחר ושניק עומדת לשחוט אותי, זאת אומרת, אלא אם אחשוב על תירוץ ממש טוב בזמן שיקח לי להגיע לבית שלה. ניק החליטה לקבל את ההצעה שלי לגבי השיעורים […]

עד הרכבת הבאה: פרק שני

“אני שונאת מתמטיקה.” אני אומרת בזמן שאני מתיישבת במכוניתו של אלכס. אני חייבת להודות המכונית שלו לא השתלבה פה, מעולם לא אמרתי על כך כלום, אבל המכונית שלו בהחלט גרמה […]

עד הרכבת הבאה: פרק ראשון

הבוקר הזה לגמרי התחיל על רגל שמאל, לא רק שהתעוררתי באיחור, מישהו גם חסם לי את המכונית. במשך כמה דקות לא הייתי בטוח מה לעשות, אך אז נזכרתי במכונית של […]

עד הרכבת הבא: פרולוג

אני עומדת על פסי הרכבת ותוהה כמה זמן נשאר לי עד הרכבת הבאה. אני מקשיבה לדממה לרגע ולמרות שאני לא שומעת רכבת מתקרבת אני משאירה את פתח המילוט שלי פתוח. […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך