"מה זה?" שאלתי מנסה להראות שאינני יודעת במה מדובר. אורי פתח את המכתב מול עיניי, חיכך בגרונו והקריא "אהובתי היקרה, לקח לי המון זמן להבין מי את בשבילי, לקח לי […]
"זוז" דחפתי אותו באינסטינקט. "מה קרה הגברת עצבנית?" אמר בחיוך. זה הכי עצבן אותי, שכל דבר הוא מקבל באהבה ובחיוך. "מה הוא רצה ממך?" הוא שאל. "יש לי שיחה אצל […]
"אני כל הזמן רואה אותו" אמרתי בגמגום. "מה זאת אומרת?" ניגב דמעותיו שנזלו. "בחלומות, הוא כל הזמן מדבר איתי" אמרתי במהירות. "גם שם את כל-כך כועסת עליו?" שאל במתיקות. "תמיד" […]
הוא נעמד באיטיות. פי היה פעור, לא הצלחתי להבין. הוא הסתובב לאט לאט "בואי אליי יהלי". קפאתי במקומי, בוהה בו ולא מפסיקה לבלוע רוק. אחרי כמה שניות שבהיתי בו הקפתי […]
"מה קרציה?" שאלתי את אותו ילד מעצבן. "יהלי עם מי את מדברת?" צעק לי אורי ויכולתי לשמוע את עקבותיו רצות לכיווני להשלים את הפער שהתרחקתי ממנו. "אני מאור דרך אגב" […]
"יהלי תזדרזי, את תאחרי לבית ספר" צעקה אימא מלמטה. "אימא שנה אחרונה, בלי לחץ" אמרתי בעודי יורדת במדרגות כבר מוכנה לבית הספר. "זה אומר שאת צריכה לזלזל?" אמרה. "אל תדאגי […]
הם כבר ממש קרובים לגבול, הם בארץ שלנו. הם רוצים לקחת לנו את כל השטחים, הם רוצים שהמדינה הזאת תהיה שלהם! "רקטה נפלה לפני כ10 דקות לפי הדיווחים באיזור אופקים, […]
"מי המלכה שהרגע קיבלה דואר בשם 'שירה גלר, עברה מיון בהצלחה ותיכלל בהדרכה ל:קורס טייס, שיארך ב: שמונה עשר לפברואר!!" קראתי בהתרגשות לתוך השפורפרת. נועה צרחה מצדה השני של השפורפרת […]
"השקמה! השקמה! יאלה לקום לקום!" 4:30 לפנות בוקר והעיניים לא מצליחות להיפתח לפני שהקולות בראש אומרים לך שזה מוקדם מדי, חשוך מדי, וקר מדי כדי לצאת מהשק שינה. השרירים התפוסים […]
יש אנשים שאומרים שזה היום הכי מרגש בשביל כל נער ישראלי הרגע הזה שהוא הופך מנער מתבגר ל"גבר גבר", היום בו אתה הופך לחייל. בשבילי זה הרגיש עוד בוקר רגיל, […]
פרק 10 – (תשמעו תוך כדי קריאה.) ישבתי מול הטלוויזיה הכבוייה, קפואה. כשאני מסתכלת עליה ופשוט לא יודעת מה לעשות. שון חיבק אותי חזק, למרות שהוא מנסה… הוא לא מבין […]
פרק 7 – – ״שוגי,״ שמעתי מישהו אומר לי ואחרי זה נגעו בי. – ״שוג קומי…״ הוא אמר שוב. הסתובבתי לצד השני ולא הרגשתי את אור לידי, פתחתי לאט עיניים […]
פרק 5 – "מתיחות בדרום." קראתי את הכותרת שהייתה כתובה בגדול בחדשות, ואז אחרי כמה שניות הופיעו מקומות שייש בהן אזעקות. ישבתי בסלון, לבד. שוב מתחיל שם הבלאגן. סגרתי את […]
פרק 1 – – מנקודת המבט של אבישג – – ״שוגה תשירי לי״ אור אמר בזמן שהוא שם את הראש על הברכיים שלי. היינו אצלי. ״נו.. לא מתאים עכשיו״ צחקתי. […]
אני מבטיח לה שאחזור, אומר שאלו ימים קשים אבל כשאחזור אפצה אותה. "אני מתגעגעת" היא שולחת לי. ואני מתגעגע הרבה יותר. היא לא רגילה לישון לבד. מאז שאבא שלה נהרג […]
היא שאלה אותי איך אני מרגיש ואמרתי שסך הכל אני בסדר. "אתה נשמע עייף ממש," ו-וואלה, אני באמת עייף. אמרתי לה שלא ישנתי הרבה ושאני הולך לשנ"צ קצר, "נדבר אחר-כך?" […]
התקרה הייתה לבנה, אבל בשביל האיש ששכב בספה היא הייתה מלאה בתמונות ובמראות שרדפו אותו כבר חודשים. המראות בגללן היה מתעורר באמצע הלילה בצעקות, שטוף זיעה, מתנשף כמו רץ מרטון. […]
מנסה אני להשיג תנחומים מדברים שאפשר להגיד עליך, אבל לא מצליחה, כי אי אפשר להגיד עליך כלום. אתה עברת כה הרבה שאין כבר מה לומר, כי את הכל (כמעט) כבר […]
