הגעתי לביתו של קשיש שקוע במרה שחורה לאחר ניתוח לב ומספר חודשים של התאוששות בבית החולים. הזקן בילה ימים שלמים בכיסא גלגלים, וקם ממנו רק כדי לעשות את צרכיו. למרות […]
[…] "הוא יצא והוא לא חזר.. וכל שבלב נותר הוא הכאב המר. הוא יצא אבל הוא לא חזר, והוא לא יחזור יותר לעולם.. הוא יצא ולא חזר וכל, שהוא מחזיק […]
לאחר שקיבל את תגמולו על צייד המהלכים, מטבע זהב אחד לייתר דיוק, הוא וסוליס העבירו עוד לילה אחד בחתול הפיקח לפני שהחלו לחזור לעיר הבירה. הם היו בכרכרה פשוטה, הגלגלים […]
פרק 1 – "פיניס! תענה כבר!" הקול של חברו הטוב ביותר נשמע קרוב במיוחד, שכוב לצידו על האדמה. זה היה יכול להיות הגיוני אם הוא לא היה מתייחס לדבר אחד: […]
הַשָּׁנָה, אֲנִי רוֹצֶה לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים קְצָת אַחֶרֶת הַשָּׁנָה, הָיִיתִי רוֹצֶה לִפְגֹּשׁ בְּתִלְבֹּשֶׁת מְשֻׁפֶּרֶת חֲבֵרִים שֶׁעוֹד לֹא הִכַּרְתִּי, מְקוֹמוֹת שֶׁטֶּרֶם בִּקַּרְתִּי, הַשָּׁנָה, תְּנוּ לִי לִגְדֹּל בְּעוֹד קְצָת סֶנְטִימֵטֶר. הַשָּׁנָה אֲנִי רוֹצֶה […]
היתה זו שעה מאוחרת מכדי שאוכל להבין מה קרה. מבטי הוסח בשל מגוון רחב מדי של קולות ורעשים, שמתוך הדממה קיבצו את גווניהם הזועקים וזעלפותיהם הקשיחו זלגותם על כל כולי. […]
עליתי אל הבמה, כולי פרפרים, לא רק בבטן. פחדתי, יותר מכמה שפחדתי במבצע האחרון במדינת אויב; פשוט השתתקתי בפעם האחרונה שעשיתי זאת, ומאז זה עוד זכור לי. סך הכל הייתי […]
לבקש מהמפקד בצתבא חופשה באמצע אימון חשוב – לא היתה לך שום בעיה. גם להפציר בבוס לאפשר לך לא להגיע לעבודה, כשאין אדם אחר שיכול להחליפך ביום עמוס למדי – […]
בית א. איש לא יגיד לי מה ואיך, איש לא יגיד כיצד. אחרי לבי תמיד אלך, ברחבה ולא בצד. נשמתי דברי אשמע קולך, כי את-אני אתך לעד. האזין לנועם מילך, […]
קטע א. רב חשקי להשיג ולהצליח. לעשות טוב בלי גבול וקצה. את ראשי בכח מטיח. בקיר שחוסם ומכסה. וראשי, מתנפץ וזב דם, מלא הוד ויקר. ונפשי, תתרומם אל עולם, בו […]
בית א. על כנפי הדמיון, אין גבול ומעכב. חסרי היגיון, עליהם רוכב. מחוץ לריאלי, חולם מה שבא לי. אעופה כיון, כרוח נושב. פזמון. מקצה עולם ועד קצהו, ומעבר למציאות. ומי […]
כל ארוחה בחדר האוכל מחפש אותך בין המונים; מציץ כל פעם לכיוונך במהלך הארוחות. כל פעם מחדש מתבאס שבמקום לראות אותך שוב אני יוצא למשימה, או עוד נסיעה. שוב ארוחה […]
בית א. פחד, ביטחון שנסדק. לא נכון, לא מוצדק. להתקפל כך. מול מסע לחצים. אנשים שרוצים. אחרת. ואתה בלבך. מנגינה הבטחה. שנשברת. פזמון. תתחזק תתגבר, הפחדות זה עובר. והיושר נשאר, […]
בית א. מתהפכת הסירה, מערבולת אדירה. ואני כמעט מחליק, ובקרש קצת מחזיק. מנסה חזק לתפוס, להחזיק באיזה מוט. מחליט לא להתייאש, גם בים שכך גועש. פזמון. פרוטה פרוטה ועוד פרוטה, […]
אני יודעת שאתה יודע. כשאני מסתכלת עלייך, אתה יודע. כשאני מדברת איתך, אתה יודע. כשאני מקשיבה לך, אתה יודע. כשאנחנו יושבים ביחד, אתה יודע. כשאנחנו מתחבקים, אתה יודע. כשאנחנו יוצאים, […]
זהו סיפור על ילד אמיץ. לא גיבור-על ולא על נסיכה וארמונות ומלכים. ילד שזה עתה פגשתי ואספתי אל חיקי. מפוחד, נרתע ממגע, כמעט ולא מדבר מילה. אבל הפתיע אותי שהוא […]
אליסון היא נערה שאוהבת את הלימודים ואת החברים שלה, נאמנה למה שהיא מאמינה בו ומרוצה מהחיים. עד שהיא פוגשת את מארק. מארק הוא הבן של ראש המאפיה בעיר שלה. היא […]
לבשתי מכנס, בלי לבדוק יותר מידי מה אני שמה על עצמי ונשכבתי על המיטה. אתמול לקח לי נצח להירדם וגם כשזה קרה התעוררתי כעבור כמה שעות. הרגשתי שאני הולכת ומשתגעת. […]
אני לא יודעת איזה גילאים יש פה באתר ואני אישית בכלל לא מוצאת את הפרק הזה כחול באיזשהו אופן, אבל אולי יהיו כאלה שלא יאהבו את זה ואני חייבת להזהיר. […]
קיצור של -ההקדמה- שפורסמה לפני כמה ימים: .-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.- ההקדמה מציגה נערה שהוריה והיא ככל הנראה עברו תאונה כלשהי שהשאירה עליה טראומה קשה, היא עומדת מול הדלת ומנסה להתחיל את חייה […]
סדקים על הקירות, אחרים ממשיכים לחיות. בשמונה נסגרים השערים, מה עושים? כיצד נכנסים? השכנים כיבו את האורות. הילדים כוסו במיטותיהם בטלאים שנותרו, שמא לא יתקררו. ההורים מורידים את מסכותיהם, וחושפים […]
הוא מתהלך ברחובות. משוטט בין הסמטאות ללא כל מטרה. המשקיף מן הצד עלול לחשוב שהוא שיכור כלוט, או אפילו נווד. אך התשובה נמצאת רק בליבו- בליבו השבור. הליכתו נהיית איטית […]
"כן אליסון.. אני יודע" הוא אמר, ואם אני לא טועה הוא גלגל עיניים. כל כך חשוך פה. "נו אז מה אתה עושה סיפור, התנהגתי מגעיל וביקשתי סליחה. מה עוד אתה […]
פרק 14: 'אליסון, קומי אליסון' הוא אמר עדיין בתוך החלום ולא הבנתי.. התעוררתי בבהלה וראיתי את ג'ו רוכנת מעלי. "אליסון" היא אמרה. קמתי, מבולבלת מהחלום ההזוי הזה, שפשתי את העין […]
דפקתי על דלת המשרד של איזבל. "היכנסו" שמעתי אותה אומרת בנחמדות הרגילה שלה. נכנסתי לחדר שלה, שהיה מסודר כרגיל. בצד היה את הארון עם כל התיקים האישיים של כל התלמידים […]
"קרטר!!" צעקתי עליו והוא צחק. "נו תסגור!" הסתובבתי אליו עם הגב מכסה את חזי בזרועות שלי. ג'ו התגלגלה מצחוק למראה הפרצוף האדום שלי. -"נשים יקרות, אתן עם מוזר. לראות אתכן […]
רועי אחז היטב בידו של עידו, מסרב לשחרר. שניהם ישבו על ספת עור דהויה בחדרה של העובדת הסוציאלית, מקשיבים. הוריו ישבו במרחק מה ממנו, נדחקים האחד כנגד השני בתוך ספת […]
התיישבתי לידו והסתכלתי לו בעיניים. -"בואי נשחק משחק." אמר וחייך. הגעתי למסקנה שקרטר ווסט סובל מפיצול אישיות קל. "סוטה! תתרחק, אני לא בעניין." גיחכתי למרות שעדיין כעסתי עליו. -"מי יגע […]
הסתכלתי החוצה מהחלון, וראיתי את היער הירוק והיפיפה. היום היה בהיר ולא היו שום עננים בשמיים. שם אני צריכה להיות. לשכב על הדשא ולספור פרפרים שעפים מעל ראשי. לא פה. […]
"אליסון!" הוא קרא לי מהקצה השני של השולחן. הטיתי את הראש הצידה והרמתי גבה. הוא חייך ותקע בי מבטים. מה הקטע שלו? נקודת המבט של קרטר: ראיתי את אליסון וג'ו […]
