נקמת האהבה פרק 1 – חורבן זאוס לאחר החורבן הנורא שהשליט זאוס על היער אשר מקביל לכדור הארץ, אף אחד מתושבי אולימפוס לא העז לפתוח פיו להוציא הגה. כולם היו […]
נקמת האהבה פרק 1 – חורבן זאוס לאחר החורבן הנורא שהשליט זאוס על היער אשר מקביל לכדור הארץ, אף אחד מתושבי אולימפוס לא העז לפתוח פיו להוציא הגה. כולם היו […]
"אבל זה כן נשמע לך הגיוני?" אריאל, בוגר הנוער העובד בשעות היום וחצי האל בחצי השני של היום – בחיי זה היה ארוך – שאל. "אתה יודע, טכנית אור ירח […]
בפעם הראשונה מאז שמצא את הגלגולים, רע ראה את כולם מאוחדים סביבו באותו הזמן. הוא פחד שהיום עוד לא יבוא. דיאנה, הקשתית בעלת שיער הפנינה; זואי, גבירה בגוף נערה; אריאל […]
זואי ואֶרִי חלפו על-יד לוחות אבן מנותצים, שייתכן והיו דלתות. כוכבים נצצו בשמי הלילה, והם היו הדבר הברור היחידי שהנערה הצליחה לראות. ארי החזיק את ידה לאורך כל הדרך, עד […]
איזבל שמעה במכשירי הקשר כיצד כולם נפלו אחד אחריי השנייה. זה לא הלך כפי שתכננו. דור חטף חץ בכתפו, ולא נדרש זמן רב עד שהנער הג'ינג'י תפס אותו, ועטף אותו […]
לבה של לילי הלם בחזה. זרם אדרנלין אדיר פמפם את כל גופה וחידד כל קולטן שנמצא עליה ושיתק אותה בו בזמן. היא רעדה, משום שזיהתה אותו הולך בראש הקבוצה. שִינִיתוּ: […]
לילי דאגה; רע התריע אותם שמטרד הגיעו לקבר, אך כשהגיעו לשם לא ראו אף אחד. בזמן ששוטטו בחוץ היא חשבה שזה בגלל החושך. אבל עכשיו, כשהיו בטוחים בין הקירות… בנוסף, […]
בפעם הראשונה מאז שלמד על רע ומטרד, תום באמת חש פחד. עד היום רע שימש עבורם כגלגל הצלה. יש בעיה? הכי-הרבה רע מעלה אותך. הלילה הזה רע לא יהיה זמין, […]
"איזו רזה, היא כלל לא נראית בת אלים!" שמעה צווחה מגעילה מעליה בעוד חושך בעיניה. "איכס! ממש דקיקה! רק עצמות! אולי אפשר לבקש עבורה כופר?!" "מי ירצה אותה?!" מקריה קמה […]
מקריה ידעה כבר שאין לה צורך יותר בהדרכה קולית מסתורית אם ללכת או לא. היא הבינה לבד שעליה לפסוע בלא הססנות אל תוך החדר המרתיע, שהיה יותר מפחיד מהסיוטים הכי […]
בפאתי הדרך המפותלת והחשוכה החלו להבהב אורות סגולים שהעידו אודות בשורת ההתקרבות למשכנה של ניקס, החזקה באלים. מורפיאוס שחרר אותה משלשלאותיה ואמר לה לפסוע בעקבות האורות. "לבד?" היא תהתה והביטה […]
רע ישב על כסאו המלכותי, והתכונן לקראת עוד מאבק מסוכן מול הנחש אפפ. רק הוא מסוגל למנוע מהנחש התהומי להשמיד את העולם כולו. הוא חש מישהו עולה מהתהום הנצחית, והחווה […]
אור וחום לא נכחו בהיכל הקודר. תקרתו הגבוהה הסתתרה בצללים מטפסים, שוואדג'ת חשה בנוכחותם גוברת מרגע לרגע. הקרב החשוב ביותר בכֶּמֶת התרחש ממש מאות מטרים מעל ראשה, מעל התקרה החשוכה… […]
שלי כהן התבוננה בבניין העצום מתנשא אל-על, על כל מאות חלונות הזכוכית שבו. כשנפתחה דלת הכניסה החלקה, הלוגו של "תעשיות בלו-ריין" נחצה לשניים. היא לא תשקר: כל זה חדש לה, […]
כולם התנשפו ברטט; דיאנה שמה לב שהגלגול של דמטר במיוחד. הם במקום בטוח עכשיו. קשה לשכוח את הספינה הסולארית של רע. הוא ישב שם – ראש ציפור והכל – משולב […]
אז איך לילי תסביר את מה שקרה? הכל קרה כל-כך מהר! לא, זה לא טוב. היא פעלה, לא חשבה! לא, גם זה גרוע. אבל ממש. הכלב קפץ אז היא הלכה […]
דין עמד מול דלת ישנה ולבנה. צבעה המתקלף הרגיש לו כמעט כהשתקפות למצבו. הוא רצה כבר לקרוע את העמדת הפנים המגוחכת הזו, לעטות את שריונו בגאווה, להרביץ לכוח העתודה, להילחם […]
איזבל שכבה פצועה במיטתה כאשר הפחד במעלה עורפה לא חדל לעקצץ. היא לא הפסיקה לבחון את המסמכים מהתיקייה שמטרד השאירו. הראשונים היו היא ודור – סוּסָאנוֹ וטסוּקוּיוֹמִי; אחריהם היה מסמך […]
אל השינוי ישב מול שולחן הכתיבה, והתבונן בשני הטלפונים הנייחים. המנורה הצהובה האירה בקושי את השולחן עצמו ואת מה שמעליו. שיניתו נותר בעלטה. "אז… מי הולך לדבר על הפיל הגדול […]
זה לא היה ארוך כפי שחשש שזה יהיה. בנוסף, הוא לא חשב שציפורים יכולות להזדקן – קל וחומר אלים. "מששמעת הכל," רע סיכם, "הבחירה בידך, תום עדן: האם תרצה-" "אני […]
אִיזֶבֶל בְּלוּ-רִיין שכבה במיטתה, על מזרן נוח ביותר, בזמן שאור השמש חדר פנימה ומילא את חדרה בצורות זוהרות ושבורות. זיכרון הקרב נגד דָמוּ עדיין הדהד בראשה. היא מעולם לא הושפלה […]
תום אהב את הדרך בה הרוח ליטפה את שיערו הקצוץ. טוב… הוא היה קצוץ רק בשוליים; בשביל המרכזי שעל קרקפתו ועד עורפו היה שיער ארוך שהתבדר במשב האביבי והחמים. הוא […]
חושך לא היה דבר חדש עבור דיאנה סהר; היא הייתה חיית לילה ככלות הכל. את רוב מלאכת הצייד קיימה לא לעיני השמש, אלא לאור הלבנה. אבל האפלה בביתה של הילדה […]
שניהם יצאו מהרכב. "מוכנה?" שאל דמו, מתבונן בשלט שעליו נכתב "תעשיות בלו-ריין" בעברית כחולה וענקית. הלוח עצמו ניצב במרחק-מה מרחבת הכניסה למבנה רב-חלונות ומבריק. "מישהו עוד עלול לזבוח להם בטעות," […]
'אֶרִישְתוּ ודָמוּ בדרכם לסוּסָאנוֹ וטסוּקוּיוֹמִי,' שיניתו הרהר בלבו. הוא שם את פעמיו אל עבר קריית אונו, במטרה לפגוש את היעד הבא שלו. הוא נסע באוטובוס מתנדנד, ונזכר באחד מן הימים, […]
דלת רכבו של דין נפתחה. נערה מטופחת למדיי התיישבה על-ידו במושב הקדמי. שיערה השחור והארוך התגלש חלקות במורד כתפיה. גפיה וגבה היו צרים וארוכים יחסית, כלל צווארה, שתמך בראשה העגול. […]
לילי ואריאל ישבו בגן מחוץ למטבח, ממש מתחת לעץ… על-יד הרקפות הלא-גוססות. את השמיים השחורים ניקדו אלפי כוכבים מנצנצים. בניגוד לערים הגדולות, לתושבי כפר ורדים לא הייתה דיי תאורת רחוב […]
אפילו ביום הנעים והבהיר ביותר, חמש-מאות מטר אל תוך הים, והאישה הרגילה עלולה לאבד שליטה. למזלה של איזבל בלו-ריין, היא לא הייתה האישה הרגילה. עיניה בהקו בלבן, בעוד שבגדיה האלוהיים […]
דמו החנה את המכונית על-יד בית מתפורר. ריח העובש עמד באוויר כלחות רקובה. הוא יצא מהרכב ופתח עבורה את הדלת. לאחר שיצאה, נעל אותו והתבונן בה לרגע. "הגענו," דיאנה אמרה. […]
