לא כל הסיפורים מתחילים מההתחלה. לא לכולם יש אותה – את ההתחלה, הכוונה. ולא לכולם יש אמצע או סוף. אם כבר… אז הסיפור הזה הסתיים (או שלא) בקצה הקשת בענן. […]
היא לא האמינה שזה קרה לה/איריס לוי /22.3.20/ עוד יום בצל הקורונה היא ישבה במכונית השחורה המבריקה שנת 2020 שרק רכשה לפני פחות מחודש זאת הייתה שעת ערב מאוחרת קרוב […]
היא מנשקת את הסיגריה, שואפת מעט עשן, לוקחת לריאות ומשחררת נשיפה. היא מלטפת את כוס הקפה, מעבירה את אצבעותיה בחור המיועד, מקרבת את הכוס לשפתיה ולוקחת לגימה. הכל במידה הנכונה. […]
אוי החזרה הביתה, לפנימייה, להכל, מחר חוזרים ללימודים אז מפה אני נוסעת ישר לפנימייה, ואני עייפה, איזה ילד מציק מאחוריי כל הזמן קפץ על הכיסא שלו ובעט בשלי, לא הצלחתי […]
"הכל קורה מהר מדיי" אמרה לי רותם. "אני בקושי מצליחה לעקוב, זה כבר יותר מדיי". רותם היא אחת הילדות בכיתה שלי, בת 16 טיפוסית, היא יפה, היא חכמה, היא מקובלת […]
"היא לא, היא פשוט לא" אמרתי לחברתי הטובה קורל כשגיליתי מה קרה לשירן. "זה פשוט לא ייתכן" עמדתי שם מופתעת, פי נפער מההלם שחוויתי, פשוט לא האמנתי שהיא באמת עשתה […]
בפרק הקודם: "ידעתי! ידעתי שהוא אמר לה משהו, הוא אמר שהוא רוצה את הבת בכלא או שהוא יהרוג אותה לכן קלרה האשימה את שובל בהכל, היא העדיפה ששובל תכנס לכלא […]
"אתה חוקר את המקרה של קלרה? על מי אתה חושב שאתה עובד הא? החקירה של קלרה כבר הסתיימה מזמן, עכשיו כדאי שתגיד לי מי אתה לפני שאני קורא למשטרה" אמר […]
בפרק הקודם: הגיעה שעת הלוויה ושובל הגיעה אזוקה עם ליווי צמוד של שני שוטרים גבוהים ושריריים, לשם הגיעו גם שרה וריק שלא אמרו מילה לאורך כל הלוויה, רק נעצו בשובל […]
בפרק הקודם: "חתיכת מטורף אחד עוד יעלו עליך ואתה תשלם על זה אני מבטיחה לך א – ב – א" אמרה שובל עצבנית. עופר לא ענה לה, הוא גיחך ועזב […]
פרק 20: "הפתעה!!" צעקנו כולם לאלינור שהיא נכנסה משלבת את ידה עם זו של עדן זורקים עליה בלונים וניכר היה שהיא מופתעת מאוד "אני לא מאמינה" אמרה מחייכת אל עדן […]
בפרק הקודם: "ריק, בוא הנה בבקשה" אמר המפקד של ריק ביום למחרת. "כן המפקד?" שאל ריק. "שמעתי שארגנת שמירה על איזו דירה עם כמה שוטרים, מה הסיבה לכך?" שאל המפקד. […]
בפרק הקודם: לא ידעתי מה לעשות, לסכן את חייו של ריק בשביל להציל את חייהן של שובל ואמה או לרדת מהעניין ולא להתערב. לא היה לי מושג כלל מה עדיף […]
בפרק הקודם: הייתי חייבת לחשוב על פתרון, מישהו חייב לעזור להן לפני שזה יהיה מאוחר מדיי, מישהו חייב להכניס את אבא שלה לכלא. הבנתי שריק אולי יכול לעזור ושכנראה הפרידה […]
בפרק הקודם: בדרכי חזרה לדירה פגשתי את שובל: "שובלי, מה קורה אתך?" שאלתי. "היי שרה" היא ענתה עם דמעות בעיניים. "מה קרה?" שאלתי אותה. היא לא ענתה לי, היא הרימה […]
הסתובבתי אליה והנחתי את ידיי על מותניי. "רק שיערתי" היא הרימה את ידה ואמרה בתמימות. "סתומה" אמרתי ושתינו פרצנו בצחוק. "אלינור" אמא שלי אמרה לי בחיוך כשנכנסתי הביתה. "בואי רגע" […]
היי כולם, אני כותבת סיפור באתר בשם "הפתעה" סיפור מתח על אישה שאיבדה את בעלה בעודה בהריון (אני לא רוצה לתת עוד פרטים). אני אשמח מאוד לקוראים, בהתחלה היו הרבה […]
בפרק הקודם: כשחזרתי הביתה חשבתי על המילים של הרופא לעומק, איך יכול להיות שמשנייה אחת בודדה בה הוא ראה את ריק לידי הוא הסיק שאנחנו חברים, המחשבה הזאת העסיקה אותי […]
תדמיינו מצב שמספרים לכם משהו מפתיע לגמרי. משהו שמשנה לכם את כל החיים. אני לא מדבר על מוות או גירושין, אלא משהו ממש קיצוני, הזוי, ביזארי, מפחיד אפילו. לדוגמה לספר […]
בפרק הקודם: לקראת הערב שובל התקשרה אליי. "היי שרה" היא אמרה. "שובל, מה קורה? את מתנהגת מוזר לאחרונה" אמרתי. "כן.. יש איזה משהו שגורם לי להתנהג ככה וזה קשור לריק, […]
בפרק הקודם: "אני חייב להגיד לך שהילד או הילדה שנמצאים בתוך הבטן שלך לא יגדלו לבד, אני אעזור לך כמה שתצטרכי ואעשה הכל כדיו שיחיו כרגיל" הוא אמר לי (ריק). […]
בפרק הקודם: "אני לא הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו בלי אמא" הוא אמר ואני שתקתי. "אני ממש מצטער אבל המפקד קורא לי, אני חייב ללכת" הוא אמר וניתק את השיחה. […]
בפרק הקודם: בסופו של דבר השתכנעתי לקבל את הטיפול וחזרתי יחד עם הרופא לחדר. כל כך כעסתי על הכבאים וגם על שובל שהצדיקה אותם, אבל לבסוף הבנתי שלא משנה כמה […]
בפרק הקודם: "שירות חדרים" נשמעו דפיקות על דלת חדרי. "בשעה כל כך מאוחרת?" שאלתי. "זה משלוח מהמשטרה, הם ביקשו שתקבלי את זה" ענה לי הקול מעבר לדלת. פתחתי את הדלת […]
הוא אחז בידית דלת בידו והפעיל עליה משקל כלפי מטה עד שהיא נפתחה באיטיות. חושך מוחלט התגלה אל מול עיני עד שקול אחיד שבר אותו. "הפתעה!!" אור הציף לפתע את […]
בפרק הקודם: "שרה!" קראו לי השוטרים. "כן?" עניתי. "החלטנו שאת יכולה להיכנס לשם" אמר השוטר הנחמד. "באמת?" שאלתי בתמימות. "כן, אני אתלווה אלייך" הוא אמר ואני והוא התחלנו לצעוד לעבר […]
בפרק הקודם: כולם פינו את המקום ואני היחידה שלא זזה, עמדתי במקום וחיכיתי לראות את שי, בעלי. "את לא יכולה להיכנס לשם" הוא אמר לי (אחד הכבאים) כאשר החלטתי ללכת […]
בפרק הקודם: "אני בבית" אמר שי לאחר נצח של המתנה לבואו. "שלום מאמי" אמרתי ונשקתי על שפתיו. "יפה שלי, כל היום אני חושב עלייך, הכנתי לך הפתעה אני רק צריך […]
"לא!!" צעקתי עם דמעות בעיניי. "שמישהו יעזור לו! אתם לא יכולים להשאיר אותו בפנים, הוא ימות!!" לא ויתרתי והמשכתי לצעוק שמישהו יעזור לו, אבל לא נתנו לי להתקרב לשם, לא […]
-נקודת מבט אליס- 'אנחנו צריכים לדבר.' קיבלתי הודעה מסילבר. ~ "אז מה רצית?" התקדמתי לכיוון סילבר. "רציתי להגיד לך, שאני כל כך אבל כל כך מצטער." הוא התקרב אליי עוד […]
