בית א. עולם גדול ורחב ידיים. כאן יש הכל, כאן לא יחסר. תוכל ליפול, על הברכיים. תוכל ליטול, יש מיותר. פזמון. אתה תבחר ! אם להיות מסכן כנוע ואביון. אם […]
בית א. צמרות עיצים, נעים ברוח. קול ציפורים, אינו נשמע. לילה אפל, מציץ ירח. מאיר מעט, את הדממה. פזמון. בתוך האופל, בתוך השחור. כוכב זורח, יש תקווה. וגם בלי שקל, […]
הקולות, המתפזרים ברוח. אם לא נקשיב היטב, אותם איש לא ישמע. אצא אל השדה, לפוש וגם לשוח. ולהקשיב שם אל קולות הנשמה. פזמון. כל עץ וגם כל אבן, יש בם […]
הוא בכה הרבה, ולבסוף גדל. הוא מנסה מקווה, אבל שוב נכשל. דע כי לבסוף, תבוא הצלחה. אז תמשיך לשאוף, אהוב את המלאכה. צא לדרך פן יהיה כבר מאוחר. צא היום, […]
כבר איני רוצה לבלוע, את כל העולם. כבר איני רוצה לנצח, תמיד את כולם. כבר איני חפץ תמיד, בהכל לשלוט. כבר איני מרגיש חייב, לצאת ולבלוט. פזמון. אתהלכה לאיטי לרגל […]
בית א איני יודע, איני מכיר, את עצמי שיכלתי להיות. הוא רחוק הוא מעבר לקיר, עד אליו יש הרבה בעיות. איך אגיע אליו, איך אפגוש אותו, הוא לבטח מתגעגע אליי. […]
בית א. חוויה ממשית, אותי מרגשת. חוויה נעימה, אותי משלימה. לא תחושה ריקנית, השותקת לוחשת. מותירה בי דממה, ואותי משמימה. פזמון. מבקש לי ממש, מבקש להרגיש. מבקש לי מוחש, מעוניין […]
האזרח הקטן, כה צייתן כה צייתן. לעצמו הוא סתם, הוא סתם לו ת'פה. הוא ויתר לכולם, על ניהול העולם. ומאז הוא מנוהל, מן הצד הוא צופה. מצווה ונכנע, הוא מספר […]
קטע א. הלכתי והלכתי, רצתי רצתי רצתי , מולי איתן חומה. עומדת וניצבת, מונעת מסרבת, גדולה ועצומה. אני סובב סובב, סובב בין החומות. מכה כורה חוצב, רוצה חפץ לפרוץ. דורש […]
בית א. אני רוצה פינה של שקט, אני רוצה פינה של אור. פינה פנתה היא מסתלקת, ובליבי הותירה חור. וזה החור אליו נפלתי, כן זה הבור והמסגר. המציא לי שקט […]
בית א. הרבה מרחבים של אין, מלאי פוטנציאל גדול. טובים דודיהם מיין, מלאים הם בחול וחול. מפני מה הם ריקים מאדם? הקימו בהם עוד ישוב. ובמקום לריב ולשפוך דם, הפנימו […]
יש פה פרפר, הוא עף לפרח קצת מוזר. הנה מגיע איש אחד – הוא רואה פרפר יפה; דעתו הוסחה. הוא התנגש באישה שעברה שם, וגם היא; לגמרי במקרה; טוב נו, […]
בית א. חבל על הזמן, חבל על כל רגע. חבל על אבדן, מיופי הטבע. חבל על כל פוטנציאל, בלי מימוש. אז הבה נגאל, עוד כח כבוש. פזמון. עורו כוחותי, צאו […]
בית א. לא לקחת ללב. לא להתרגש. העבר מתקלף. בעתיד הוא פוגש. יש בי משהו חזק. שדוחף ודוחף. וממשיך לא נפסק. ואותי הוא סוחף. פזמון. החיים חזקים, מכל עצב ושכול. […]
פתיחה. רוצים עוד ועוד עוד ועוד עוד ועוד, פשטות החיים מלאה הוד והוד. ולמה נרדוף אחרי העתיד. בעוד ההווה אינסוף יופי יגיד?! בית א. אומרים אי אפשר במקום לעמוד, תשאף […]
בית א. בין אם אני עני, בין אם אני עשיר. רוצה להיות אני, זך אמיתי ישיר. רוצה להיות כנה, וחי עם כל הלב. שונה לא משתנה, מרוח שנושב. פזמון. שוחה […]
בית א. פעם חשבתי, כי כשאמות, ימות גם כל העולם. אח"כ הרגשתי, חסר משמעות, נחפר וגם בוש ונכלם. האם ישמחו או שיבכו, כשאמות ואובד. האם יצעקו או שילכו, ישאירו אותי […]
בית א. אילו היתי מנהל את חיי באופן אחר, אילו הייתי יוצא ומעז יותר משחרר. אילו הייתי מרשה לעצמי, ולא מוותר. אילו הייתי משנה גם את שמי, משיג עוד יותר. […]
בית א. אני בלי כלים, מרגיש כה חסר. כמעט בלא כלום, חסר לא יתר. כמוס ובלום, עצור מסתתר. נחבא ועלום, ולא מתקשר. פזמון. ובשימוש נכון בכלים, אלומתי תרום ותרים. הכוכבים […]
בית א. על גגות בתי העיר, הגשם יורד. הפוגות, כמו בין שיר לשיר, ושוב הדלף טורד. איש אשר ביתו אטם, בזפת וסיד. לא ידלוף מים גגו, נכסיו לא יפסיד. פזמון. […]
שמתי לב שיש דברים בחברה שאנחנו התרגלנו אלהם ומקבלים אותם,חחח,האמת שזה קצת מצחיק אבל זה גם רציני,זה גם מראה כמה ההרגל והשיגרה מטשטשות את השכל הישר ואם בן אדם לא […]
שמעתי על ילדה שהעריצה את דה וונטד וכל החברות שלה היו דירקשניות , אבל ברגע שהם גילו את זה הם התחילו לקלל אותה ולעשות עלייה חרמים רק בגלל שהיא היתה […]
