חלק רביעי של הסיפור "חצי-חצי" אמא משתהה לפני שהיא עונה. "לי, את יהודייה, את- " לפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט, אני רוכנת קדימה, חוטפת את התמונה ומתבוננת בדגל בצמצום […]
המשך לסיפור הקצר "חצי-חצי" חלק 3 אמא משתהה לפני שהיא עונה. "לי, את יהודייה, את- " לפני שהיא מספיקה לסיים את המשפט, אני רוכנת קדימה, חוטפת את התמונה ומתבוננת בדגל […]
חלק שני לסיפור הקצר "חצי-חצי" מוזמנים לקרוא💕 כל יום אשתדל להוסיף עוד חלק קטן, עד לסיפור השלם. הוא לא ארוך- מבטיחה :) הניגון היה שמח ומלא ברגש – ולפני ששמתי […]
המדינה אליה אני שייכת: שער הירח בכניסה לגינה הקטנה שלנו הוא המקום האהוב עליי, ותמיד יהיה. אני מהססת לפני שאני מתיישבת תחתיו, בצילו של עץ הערבה הזקן שלנו. נהגתי לשחק […]
יום אחד התעוררתי, לא נשאר לי פה כלום. יום אחד התעוררתי, לעולם די עקום. יום אחד התעוררתי והכל השתנה. יום אחד שהספיק לאותו בן זונה. יום אחד, שלפניו היה לי […]
לכל אחד היה שק של דמעות בעין – מין דבר ביולוגי לא מובן כזה, שתפקידו להפריש נוזל לעין במצבים שונים, שביניהם גם בכי רגשי. לה לא היה כזה. עד גיל […]
חזרתי בדיוק הביתה אחרי ויכוח מתיש עם לקוח שהפסיד בהשקעה של חברת הטמפונים הגרועה ההיא שהוא כל-כך רצה לשים את ההשקעה בה. אמרתי לא שלא ישים כבר בהתחלה, אבל אותו […]
ישבתי לי במשרדי לבד. אמרתי לבְּלֵאקְ כבר קודם לכן, שאני לא רוצה שיפר לי את הפרטיות ושיכנס כל דקה וישאל מה במה. אולם הנטייה שלו להציק לי לאחרונה פחתה ואני […]
"ורק הנשימות הארוכות שלך, עושות קצת רעש…" אנשים הולכים, מתחלפים, חוזרים, השמיים למעלה, אנחנו צועדים על האדמה, אנחנו צופים בשקיעות וזריחות… ברגעים הקטנים האלה של העולם תנו למוזיקה או/ו הכתיבה […]
שוב אמצע הלילה, שוב אני בוכה. מתקרבת למטבח מסתכלת בסכינים, אומרת לי שם של אדם. מתרחקת, מתקרבת לאלכוהול, חוזרת על אותו שם. מתרחקת, חוזרת לחדר. ובוכה. אני לא רוצה לבכות, […]
התמכרתי לדבר הכי טוב. התמכרתי אליך. לקול שלך, לבדיחות שלך, להבנה שלך, להגינות שלך, לפתיחות שלך, לספיגה שלך, לעיניים שלך, לחיוך שלך, ליכולות ההרגעה המיוחדות שלך חחח.. ולרגישות שלך, לגישה […]
רציתי להודות לכם :) א', א', וד'. א'-אליאב, א'-אריאל, ד'-דור. לימדתם אותי הרבה, עזרתם, הצלתם, ריגשתם, מילאתם, חיבקתם.. אבל אני יודעת שבכל יום שישי בלילה אני אוציא בקבוק מהבופה עם […]
