כעבור שעתיים היא החלה לשמוע יבבות בכי חלשות שהתריעו בפניה שנ'ייתן מתעורר, והנרי החליט שזה הזמן לצאת להפסקה הראשונה שלהם. הוא ערך לה סיור זריז ברחבי החנות והראה לה איפה […]
הלילה היה נטול ירח. זה לא קורה הרבה באזור שלהם, במיוחד בתקופה הזאת של השנה, וזה כמובן לא היה אמור לקרות הלילה, אך ווילס חשד שזה לא במקרה. רק קאמי […]
קאמי לקחה את נ'ייתן וברחה. טוב, היא לא בדיוק ברחה, זה היה יותר כמו אתגר בשביל הזאבים שלה. – יום קודם לכן – "דילן, אנחנו יכולים לדבר לרגע?" קאמי אמרה. […]
לפעמים השקט מכלה אותך. חודר לך אל מתחת לעור, לוחש באוזניים את כל מה שהעיניים מסרבות לראות. לפעמים הוא מצליח להשמיד אותך, ולפעמים לא. לא אם יש לך סיבולת חזקה. […]
הוא נכנס לחדר בשקט ומביט על קאמי בזמן שהיא ישנה, משתדל שלא לדרוך על הנקודות הרגישות שברצפת הפרקט כדי שלא תחרוק; גם כי הוא שונא את הרעש שזה יוצר וגם […]
העולם היה… פרוותיי. מאוד מעורפל. כבד. מצחין טיפה. קאמי פקחה את עיניה ואוטומטית ידיה נשלחו כדי לסלק את מה שהפריע לה בשעה כה מוקדמת. יותר נכון, את מי שהפריע לה. […]
"…היא היתה נערת הקיץ, יפהפייה. לפעמים הייתי שומע פעמונים בכל פעם שהיא היתה מחייכת. היא אהבה אותי כמו שאני, בלי לשפוט על מעשים קודמים או על העובדה שהייתי שונה ממנה, […]
קאמי התעוררה לקראת הבוקר. רעש נקישות הגשם על חלונה העיר אותה, ומלבדו החדר היה שקט מאוד. היא הבינה שמה שחסר לה זהו רעש נשימותיו של התינוק הקטן. היא מיהרה להתארגן […]
החושך הכבד כיסה את כל היער הלילה, עד לרמה שאדם רגיל לא היה יכול לראות דבר ללא פנס או מקור אור כלשהו. האוויר נהיה יותר קר ככל שהחורף הזדרז לבוא, […]
ייללות קטנות, ככה זה התחיל. בהתחלה היא חשבה שהגור הקטן בסך הכל בוכה מתוך שינה שוב, כמו שקרה כבר הרבה פעמים לפני, אבל לאט לאט הייללות נהיו יותר קולניות ועוצמתיות, […]
"חלמתי פעם על חיים שהם לא שלי. חיים שבהם מישהו היה נהרג, או מוצא אהבת אמת, או סתם חי באושר תמידי על איזה הר מבודד. אך החלום תמיד המשיך בדרך […]
קאמי התעוררה בבוקר לקול ישן. שקט. עבר זמן מאז שהיא שמעה את השקט לאחרונה. היא התרגלה לקום בכל בוקר מקול בכיו של הגור הקטן, אך נראה שהפעם עברה עליו שינה […]
עכשיו שיש להם גור בבית, דילן משתדל לעבוד כמה שיותר שעות. הוא לא המפרנס היחיד ב'בית', אבל בכל זאת הוא מרגיש אחריות כלפי המצב הכלכלי והנוחות של כולם, בעיקר מהיותו […]
*אשמח מאוד לשם אחר* ידיה של קאמי נחו על האדמה הקרה והקשה בזמן שגופה היה מכופף לתנוחת כוננות. היא ספרה בליבה עד שלוש ואז זינקה קדימה לאורך השביל. מבטה היה […]
ווילס הניח את ראשו בעצלתיים על קצה הספה והביט ביצור הקטן שנח לרגליו. מבלי לשים לב כבר הגיע תורו לשמור על הגור הקטן, ונראה שזה יצא דווקא ביום החופשי שלו. […]
קאמי התעוררה מקול היללה הקטן שבקע מהגור שישן לצידה. הוא פשוט המשיך ללא הפסק עד שהיא פקחה את עיניה, ואז הוא רק הביט בה בעיניו הקטנות ופיו התעגל לחיוך קטן […]
הוריו של ווילס גרים בבית קרקע ענק באזור נידח ומרוחק משאר אנשי העיר. הבית עצמו ממוקם קרוב מאוד ליער לאזור שבו מותר להקים אוהלים ומחנאות לשינה לרשות הציבור, כך שזה […]
מאז היום הראשון של פתיחת המרוצים אפשר להרגיש מתיחות בין קאמי לדילן. משהו בטוח קרה ביניהם. כמה נערים שישבו עם ווילס בארוחת בוקר סיפרו לו שמועות שהיה ביניהם ריב גדול […]
קאמי ישבה על אחד הענפים היציבים של העץ המרכזי בקרחת היער, מסתכלת על כל שאר הזאבים מתאמנים, חלקם מתחלפים לזאבים ואז שבים לדמות אנוש. היא נזכרה בנאום שלה באותו יום, […]
רוחות קרות היו בסופו של היום, רוחות מטלטלות ועוצמתיות. חושיה של קאמי אמרו לה שגשם עומד לרדת לאחר הרוחות, אך היא המשיכה להגיד לעצמה 'עדיין לא, עדיין לא'. הם עמדו […]
(*לא חייב להכיר את הקודם*) היא הסיטה את שערה הארוך אל מאחורי אוזניה וצפה בו בזמן שהוא נכנס אל הבית. המקום היה נראה כמו אחוזה גדולה ורעועה; יציבה, אך עלולה […]
מלמולים וקול צחוק של תינוק חדרו אל הכרתה. תחילה לאט, בשקט, אך עם כל דקה שעברה הם התגברו עד שהיא ממש יכלה לשמוע אותם קרוב כאילו הם נלחשים באוזנה. במובן […]
אני שומע את קולה, מיילל, מחפש נחמה בירח. הרוח נושבת על עורפי בחוזקה מבין העצים, מקפיאה אותי, גורמת לי להצמיד את מעילי אל חיקי. אני עומד בסבך, קרוב לקרחת היער. […]
חורף. השלג הלבן החל להצטבר על פרוותה. בדרך כלל אין לה שום בעיה עם הקור של השלג, היא אוהבת להרגיש אותו, הוא מזכיר לה את כל מה שעברתה וגם את […]
קאמי הביטה בירח. זו היתה שעת לילה מאוחרת הרבה אחרי השיעור שהיא העבירה לשאר הזאבים. היא רצתה להסביר להם שהם חייבים להיות מוכנים להכל ושאסור להם להיות שאננים לגבי העתיד, […]
הוא היה נער רגיל, מאלה שאין להם הרבה חברים, אבל יש להם מספיק; לא יודע לתקשר עם בנות, אבל גם לא מוטרד מזה יותר מידי. היה לו מראה רגיל וגובה […]
השעה היתה שעת ערב מאוחרת כשדילן סיים את עבודתו. הוא עבד בעיר באחת המסעדות היוקרתיות. למרות שעבודתו היתה בעיקר במטבח -או יותר נכון לומר בשפיכת הזבל- הוא חרק שיניים בכל […]
החדר היה חשוך לחלוטין ומאוכלס רק בשלושה אנשים בלבד. כל אדם אחר היה חושב שזה חסר חשיבות אך לא היא. היא ידעה שאחד מהם אוחז במפתח, ואם היא תוכל להניח […]
אף פעם לא חשבתי שלחיות בלהקה יהיה כל כך טוב. לפחות לא עד שפגשתי את קאמי. היא הזאבה – למרות שמעולם לא ראיתי אותה משתנה, אני חושב שאף אחד לא. […]
אף פעם לא התנהגנו כלהקה. היו כמה פעמים פה ושם שחלק יצאו לצוד ביחד בשטח הלהקה שלנו, אך זה לא קרה בתכיפות. כמעט כולנו ראינו אחד את השני מחליפים צורה, […]
