בטבע החזק שורד; בנפש, לא בטוח; בנפש הדומיננטי הוא זה שקובע. יכול להיות זה הלב, או דווקא המוח, או הכבד שפתאום מחליט לתת לאלכוהול להשפיע על הגוף; אולי אפילו האלטר […]
עמדתי שם. כמו גולם. ועכשיו, אני מצטער על זה. אבל ההתחלה היא זאת: אני עומד בשביל. אני צריך כבר להיות בבית ממזמן. אמא תכעס. אבל לא נורא. אני מסתכל על […]
זה רק סיפור קצר; אני לא יכול לתאר בו את יופייה ממיס העיניים של הדמות בה אני שוזף את עיני בעודי מספר לכם עליה. זה רק סיפור קצר; אין ביכולתי […]
בית א. הרי את מקודשת, אומר החתן. בלבו תפילה, לעתיד איתן. שנצעד יחדיו בדרך, בשבילי החיים. יחדיו נצעד לעולמים. הכלה עומדת, מתחת לחופה. צועדת אל תקופה יפה. אל חיים של […]
השמש, שזורחת כל יום, מלמדת אותנו להתמיד. הים, בגודלו האינסופי, מלמד אותנו ענווה. החוף, שנשאר למרות הגלים, מלמד שאנחנו מסוגלים. הגלים, שמתנפצים ושוב נבנים, מלמדים שאי אפשר לשבור אותנו. ציפור […]
בית א. הַרוּחַ הַמְשׁוֹרֶרֶת, מְנָגֶנֶת בְּעַלִים. בַּנוֹף וּבַּצָמֶרֶת, וּבְּעוֹד אָלְפֵי כֵּלִים. בַּדָחְלִיל שֶׁבַּגִינָה שָׁם, בְּדְלָתוֹת בָּרְזֵל וַפַּח. וְאָדָם בְּרוּחַ שֶׁנַשָׁם, שָׁר לַאֵ-ל אוֹתָהּ נָפָח. פזמון. יְסוֹד הַרוּחַ, יְסוֹד הוּא לַחָיִים. […]
בית א. ציפורים למרחק עפות, לפה לשם תלוי בתקופות. הנה באה עונת הנדידה, מי מדריך אותם, זוהי חידה. פזמון. איזה פלא, מי ברא אלה. כוח טבע מתמיד בקבע. חזק כמו […]
בית א. פי ימלל גבורותיך, ישמיע מתהילותיך. גבורות א-ל בארץ חיים, מה רבו הם ומה נוראים. לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד. דרך רע ארחיק ואשקץ, ומצוות אקח לי […]
בית א. אדמה ופרחים, אילנות ירוקים. ופירות מתוקים, על שולחן מלכים. ענבים נדרכים, ליינות בשווקים. שורשים שיונקים, שואבים לא נחים. פזמון. את האדמה, פלא את של סוד צמיחה. כה רבים […]
בית א. את כל העולם, לא אוכל לכבוש. ועל כך אודה, ולא אבוש. לפניך א-להים, ארכין ראשי ואכנע. נכספה לך נפשי, נפלאותיך מי מנה. פזמון. צמאה, נפשי אליך. כל חיי, […]
בית א. לפתוח את הלב, להשפיע עוד ממך. לא להיעלב, ולהיות רק בשמחה. להרחיק את היאוש, ולצעוד בביטחון. אל דרך של פיוס, ושלום שייכון. פזמון. לבנות לנטוע, לחרוש לזרוע. לטפח […]
בית א. שיר על היופי, שאפשר לעשות. מעץ חול ומים, וסבך של עצות. ניתן להפתיע, לחפות ולקשט. פחות להרתיע, יותר רק לתת. פזמון. כל דבר נמצא בו עומק, גם אם […]
בית א. חכמת הטבע, ארוכה היא ורבה. אהבת הא-ל מכילה היא בחובה. איזו יצירה, חיה מאירה. את החיים ביופי ושמחה. עוצמת חיים, נושמים רואים. אם יש חולשה ונופלים, מיד קמים. […]
יוסי הקטן, נולד בלי שיניים. ואחיו יהונתן, פער אז זוג עיניים. איפה השיניים של יוסי הקטן? זה ממש כלל לא פשוט, לאכול כך לא ניתן. אולי יוסי מיהר בדרך ושיניים […]
העולם מתקיים לפי איזון. איזון בין הטוב והרע. חלש וחזק. קור וחום. אך לאחרונה, האיזון הופר, ולא היה ניתן להחזיר אותו לקדמותו. מלחמות עוקבות דם, רשע וערמומיות בקרב בני האדם, […]
פסנתר מנגן נעימות לעתים נוגות עד להזלת דמעות לפעמים מרגשות , מרגיעות פעם מנגינות שמחות ועליזות ופעם רועשות גועשות ומנתרות אך עדיין הם לא כמו זרימת הנהרות לא כמו הרוחות […]
משחק הטבעת הטבעה, כדור בסל וחסל. טבעי להעניק טבעת לאישה אהובה לפני הטביעה במי הביצה. טבע האדם מוטבע בו מלידה. מטבעה להטבעת מטבעות לבזבוז והנאה. והטובע זועק לעזרה, הצילו אותי […]
הטבעת ברק וברקת חברים טובים כבר מספר שנים , למדו יחד בתיכון במגמת טבע, שרתו יחד בצבא כמדריכי נוער בחברה להגנת הטבע ועם השחרור עבדו במשרד האוצר במטבעה הלאומית. יש […]
טבע איך לטבע במלוא הדרו, פאר היצירה האלוהית שיש בו עצים פרחים ציפורים ופרפרים ניתנת מילה כמו לטובע. מי טבע אפוא ולמה? ההסבר פשוט, כמו אדם הטובע בין גלי הים […]
בין השיחים בחשאיות רבה זוחל לו זחל, שיירת נמלים ארוכה, עוברת ליד הנחל. עיניים נפתחות ומגלות את העולם, עיניים אחרות רואות שלא הכל מושלם. עורב צועק בקול, תינוק רך בוכה, […]
אני כותב על החלון הפתוח את הנוף הירושלמי הנשקף אליי חורים בוערים בלבן של כוכבים מסמנים דרך ללכת, דרך לבוא שמיי הברזנט מתוחים ממלחה עד גילה, ואני פוסע בנקיק ביניהם […]
הכאב ,העצב , החושך , השקט , ריחם העצוב של פרחי הוורדים הנובלים ברקע גשמי דצמבר, ההרגשה הכי עצובה שיכולה להיות , הרגשתי כה בודד כה לבד . רק תמונה […]
