שישה מיליון שרק הם יודעים, את כל הצרחות את כל העינויים. את כל הכאב, את כל העלומים, שישה מיליון שבשמיים שותקים. שישה מיליון שרק הן זוכרות. את כל הגיבורים, את […]
דודה אסתר נולדה לפני חמישים שנה, חמישים אביבים לבדה בחיים. ניצולת שואה אמיצה, כך מספרים. היא עצמה שכחה מזה ונדרה לא לדבר על זה, אולם לי היא מספרת הכל, כי […]
הם מחביאים אותי במרתף כבר שנים רבות . הם משפחה מאוד נחמדה , הם מסתירים אותי מהנאצים כדי שלא יקחו אותי למחנה השמדה . הם מאוד אמיצים , הם אנשים […]
יום אחד יום אחד עבור 6 שנים יום אחד עבור 6 מיליון אנשים יום אחד עבור 6 מיליון מתים יום אחד עבור 6 שנים של אשמה רק כי אבא הוא […]
אז עמדתי בצפירה, שתי דקות שלמות ולא חשבתי. לא חשבתי על כלום, הראש שלי היה ריק לחלוטין. לא עלו לי תמונות שראיתי על השואה, לא חשבתי על סיפורים, לא חשבתי […]
זעקת השואה זעקה מעומק לב על מועקה מעיקה צפירה,עמידת דום שתיקה אזעקה,עמידת ,אזכרה אסורה השכחה את כולם יש לזכור אסור שתהיה שקיעה בתהום הנשייה ילדים, הורים, משפחה ברכבות בשיירה כל […]
חושבת אני לפעמים, על הלא- יהודים במלחמה. האם הם התחרטו לעתים, האם הם ידעו שמשהו לא בסדר קרה? ואולי הם רק העמידו פנים, נסחפו אחר ההמון. אולי הם העדיפו להיות […]
ילד אחד, אוחז בידה של אמו, נרגש. גשם יורד עליו, מביא איתו יום חדש. הוא נכנס לבית החולים, נרגש מכך שהתייחסו אליו כמו שמתייחסים רק אל מבוגרים. הוא רואה רופאים […]
קודם הכרתי את המוות, האימה ורק אחר כך- ההולדה גדלתי בתוך ההרס, בממלכת השנאה ורק אחר כך ראיתי בניה. חיי התחילו מהסוף ורק אחר כך חזרו לתחילה. שבתי לתחייה. זה […]
הלכתי לחצר בבית שבפולין. הבית הראשון בו גרתי. שיחקתי ביו יו שההורים קנו לי באחת החנויות שבעיר. ביום אחד,יצאתי לשחק כמו בכל פעם. אך הפעם-זה היה שונה . להנאת המשחק […]
אני בן 7 ואני הולך לבדי בחורשה החשוכה כשרק נר קטן בידי, האור הזעיר שהפיץ הראה לי את הדרך. מסביבי עצי ברוש גבוהים, חונקים עליי, מעיקים. חושך כבד שורר בחוץ, […]
עוד יום ועוד יום עובר… עוד שנייה, עוד דקה. מבית גדול למקום קטן בלי הוריי ובלי אף אחד לצדי… ילדים קטנים עומדים ובוכים. לבושים תלאי צהוב… עולים לקרונות, אחד אחד, […]
קשה לי עם היום הזה. לא בגלל הזוועות האלה וכל מה שקרה. אלא שבגלל שאני רוצה לדעת עוד על מה שקרה. אני רואה אנשים מסביבי שבוכים את נשמותיהם, ואני? אני […]
שלום לך, שמי ליאנה. הקושי והסבל כאן, במקום הזה, בחיים החדשים האלו – הוא בלתי נסבל. אבל אני חייבת לסבול זאת. בלילה השקט צורם באוזניי, ובבוקר צעקות המשכימים מכאיבות בהן. […]
כל הכאב והעוצמה כל מה שקשה וכל הזמן נזכרים מההתחלה ובכל פעם התחושה חוזרת תחושת הכאב שלבוא-היא ממהרת ובינתיים לא שומע כלום יש רק שקט שמסרב להתחמק ועכשיו אני לא […]
הגיע הבוקר,ואור קטן הגיח מחלוני. ניגשתי ללוח השנה-כמו בכל יום, וראיתי את התאריך.התאריך המסומן בעיגול האדום. ערב יום השואה.שממשיך עד לסוף ערב של היום שאחרי… ישר התחלתי כמו בכל שנה […]
באותם ימים,היו אז זמנים }*2 שם,מעבר לאופק – אחרי כל העשן השחור והרכבות נותר רק דבר אחד לעשות… פזמון : צריך לקחת סיכון,כי כאן כולם כבר יודעים, רק החומה מפרידה […]
