הוא הרגיש את ידו שורפת מהכתיבה. הוא כתב בלהט כזה גדול שהוא חשב שאצבעותיו עוד מעט ינשרו לו מהיד. הוא קמץ את ידיו ופתח אותן, וכך עשה שוב פעם ועוד […]
הוא כיבה את הגז לאחר כמה זמן של שקט. הוא ניגש בעייפות אל מגירות המטבח והוציא משם שתי צלחות זכוכית לבנות כשלג. לב פינתה את דפי הציור משולחן האוכל ועמית […]
פעמון בית הספר צלצל במסדרונות בית הספר והתלמידים נהרו חזרה לכיתה. באוזניו של עמית צלצול בית הספר נשמע מוזר, טיפה מעוות, אך זה לא שהיה לו באמת אכפת באיזה סולם […]
אז לפני שבוע סיימתי סוף סוף, אחרי מספר חודשים של כתיבה בהפסקות, את הסדרה הראשונה שלי כאן, "פיית פורים". קודם כל, רציתי להגיד תודה לכל מי שעקב והגיב. מחמם את […]
"סליחה… אבל… מי את…?" סאלי שאלה בהיסוס כשהתלמידה חייכה אליה והסתכלה אל תוך עיניה. התלמידה טילטלה את ראשה לצדדים. "אה,סליחהשלאהצגתיאתעצמיאניכלכךטיפשה." היא אמרה במהירות וסאלי לא הבינה מילה ממה שאמרה. היא […]
קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים […]
היי לכל מי שקורא את זה, בין אם יצא לכם לקרוא סיפורים שלי או לא, הייתי רוצה לשאול שאלה שמופנית לכל מי שמרגיש שביכולתו לסייע לי, משום שזו שאלה די […]
יאללה… עוד מחסום כתיבה? היו לך כאלה בעבר… פשוט תעשה את מה שהכי קל לעשות – כתוב על אהבה… מי שאוהב יאהב, ומי שלא כנראה צריך להתבייש בעצמו כי הוא […]
רחובות מקסיקו שלי גועשים. המהפכנים לא מפסיקים מחאתם עד אשר יפול הרודן. משעות הצהריים ועד השעות הקטנות של הלילה הייתי מבלה הרבה עם אמא. אבא יצא לרחובות, להילחם בצבא הפורפיריאטואי. […]
בוקר. שעה מסוימת שאינה ידועה לי. הכל מעורפל מסביב. הרגע התעוררתי. איני יודע מה אירע אמש, כל שאני יודע הוא שעכשיו התעוררתי עם אקדח ברקה. בחור אחד, שאיני מכיר אשר […]
תכתוב לפי תבנית זה מה שהם אמרו לי , הרי אתה לא רוצה להיות שונה. תכתוב ככה שבכל שורה הכל יהיה ישר כמו סרגל ולהכל יהיה אותו מבנה. תכתוב על […]
הגלגלים שלי במוח מסתובבים בלי סוף, אבל קשה לחשוב – עברה פה ההיא עם המחשוף. מיליון מחשבות עוברות עכשיו בראש, מדוד המלך, דרך פסנתר ואחשוורוש. מנסה לחשוב על נושאים שונים […]
תן לי שורה, רק תתן לי שורה; עזוב אותך, בעצם, תן לי בחורה. שתביא לי את המוזה בין דקירה לדקירה, ואולי אני אצליח גם יותר. תני לי שורה, לה אני […]
אבד עליו הכלח. מה זה כלח? אני בודק בויקיפדיה: אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח, המנוסח גם כאָבַד עָלָיו כֶּלַח, הוא ביטוי עברי שהוראתו "יצא משימוש", "התיישן", "תש כוחו". הביטוי מופיע במקורו בספר […]
הזמן דוחק בנו כי בני אדם אנו וימינו דלים הזמן דוחק בנו כי בני אדם אנו ואנחנו דלים אך נראה שבך הזמן אינו דוחק נראה שאתה שוכח שאתה בורח מן […]
קיילי, התגלמותו האנושית של הכאוס, של הרוע, היא מגנט של צרות ומריבות. אם בינתיים לא התחילה אחת, אז היא בוודאי תתחיל. היא מתקשה להסתדר בעולם בני האדם, אנשים לא מבינים […]
"אז תסתכל קצת על איזה משהו שמישהו אחר כתב, תקבל השראה – זה לא שזה אסור", חשבתי לעצמי. "מה גם, זה לא שאתה יכול לחדש משהו… במילא כתבו כבר הכל, […]
למה אני כותב? כי זה מהווה לי עיסוק וביטוי כמובן. לא, אני לא מנסה לקלוע למה שאחרים מצפים שאקלע, איני כדורסלן. אמנם לעתים אני כותב דברים שמתאימים לטעמם של חלק […]
“תזכור! הן דחו אותך, הן לא רוצות אותך". “לא התקבלת כמעט לכל מה שניסית". “תראה את עצמך, כבר שנים שאתה אפילו לא מנסה; אתה לא רוצה כלום, אתה פשוט קיים". […]
חוץ מהיותי רופא, אני גם כותב, בזמני הפנוי. כותב דברים, בעיקר לעצמי. כתיבה זה דבר כל כך אבסורדי, אתה יכול לכתוב הרבה ולא להביע בכך כמעט וכלום, מצד שני אתה […]
סבא שלי, זכרונו לברכה, היה במקום מסוים בצבא, אבא שלי הלך בדרכו; רק אני שברתי מורשת והלכתי למקום אחר. סבא שלי עבד בעבודה מסוימת, אבי עבד בעבודה יחסית קרובה; שוב, […]
אלוהים?! מי זה בכלל?! אתם יודעים מי אני?! עם מי אתם עומדים פה ומקשיבים לדבריו?! אז אני אגיד לכם – אני הוא הכותב. אצלי לא תשמעו את הדיון הפילוסופי "האם […]
כל שישי מחדש, כל ערב שישי לאחר ארוחת השבת המשפחתית אני יוצא איתם לבר. כל פעם מחדש אני מתנדב לתפקיד ה"נהג תורן", אני לא אלכוהוליסט כמוהם – שחייב לשתות כדי […]
“אין חדש תחת השמש", נחרש המשפט מאות, אלפי ואף מילוני פעמים. אהבה, שנאה ואפילו נושאים סתמיים ביותר מוצו עד תום ונסחט מהם כל המיץ. בשירים – כל רצף מילים וצלילים […]
כל הדברים, הגדולים הקטנים. לבסוף מתכלים, יהיו לסיפורים. סיפורי העבר, שבהווה נקבר. סיפורי אהבה, שהייתה כה רבה. ולבסוף לא שווה, אין לה שמץ תקוה. סיפורים על כזבים, שבאים ועוזבים. סיפורים […]
זהו שיר עצוב. מנגינה שקטה אותו מלווה. זהו שיר של כאב. קמצוץ של תקווה כבר פספס את השעה. זהו שיר של רגש. שיר על הונאה. זהו שיר אמיתי ביקורתי. זהו […]
בית א. אלוף להאשים, את כל האנשים. ורק אני, אני צודק. אנשים קשים, ממש ממש פושעים. ואת פשעי אני מוחק. פזמון. נרגן יאמר, כל איש מריע. יקים מדון, יפריד אוהב […]
הייי , שמי שני , אני אחרי צבא ובמשך שנה אחרי השיחרור אני לא מוצאת את עצמי כמו שרציתי כמו שכל אחד עושה, אני חשבתי שאם אני ימצא עבודה ויתחיל […]
אבד והתפרק לרסיסי זכוכית קטנים החלק ההוא שמוכן לחיות ותו לא. שמוכן לחיות עבור הכתיבה, ולא עבור האהבה. שחי כדי למות ולהתמוסס על המדרכה או על הר החרמון, ביום חורף […]
בית א. להתחיל מהיסודות, לא לשכוח כך לבנות. כי הכוח האדיר, טמון בכל דבר סדיר. זהו כוח הגבורות, ופענוח הצפונות. גם היכולת להסביר, ומסרים להעביר. פזמון. לסדר את הדרכים, ולקשט […]
