סיפורים על לעולם

לעולם לא עוץ | חלק מיוחד: חלום אנוכי

אם היה מתבונן מקרוב מספיק, החדר היה הגיוני, ישר ומופתי. כאשר היה מתרחק, החדר התעגל והתעקם, יוצר מעגלים גליים בתורות, בכל פעם קיר, ארון או מיטה אחרים. זה היה מעניין […]

לעולם לא עוץ | חלק 15: החלומות אותנו יירשו

הריח… מאוד קר. הוא גרם לנחיריה לרעוד, ולשיניה לשקשק. היא בהחלט לא הגיעה ערוכה, היכן שלא התעוררה הפעם. כשפקחה את עיניה, האור ללא ספק שטף אותן, אך גם לא סנוור […]

לעולם לא עוץ | חלק 14: הקשת, השרביט ואבן החלומות

היא ידעה היטב מהו מיקומה. רחובות העיר היו ריקים לחלוטין מנוכחים, פרט למלכת ארץ עוץ וצבאה. מצעידה בראשה כוח קטן של ננסים, את דורות'י גייל ואת חייליה שהצטרפו כלאחר יד, […]

לעולם לא עוץ | חלק 13: במזוודה, דורות'י!

שוב עם השיעול. הלחות במקום הייתה נוראית. קריר ומחניק, כבמקום סגור ועבש. כל בגדיה היו ספוגים, ואילו הייתה שם מראה, הייתה בטוחה שפניה היו מבריקות. כשניסתה לנגב את הלחות, משהו […]

לעולם לא עוץ | חלק 11: אשפת הכוכבים

שיעול היה תופעת לוואי שכיחה במקום ממנה דוֹרוֹתִ'י הגיעה. מאז שעברה לעיר הגדולה, זיהום בלט בכל דרך אפשרית; רעש המכוניות, העשן מהמפעלים והריח המצחין של דלק ופחם. אך הפעם היא […]

לעולם לא עוץ | חלק 10: שָׁלוֹש טִיפּוֹת

התעופה למדבר הקטלני הייתה קלילה, וארכה יום. היא נדדה דרומה עם הרוח, עד שהגיעה לפְּרִיחָה, ממלכתו של הנסיך אֶבֶרֶד. אחריי שחצתה אותה, היא הבחינה ברצועת המדבר הארוכה שעוטפת את עוץ. […]

לעולם לא עוץ | חלק 9: מעבר למעטה

אחד מהדברים המפליאים בשיא-סתם, הייתה דווקא הטירה המשקיפה על הנוף. יושבת על ראש הר מכוסה עננים וצונן, הטירה עשויה לבנים וגומי קסום, שמאפשר לה לנוע ולהימתח. אם הרואה של שיא-סתם […]

לעולם לא עוץ | חלק 8: עבד כי ימלוך

חלק 8: עבד כי ימלוך הבוקר כבר הפציע באולם הדיונים של ממלכת אב. בפעם הראשונה, מזה קרוב לעשרים שנה, כמעט כל הנסיכים והנסיכות של אב התרכזו במקום אחד. אֶבָרְדוֹ הבין […]

לעולם לא עוץ | חלק 7: הפורום

השמיים גוועו בארץ אב, ועמק הבירה אֶבְנָה התמלא אורות קטנים וכתומים. שיירות של נתינים עשו את דרכם לבימת הארמון, היכן שייערך אירוע הראשון מסוגו: פורום הגוש המזרחי. בין המתגנבים היו […]

לעולם לא עוץ | חלק 6: הגנב בעיר האזמרגד

מסיבה לא ברורה, אֶבְרוֹלָנְד היה בטוח שהמכשפה הטובה של הדרום תביא אותו למוסד טיפולי. ובכן, היא הביאה אותו לאחד: אך קיווה שלפחות לא יהיו סורגים. בית הכלא של עיר הברקת […]

לעולם לא עוץ | חלק 5: תחת רצפת הפונדק

עיר הבירה של ממלכת אֶב, אֶבְנָה, נמצאת בעמק יפהפה, מוקפת בשדות ירוקים ועצי פרי. דרכים סלולות בה כשתי וערב לכל אורך העמק ובעיר עצמה, בניגוד לעורף החקלאי מלא החוות והמשקים. […]

לעולם לא עוץ | חלק 3: חדר האוצר

בית העוּצְמָפּוֹלִיטָן עמד בסתירה מוחלטת לתפארת עיר הברקת. מצד אחד, זה מעט מביך שהמקום שעושה כל כך הרבה רעש וצלצולים הוא… ובכן, מקום כל כך עניו. מצד שני… זה היה […]

לעולם לא עוץ | חלק 2: המלך, המטלית והנסיכה הלוחמת

היין הסתחרר בגביעו, ככל שסובב את כלי הקיבול המוגבָּה. לא משנה כמה ניסה להסתיר את רחשי לבו, אֶבָרְדוֹ פחד עד עמקי נשמתו. הוא לא הצליח להירגע, ולא ישן יומיים. למען […]

לעולם לא עוץ | חלק 1: אחים ואחיות

השעה הייתה עצלה, משתהה לה בין הערביים. השמש עדיין לא שקעה אל האוקיינוס ממערב, אך צבעה את העולם בכתום וארגמן. הים הענק עצמו, האוקיינוס הנונסטי, היה במרחק מאות פרסאות, אם […]

סיפורים נוספים שיעניינו אותך