את כבולה לצוקים הסלעיים על שפת הים. המים מכסים את ברכיך, אבל הרוח החזקה החלה לעודד את הגלים להתנפץ על שאר חלקי גופך. את בקושי מצליחה להמשיך לעמוד, אלמלא השלשלאות, […]
"איזו רזה, היא כלל לא נראית בת אלים!" שמעה צווחה מגעילה מעליה בעוד חושך בעיניה. "איכס! ממש דקיקה! רק עצמות! אולי אפשר לבקש עבורה כופר?!" "מי ירצה אותה?!" מקריה קמה […]
מקריה ידעה כבר שאין לה צורך יותר בהדרכה קולית מסתורית אם ללכת או לא. היא הבינה לבד שעליה לפסוע בלא הססנות אל תוך החדר המרתיע, שהיה יותר מפחיד מהסיוטים הכי […]
השחיה בנהר הסטיקס בוודאי התישה את פרספונה לחלוטין, שכן היא עודנה ישנה עמוקות. מי המפל ריפאו את מרבית פצעיה, אך עדיין נותרו כמה פצעים עקשנים על צווארה, כתפה וזרועה. האדס […]
האדס מכסה את גופה השמוט של פרספונה בגלימת המשי השחורה שלו ומרים אותה בזרועותיו. וודאי הכאב גרם לה להלם וכתוצאה מכך איבדה את הכרתה. הוא נשא אותה אל המפל. הוא […]
אפולו ניגש אליה, חמים ומחייך. הוא אוהב את הגוף שלה, את הקימורים העדינים את העור החלק ונטול הפגמים, איך שהוא זוהר בקרני נעורים וכוח של אביב. הוא השמש והיא האדמה, […]
אפולו ניגש אליה, חמים ומחייך. הוא אוהב את הגוף שלה, את הקימורים העדינים את העור החלק ונטול הפגמים, איך שהוא זוהר בקרני נעורים וכוח של אביב. הוא השמש והיא האדמה, […]
״ג׳ים, בוא לפה אני צריך עזרה״ צועק דוד שלי ג׳יימס. טוב, אז קוראים לי ג׳ימין סטנוויל, אבל כולם קוראים לי ג׳ים. אהיה גר עם דוד שלי אחרי.. בואו נגיד אחרי […]
וואו וואו וואו. אני לא מאמינה שאני מוציאה את זה לפועל אחרי מלא זמן. אז אני רוצה להסביר קודם למה בחרתי לעבוד על סיפור חדש. קודם כל, חשוב לי להגיד […]
אִיקַרוֹס רָצָה לָעוּף, לַחֲתֹךְ אֶת הַשָּׁמַיִם, לְדַגְדֵּג הָעֲנָנִים, לְהַנִּיחַ לָרוּחַ לִסְחֹף אוֹתוֹ עַד לִמְרוֹמֵי הַחַמָּה הַנִזְרֶעַה בָּאֶמְצַע הַכְּלוּם וְהָיְתָה הַכֹּל וְאוֹרָה משתווה לְאַלְפֵי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת אַחֲרֵי שֶׁהִגְשִׁימוּ חֲלוֹם כָּךְ שֶׁלְּעִתִּים […]
לאריס תפוח זהב. רציתי אותו מאוד, ידעתי שלי הוא שייך. כל פעם מחדש כשהתלוותה אלי למלחמה, יצרה כאוס. כאוס אשר שוב נאלצתי לכוונן ולהפוך לחכמה; מאי-סדר לעורמה, מתוהו ובוהו למבוא […]
מאקריה פקחה עיניה בתוך מערה חשוכה. בתחילה, חשבה כי המצב הנו חלום, מאחר ורק בחלומותיה המתוקים ביותר הייתה מסוגלת לעצור את בכיה; באותם הרגעים לא פצתה פיה ושלטה לחלוטין ביכולתה […]
כול המחנה היה מלא דיבורים. טוב,הרי מה הפלא? מחנה יופיטר בא לכאן לשבוע וכולם מתרגשים לפגוש את חבריהם הרומיים. ואכן,גם אני,התגעגעתי לבחור הגדול,לבחורה המתולתלת ולבחור המעופף.או כפי שהבנתם לפרנק,הייזל וג׳ייסון. […]
אבודה בתוך חיבוקך, עוצר את נשימתי. צפה על פני שתיקה לוחש את המילים שאני לא יכולה להגיד. המאבק הזה על שליטה, קרב אבוד שבו אני מפסידה, אין סיכוי שאני אשרוד […]
ריאן הביט בדף מבחן המתמטיקה בתסכול. גברת מורגן החליטה שבשביל הרבע שעה האחרונה של הבית ספר מתאים לדחוף איזה מבחן קטן ו"נחמד". והדף הזה באמת שווה 15 נקודות בתעודה. הוא […]
פעם, לפני שנים רבות, היה אל בשם אטלס. הוא החזיק את כדור הארץ בידיו שנים רבות ומעולם לא עזב. "היי אטלס" הוא שמע מישהי קוראת לו מרחוק. אפרודיטה התקרבה אליו, […]
אז מתברר שה"אבא" החדש שלי היה פוסידון. אני מניחה שהייתי אמורה לנחש את זה גם לפני זה כי הוא זה שהתגלה בפני ראשון וסיפר לי על כל הסיפור המשוגע הזה. […]
זה היה מבנה עצום. פיסה עירונית שהתפרסה על שטח ניכר של טבע. איכשהו מצליחה להשתלב. הייתי מיוזעת,מלוכלכת ובעיקר מעוצבנת. לקח לי יום שלם להגיע למקום שהיווה כסיוט הכי גדול שלי. […]
ביום בהיר ושטוף שמש הלכתי ברחוב, שכני מר בלו כעס ורגז על בעל הבית שלו 'כרגיל' חשבתי, עד שראיתי אותה. אישה יפת מראה עמדה על המדרכה, שיערה הבלונדיני המטולטל התבדר […]
פרק 2: איילה: תמיד עשיתי מה שרציתי, תמיד הייתי אדון לעצמי ואז ראיתי אותה, ילדה ממש יפה נכנסה למחנה החצויים, היא נראתה די נסערת, מפוחדת ואחריה נכנסו בערך כ-13 ילדים […]
*לין* רק עברתי בית ספר וכבר קורים בו דברים מוזרים. אני כבר שבועיים בבית הספר אלסטורד וזה מה שקורה. מעניין אם יש בו דברים עוד יותר מוזרים מאשר מורה לאנגלית […]
*ג'ייק* כשלמורה שלנו לאנגלית (ששמו טרנוס) נפלו פתאום המכנסיים. כולם רק צחקו והוא הרים אותן מיד. אך אני הספקתי להביט ברגליו. צמרמורת עברה בי. ראיתי משהו מוזר מאוד, יכול להיות […]
לוק צעקתי, התעלפתי, ראיתי את המוות אבל התעוררתי. ראיתי את פרסי רוכן מעלי ושואל: אתה בסדר?, כן עניתי לו, ראיתי קופסאות פתוחות עם ריח נהדר מה זה? שאלתי, נקטר ואמברוסיה […]
אני פרסי ג'קסון אמר הנער עם ריח הים איך קוראים לך? אני לא יודע אני לא זוכר כלום אמרתי, כדאי לך לחשוב על שם אמר פרסי, אולי לוק חשבתי לעצמי. […]
הוא רץ……הוא לא ידע איפה הוא…………הוא זכר משהוא אחד……..וזה את הריח של הדם הוא לא זכר של מה,או מי,אבל ידע שזה לא שלו. עכשיו הוא רץ התחבא אבל כלום לא […]
**** "אומרים שאתה לא יודע מה יש לך בידיים עד שאתה מאבד אותו, האמת היא שאתה ידעת בדיוק מה יש לך בידיים , אתה פשוט חשבת שלעולם לא תאבד אותו…" […]
האדס חשב שהוא לעולם לא יתאהב. הוא תמיד היה משוטט בעולם החיים בצורתו הבלתי נראית, מחפש בעיניו את הקורבנות הבאים בתור להגיע לשערי השאול שלו. כמובן שהעבודה שלו לא הייתה […]
~רוב (רוברט)~ "אני לא רוצה!" צרח עליי אחי למחצה ג'סטין בביתן דמטר. "אתה תישן במיטה ההיא!" אני מגלגל עיינים. ג'סטין בן שבע והוא חתיכת מפונק. לא פעם ולא פעמים שקלתי […]
~אליסון~ אני קורסת אל השיחים, חשכה אופפת את יער המחנה. השעה שעת לילה. איך הגעתי לפה? מה אני עושה פה? אני מביטה סביבי, העצים נראים מאיימים ומטילים צל מפחיד עליי. […]
