אני נאנח; אני לא יכול יכול לכתוב. כלבים נובחים, ילדים קוראים זה לזה מתוך משחק – ואיזה משחק אני משחק? … מה אני עושה פה? אני עייף מכדי לחשוב על […]
מיכל החוותה עם הראש כלא מבינה "הוא והג'ינג'ית זוג" אמרה. "כן? למה את חושבת?" התפלאה מיכל "את יודעת שיש לי חוש לדברים האלה.." "נכון.. למרות שהיא נראית ילדה.." "על טעם […]
דקלה ומיכל החליפו מבטים תוהות לעצמן מי זה יכול להיות. דקלה החסירה פעימה לרגע כשפתחה את הדלת היא לא הייתה מוכנה לזה. הוא עמד שם עם ריח משכר מקולח מגונדר, […]
ההחלטה פגשה אותי בערב קיץ נעים, להסתלק לאלתר עם קץ עשרים ושבעה אביבים. גררתי את עצמי במעלה גרם המדרגות בעל כורחי. גן רחב קיבל את פניי, וכל הנשמות עלצו על […]
"זוהי הודעה אחרונה בהחלט. על הישויות המתגוררות בממד הרביעי והחמישי באופן לא חוקי להסדיר את חוזה הפינוי מממדים אלו. התאריך האחרון לפינוי הוא: 10.06.2021 בזמן בני אנוש. ישויות שיפרו את […]
טיפות הגשם נקשו בעדינות על תקרת הקרוואן, מכורבל בתוך שמיכת צמר גדולה הוא התעורר לעוד בוקר גשום בין ההרים של מונטנה. אם מישהו היה אומר לו שהוא הולך לגור בתוך […]
היה זה לילה ככל הלילות בעיר – קר, גשום לפרקים, רוחות מגלגלות עלי סתיו רטובים על פני המדרכות העקומות. תמיד הייתה שם תחושה של סתיו בלילות, אפילו כשזה לא היה. […]
אי-שם במדבריות המרוחקים שמעבר להרי החושך, בארץ נוד הנשכחת תחת השמש המסנוורת והקופחת, הצועדים הלכו בדממה. שיירה ארוכה של עשרות אלפי בני אדם שהתמשכה עד האופק, חוצה את המדבר באטיות […]
צעדים קטנים ולא יציבים במיוחד, מתקדמת בדרכי, מתקדמת לבד. הנה ציפור אליי הצטרפה, מלווה בשירתה ועוקבת במעופה. חילזון הצטרף אליי ואל הציפור, חילזון ירוק ובית לו אפור. הגשם החל לרדת […]
מכל הרפתקאותיי, את המסע הזה לעולם לא אשכח. הייתי רק בסך הכל בן 19, ואבי הכריז שאנו נשוט בספינה מאנגליה לפורטה ריקו. "אבא, זוהי שנת 2016! מדוע שלא נטוס לשם?" […]
הוא ידע שיום אחד יגיע לשם. מאז שהיה קטן וראה בפעם הראשונה את האור המסתורי מהבהב מדי פעם מאחת הפסגות, הבין שזה משהו שיהיה עליו לעשות, גם אם יהיה זה […]
השעה הייתה שעת בוקר מוקדמת כשהאיש יצא לדרכו, לגופו תיק ריק וקטן ותו לא. השמש רק החלה את מסעה היומי ברקיע, ורבות היו הציפורים שעוד נמו בקניהן. פתלתל ואינסופי היה […]
היום אני באה ממקום של הסתכלות אחורה, של גאווה עצמית. פעם, לא יכולתי לכתוב על משהו מלבד כאב. כל דבר שכתבתי נקשר בצורה כזו או אחרת לכאב העצום שהיה בי. […]
"איני משלה את עצמי. אתן לך כל מבוקשך אשר בו תחפוץ." אמרה שארלוט בעודה מסרקת את שיערה האדמדם-חום. "פיך הבל-הבלים, אינך מבדילה בין פנטזיה למציאות, הפער שסורר בינינו יובילנו לאבדון […]
התעוררתי בבוקר וחשבתי לעצמי שזה היה הלילה הכי טוב שהיה לי. זה הרגיש כמו חלום, אבל אין לי דמיון כל כך מפותח לחלום על דבר כזה אז לא נותר לי […]
#חשוב לי שתקראו את רציתי להוסיף(: פרולוג קרני השמש חדרו דרך חלוני והעירו אותי משנתי לעוד בוקר שיגרתי. שעון המעורר שלי החל לנגן את הצלצול המוכר והמעצבן ,קמתי ממיטתי בעצבים […]
תן לפטפט איתך בממתקים זה הזמן הצהוב הגעת לפנייה בשביל המסתעף תרמיל על גבך, ומקל בידך ובאמת לא ידעת אם להמשיך ישר, או לפנות שמאל-ימין ישבת על אבן ושתית מים […]
הרפתקאות אומפל דומפל המכשף במעלה הגבעה פרק 1 דרך הקשת בענן תזכור: שחור- לבן, עמוד בטור. ביום שישי: יומן אישי. כך נראה הלוח של אומפל דומפל באחד מחודשי הקיץ. חודש […]
היא זכרה איך הכל התחיל, זה קרה בתקופה שת'אנבריס רק התחיל עם הפעולות שלו. היא עמדה מחוץ לבניין המועצה, מחכה לאבא שלה שיחזור מפגישה חשובה. בזמן האחרון המועצה מתכנסת לעיתים […]
יצאנו אל מחוץ למרכזייה, בחוץ יש מדשאה גדולה המלאה בשבילים קצרים החוצים אותה מכיוונים שונים ונפגשים כולם במזרקה הגדולה במרכז הגן. גם בחוץ עמדו חברי גילדה רבים שדנו בינם לבין […]
היא הסתובבה באיטיות וראתה את כריס, אחיה. עיניו הירוקות בוהות בה במבט של תדהמה ופחד. "מה את חושבת שאת עושה?!" הוא שאל שוב, "מה המקום הזה בכלל?" היא הביטה בו […]
"אוון? אוון? אוון!!" הדבר הראשון שראיתי כשפקחתי את עיניי באותו בוקר היה את פרצופה המחייך של מיי-מיי, "הוא התעורר!" היא צעקה, כנראה לשאר חברי הצוות שעמדו מאחוריה. למקרה ששכחתם, שמי […]
והנה אני בלי בית לחזור אליו, בלי משפחה קרובה. בחור ישראלי תלוש מהמציאות, מוצא את עצמו מכל המקומות בעולם, בתאילנד. למה תאילנד? אלוהים יודע. אולי בגלל שתאילנד זה החלום. הסתובבתי […]
נעתי בין קתלים, בין מסדרונות אפופים ערפל. זה לא מפריע לי, אני לא משתדל. להרגיע ת'רוחות שמפריעות את נפשי. בתוך ראשי אני יודע אין כוח כבידה ואין גם קרקע יציבה […]
קוסמים אפלים: ההתחלה- פרק ט: שד …………………………….. דיאנה יצאה מהחווה האפלה, אף אחד לא שם לב, חוץ מבני והגנן, אבל גם הם לא אמרו שום דבר עליה. בני רק קרא […]
אנו צועדים יחד, כקבוצה, לבושי חולצת משלחת "נדר נדרתי להיות להם לקול", תחת השלט הלגלגני "העבודה משחררת" פרי עטו של המוח המעוות של הנאצים. איזה הוא הומור, הרי ברור שמי […]
עזבנו את הבית אל הרי השלג של פולין. יצאנו מהשקט אל המלחמה. יצאנו חסרי מנוח, חדורי תקווה. יצאנו לדרך חדשה ונחזור משונה. יצאנו למצוא אדמת אחינו ולבכות על קרבן העם. […]
