אני מתיישבת על הספסל, נאנחת. אין לי כוח לעוד יום כזה. יום רגיל, שאני אהיה… לבד. אני מתרוממת ממנו, מתחילה ללכת לכיוון הכיתה. זה היום הראשון של כיתה יא', ועדיין, […]
פרק 1~ הכל התחיל כאשר אנה ילדה בת 16 מכירה שכן חדש שנחמד אליה בצורה מוזרה. התחלתי להכיר אותו וניפגשתי איתו בסתר בלי שהמשפחה שלי ידעה חשבתי שהוא נחמד אליי […]
תו ילידת 1987 , בת 28 ,נולדה כילדה עדינה וחייכנית לזוג הורים שהשקיעו בה מאוד. תו היא הבת הרביעית במשפחה , הבן הבכור נתנאל , הבן שאחריו תובל ואחות אלאור […]
בחוות דגי הזהב, משפחת קלרמן בעלת החווה מטפלת בדגי הזהב בדאגה ובאהבה רבה. יש המון דגים בכל מיני צבעים , ובכל צבעי הקשת. בני המשפחה מגדלים אותם בברכות גדולות ונאות. […]
"מיק,תתעוררי"התערבב הקול בחלומי ובלי רצון פתחתי עיניים,מול הפרצוף שלי ניצב עומרי מחייך. "מה אתה רוצה?"שאלתי באנגלית.רפלקסים ארורים. "סליחה,זה מהרגל… מה אתה רוצה?"תיקנתי את עצמי. "לראות טלוויזיה ואת די תופסת את […]
חם לי. ראשו של גון נח על הכתף שלי,ורגליו מסובכות עם רגלי.שךושה שמיכות מכסות אותנו.ונשמתו נוגעת בפניי ומחממת אותי יותר. לרגע אני מרגישה מוגנת,לרגע הלב שלי שקט.לרגע אני מרגישה מלאה […]
השעון המעורר בקע מהטלפון והעיר אותי. הייתי בטוחה שכיוונתי אותו לשמונה וחצי כדי להספיק להגיע בעשר לבית הספר, אבל משום מה הוא כוון לתשע וחצי. קפצתי מהמיטה מעל לגופו של […]
פרק 1 – רוז גריפין המדריך הוביל אותנו ליער סית'. העצים המתנשאים אל-על, כאילו קשורים אחד על השני, וכולם מסמנים על חזרת הסתיו לשגרה. אוקטובר כתיכון בחודשי הסתיו, לדעתי אלה […]
תקציר הפרקים הקודמים שיזכיר לכם מה לעזאזל קרה פה, מאחר והפרק האחרון הועלה לפני נצח. תהנו♥ ***** דן עמד לרגע לצידי, והעיף מבט בדלת הסגורה. "את רוצה לדעת מה עובר […]
– הודעה חשובה ב"רציתי להוסיף", אל תשכחו לקרוא אותה אחרי קריאת הפרק – דן חזר אל הסלון עם מגש הפיצה שהדיף ריח מגרה של גבינה חמה, בצק אפוי ועגבניות מבושלות. […]
החזרה לבית הספר הייתה עגומה. התעוררתי עם ראש כבד ופנים נפוחות, הראש שלי היה אטום לגמרי ולא יכולתי לחשוב בצלילות. בימים האחרונים התרגלתי להירדם מאוחר ועכשיו החזרה לשגרה הייתה קשה […]
השמיים נצבעו בצבע כהה כשהמכונית עצרה מול שער הבית. דן ישב שקט ושפוף במקומו במשך שאר הנסיעה מאז העצירה בתחנת הדלק, ולמרות שרק כמה עשרות סנטימטרים הפרידו בינינו, הרגשתי כאילו […]
היי, תודה לקוראים ואני חושבת שלקחתי את התגובות לתשומת ליבי… אני קצת ב"דיכי" לאחרונה, אז… אתם יודעים. אזהרה: פרק די קיטשי, אבל די אהבתי אותו יותר מהראשון. קריאה נעימה): אני […]
ויהי… גרייס היום הוא יום האהבה. ה-14 בפברואר, כן, זה היום. במקרה, היום מלאני צ'אן חוגגת את יום ההולדת ה-17 שלה. מלאני צ'אן לא הפלילה אותי, את זאת שלידי ואת […]
לא הצלחתי להירדם בכלל. כששכבתי ברווח הזעיר שנועה הותירה לי במיטה, מקופלת בתנוחת עובר, כל מה שיכולתי להרגיש היה המגע שלו עליי והריח שלו סביבי, דבוק לעור שלי ולשיער. רציתי […]
ישבתי על המיטה בשיכול רגליים, עטופה בשמיכה כשהספר שלי בחיקי. הצלחתי להתקדם פרק אחד, אבל פתאום הדמות הגברית בספר החליפה את פניה לפניו של דן וזה הרתיח אותי. דפיקות חלושות […]
אמא נכנסה לחדר כשהיא לבושה בשמלת חוף פרחונית וכובע קש על ראשה. משקפי השמש הגדולים שלה על גשר אפה. היא סגרה מאחוריה את הדלת, מחזיקה בידה השנייה תיק חוף גדול […]
פרק חמישים ושניים טריס אני מושיטה את היד ומזיזה את המנורה שמכוונת לפרצוף שלי. לוקח לעיניים שלי זמן להתרגל לאור הבוהק שבחדר , ואז אני יכולה לראות איפה אני נמצאת. […]
"מה אתה עושה פה?" אני שואלת בכעס. אחרי שנה שהוא נעלם מהחיים שלי הוא פתאום חוזר?! "נועם חמודה, מה נשמע?" מתעלם משאלתי במופגן ומחייך חיוך תמים ומזויף. "שאלתי מה אתה […]
קטע מספר 2 : פרק חמישים ואחד טוביאס עמודים 380-389 הכל אותו הדבר. וזה עמוד 390 איך שאני ערכתי אותו: "מה קורה?" אני שואל. קארה מנידה בראשה. "איפה טריס?" אני […]
דן הוציא מארנקו שטר ודחף אותו לידו של הנהג. הוא יצא מהמונית, ולפני שהספקתי להטיף לו ששכח אותי, הדלת בצד שלי נפתחה והוא שלח ידיים לאחוז בי. יצאתי מהמונית מצחקקת, […]
התעוררתי לבוקר מאוחר כשהשמש חדרה אל חדר המלון דרך הוילונות הכבדים שהוסטו לצדדים. מצמצתי בעיניי כמה פעמים והתגלגלתי על גבי. המיטה הזוגית שישנתי בה הייתה מרווחת להפליא פתאום, וכשהרמתי את […]
הוא נשען על הקיר האחורי של הבית ספר. הוא נושף ושואף את העשן של הסיגריות. "אדם?" הוא קולט אותי במבטו ומסמן לי להצטרף עליו עם אצבעו. אני הולך אליו בלב […]
השעה הייתה נורא מוקדמת כשהמיטה נטתה תחת משקלו של דן. הוא התגלגל ממנה החוצה ומשך מעליי מעט את השמיכה. גרגרתי כשניסיתי להתחפר בכרית שלי ולתפוס בזנבו של החלום לפני שאתנתק […]
צפצוף שבקע מהנייד שלי העיר אותי משנתי. בעיניים דביקות משינה וראש כבד שלחתי יד אחת מעל גופו של דן. התמתחתי, נזהרת לא להעיר אותו עד שאצבעותיי נגעו בטלפון הקריר שנח […]
פתחתי את דלת המסעדה שסבי מנהל ועובד בה והלכתי אל הקופה. "היי סבא," חיבקתי אותו "היי נועמוש, מה נשמע?" "הכל טוב. רציתי לשאול אותך משהו…" "אז אני מבין שלא באת […]
דן כבר היה בבית כשהגעתי הביתה. הקיטבג הגדול שמיועד ללינה אצל אבא נתלה על כתפי ברישול ונזהרתי שלא יפול וירסק לי את הכתף. דן שכב על הספה בסלון וזפזפ בחוסר […]
הנה אני יושבת על ספסלי הקבוע בחצר בית הספר ומחכה לצלצול, מסתכלת על השתילים ששתלנו לכבוד ט"ו בשבט. "היי נועם," אני מרימה את ראשי משיעורי הבית שהתכוונתי לעשות ורואה נערה […]
האור בוקע מהחלון, מסתנן פנימה אל החדר דרך התריסים המוגפים חלקית. על הרצפה החשוכה מסתמנים קווים רחבים של בוקר צהוב. יותר מדי צהוב יחסית לשעה שאני קמה בה כדי ללכת […]
התור לאולם היה ארוך ומעיק. לעומת המשחקים הקודמים, הפעם קהל רב בא לצפות במשחק. רוב העומדים בתור היו נערים בני גילנו. זיהיתי פרצופים מוכרים מבית הספר, וכנראה שגם היו כאן […]
