פרולוג: *לפני 9 שנים* איאן: אני מסתכל עליה ולא יכול להוריד את עיניי ממנה. הדרך שבה היא לובשת את השמלה הקיצית, מושחת אודם ורוד על שפתיים ומסדרת את שיערה. ״אולי […]
"יפה לך שחור," חייכה שני כשנכנסתי. "שינוי מרענן." כל אחרים גיחכו. כולם ידעו שאפשר לספור את כמות הבגדים הצבעוניים שיש לי בארון על יד אחת. אפילו אני הצלחתי לחייך, למרות […]
הם החליטו לשלוח אותו לטפל בעניין. הוא אחד האנשים היחידים שיכלו לעשות זאת… הרי לא כל אחד אוחז בידו תואר מתקדם וידע כמו שלו בפסיכולוגיה ובו בזמן דוקטורט בפיזיקה גרעינית. […]
היא קמה באיטיות מן המיטה הרחבה. גופה הערום היה מכוסה בדמו ושערה טפטף על רצפת השיש הלבנה. היא נגבה את המזלג על שורש כף ידה והשליכה אותו אל פתח הביוב […]
איש של סתיו, תמיד כך ידע. מתמוגג ממזג אויר סגרירי, מחכה לאותם ענני נוצה שיופיעו בשמים הורודים, אך יותר מכל אהב את השלכת. אהב צבעי זהוב, כתום ואדום. אהב עלים […]
במשך בחודש שלם התחמקה אנה מפיטר. בכל פעם אשר הייתה רואה אותו משוחח עם חייל אחר בהמשך הרחוב, הייתה עושה אחורה פנה. פיטר לא הפסיק לרדוף אחריי אנה, אך לשווא. […]
אמא, הדבר היחיד שתמיד יהיה שם לצידך. היא תתמוך, תחזיק, ולא תוותר לך. אני יכולה להגיד שמלפני כמה שבועות אמא שלי הייתה בסכנת חיים, יכלתי לאבד אותה. אלה היו הימים […]
"החייל שרק והם נעמדו בחמש שורות ישרות למופת, בכל שורה כעשרה אנשים. החייל שרק שוב והם החלו לצעוד, הם לא ידעו לאן, הם רק ידעו שהמקום אליו הם הולכים הוא […]
