לבחור שהחלפתי בבּוּדְקֶה לאחר משמרת לילה טרם מלאו 30 שנים. הוא בילה את הלילות שרוע על כיסא מנהלים מרופט, שעליו הוא הצליח לנמנם מעת לעת. מאז הצטרפותי אל עמדת השמירה […]
כשעברתי לגור באופן זמני בעיר גדולה, התחלתי לחפש עבודה. בתחילה, התקבלתי למשרת צווארון כחול בתחנת אוטובוס מרכזית. העבודה הייתה קשה והשכר עבורה נמוך, אך החשבתי אותו, וציפיתי למצוא משהו טוב […]
בוקר טוב. השמיים נפתחים לאור בוהק ולרחובות יש ריח של גבינה חמוצה. חלזונות עצבניים בצורה של דרדקים תחת תיק בי"ס מסמנים ת'מדרכות. הפועלים מטאטאים את רצועות המדרכה רק כדי לעשות […]
"אין מצב שאני מאחרת שוב" אני אומרת לעצמי תוך כדי ריצה לתוך תחנת הU-bahn. "אני לא מאמינה שהמרצה הזו שוב שחררה אותנו מאוחר." "למה היא לא יכולה להיות קצת יותר […]
פרק 1- כאב ראש לאריות אני אשרוד את היום הזה… אני אשרוד את היום הזה… אני אשרו…. שייסה. אני עפה מכאן. עוד יום במשרד התרגומים של תומר ואשתו נגמר בהתנפצות […]
שימותו כולם! הימנים, הסמולנים, אנשי הרוח וגם האלה של המדע; אפילו אני. אני קצת יותר מדי מהכל, זה אפילו מה שגילו עליי באבחון תעסוקתי; מעט מעל הממוצע בכול; רוצה מקצוע? […]
אז הייתי צריכה להגיש עבודה בספרות. חשבתי וחשבתי, אך שום רעיון לא עלה לי לראש. שאלתי את יובל "יש לך במקרה רעיון על מה לעשות את העבודה בספרות?" אבל היא […]
היא קמה ממיטתה והרגישה שמשהו מוזר, משהו לא כרגיל אצלה. זה לא שעדינה היתה נורמלית, כלל לא – פשוט הבוקר משהו היה אפילו מוזר יותר מהרגיל. היא הלכה לעבודה מאותה […]
בית א. מְקוֹם מִפְלָט, לְבֶן וּלְבַת. מכל סָפֵק, בִּלְבּוּל וּלְבָט. מָקוֹם לָרוּץ, בלי לחשוב. להיות חרוץ, אבל לא טוב. פזמון. לתת הכל, למטרה. ולוותר, כי אין ברירה. רעיי בסתר, אם […]
והעולם נחצה לשניים. ומאז חיים שתי עולמות בדו קיום. עולם בני האדם, ועולם ה"לא אמינים". בני האדם, מטבעם, לא אהבו את עולם ה"לא אמינים". הם האמינו כי הוא שורץ ביצורים […]
אמא, אני יכול לקרוא לך בכלל אמא? אמא אמורה למחוק לי את החלומות? לגזור לי את הכנפיים? את מעמידה אותי תחת תנאי שאם אני לא מי שאת רוצה שאהיה, אז […]
מה שקרה באמת לא היה מגניב כמו שכתבו בחדשות. זה היה הרבה יותר טוב. היא ישבה על השרפרף בגלידריה חצי שעה לפני סוף המשמרת ודקה לאחר שסיימה את הסגירה. צלוחית […]
נעצרת אני ומסתכלת מביטה בציפורים מביטה בפרחים מביטה באנשים כל יום אותו הדבר אנו קמים אוכלים ועובדים והרי אין שינוי זוהי השגרה אילו חיינו וייאוש זו בשבילי המילה המילה לתיאור […]
זה היה הבוקר הנורא ביותר בחייו של הארדי. הוא התעורר כרגיל, בדיוק בשעה שבע. הוא שטף פנים, צחצח שיניים; אם הרופא היה שואל, הוא אפילו היה אומר שהוא לקח את […]
"המנהל קורא לך למשרד." נהדר. כאילו שזה מה שהוא היה צריך עכשיו. הוא עבר בין שולחנות הסועדים המלאים באנשים, כשהוא עושה את דרכו אל המשרד הראשי. כל הדרך הוא ניסה […]
"אני ממש מרחם עליך", זאת ההרגשה שעברה במוחו של משה כשהסתכל על העציץ במרפסת. הוא כבר מזמן לא השקה אותו. בינתיים העציץ הירוק והזקוף הפך לעציץ יבש בצבע חום-קרמל שעליו […]
ישבתי על הספה, לצידי אדם, שכנראה לא התייאש אחרי שבוע בו אפילו לא מצמצתי לעברו. "תתני לי כבר את הכסף ונגמור עם זה. אני גם כבר שבוע בלי זיונים וזה […]
לפעמים אני חושבת שהמטרה היחידה שלי בעולם הזה היא לעבוד. לפעמים, כשהסמרטוט בידי והדלי לידי אני חושבת על המירוץ הבלתי נגמר והבלתי נסבל והבלתי אפשרי הזה. אני חושבת על כל […]
הרבה אנשים קובעים לעצמם מטרות בחיים,כמו עבודה חלומית, ציון כלשהו במבחן או אפילו מציאת אהבת חייהם.יש רק בעיה אחת קטנה עם הצבת המטרות האלו…ברגע שאתה מגיע למטרה…אין המשך.זה ניגמר.אין יותר.יש […]
