יאללה… עוד מחסום כתיבה? היו לך כאלה בעבר… פשוט תעשה את מה שהכי קל לעשות – כתוב על אהבה… מי שאוהב יאהב, ומי שלא כנראה צריך להתבייש בעצמו כי הוא […]
"רק על עצמי לספר ידעתי", כך אמרה רחל המשוררת. מה שהיא, אותה רחל , שבמקרה גם הייתה אובדנית (כך אומרים) לא אמרה – הוא שהיא עצמה לא תמיד סיפרה על […]
"בוא נלך לים", הוא אמר. "מה שוב?" עניתי. אין לי משהו נגד הים, סמכו עלי – אם היה לי כבר מזמן הייתי משתמש בו. זה לא שהים כזה גרוע – […]
הוא כל הזמן שם, בשבילי, איתי, לצדי. ממתי שאני זוכר את עצמי היינו קרובים כל כך, כל מקום שהלכתי – הוא הלך איתי, טיפה בעיכוב אחרי – לפעמים הלך מעט […]
אל תתווכח עם אידיוט, תמיד אמרו לי; הקשבתי וביצעתי. תמיד השתדלתי לא להיכנס לוויכוח כזה… כשהגיע אידיוט הייתי מבין זאת כמעט מיד ומפסיק להתווכח. אחרי הכל – אני לא רוצה […]
יש את ההוא שכולם אוהבים; הוא פשוט מסתחבק עם כולם, אף פעם לא רב עם אף אחד – פשוט "מיסטר פרפקט". איך אני לא סובל אותו; איך כולם יכולים לפספס […]
עכשיו אספר לכם סיפור. הוא לא קרה באמת, אך סביר שהיה קורה בעולם מקביל. בארץ לא כל כך רחוקה, לפני זמן סביר, נולד אדם בעל שתי ידיים שמאליות; לא כמו […]
אני הוא הנעלם הגלוי. אתם בטח מכירים אותי כ – X או אפילו כ – Y, חלקכם מכירים אותי בשם Z. בואו נצא מנקודת הנחה שכולכם יודעים מי אני, הרי […]
שכבתי על המיטה שמעתי את קולה לוחשת לי "איפה אתה?, קר לי פה, לבד לי פה, אני מרגישה כל כך בודדה מה זו ההרגשה הזאת? תעזור לי.." שמעתי את הלחישות […]
הייי , שמי שני , אני אחרי צבא ובמשך שנה אחרי השיחרור אני לא מוצאת את עצמי כמו שרציתי כמו שכל אחד עושה, אני חשבתי שאם אני ימצא עבודה ויתחיל […]
יום אחד אשב ואכתוב לעצמי מכתב, זה כנראה לא יהיה הדבר הכי מסודר שיצא לי לכתוב איי פעם אבל אולי הדבר הכי כנה. אני אכתוב ל"אני" של העבר, אני אספר […]
אני מהאנשים האלה שיכולים לדבר שעות על גבי שעות על כלום נטו, טחינת מים צלולים. אני אפילו יכולה לגרום לדברים הריקניים האלה להישמע מעניין ולגרום לכל האנשים האלה מסביב ששותקים […]
השעון הורה שכמעט חצות, אך דֵסְפִּינַה לא הפסיקה לייבב. "פָּאנוֹס אתה כך ופָּאנוֹס עשית כך!" הוא שמע כבר כל ערב מדי יום. מילותיה נכנסו לאוזנו האחת ויצאו מהשנייה כגל בחוף […]
בתוכי חבוי אדם אחר, אדם שלא יתן שינצלו אותו, אדם שהוא לא שברירי, ולא נעלב בקלות. אדם שהוא רגיש,אך לא לוקח ללב ומבחוץ, אני אדם שקט שנעלב בקלות ועושים ממנו […]
פתחתי את המגירה הבלתי נראית בלבי והוצאתי ממנה מספריי קסם. מספריים שבעזרתן אוכל סוף-סוף להמשיך הלאה. המספריים היו כלואות במגירה שנים רבות. אין לדעת מי נעל אותן שם, אך הוא […]
יגון אנוכי ממלא את גופי מכביד על נפשי, עד שכמעט ומביא אותה לידי קריסה. חש עצוב, כי אנשים שונאים, וצעירים מתים, ויופי נגמר מהר מדי וכך גם אותם רגעי אושר. […]
את, הילדה עם העיניים התכולות. את, זו עם השיער החום שכולם טוענים כי הוא שחור. בהירת העור המנומשת. הרזה ההיא שמקבלת זו לפעמים כמחמאה ולפעמים כעלבון. זו שרוב הזמן מאופקת […]
השקר הגס שהעזתי לספר לעצמי ,חרוט בי ,שמור ,מוסתר מכל עייני בני האדם הבוחנות ,מוגן במערכת הגנה מיוחדת מפני חושפי האמת ,שמור תחת צופן קשה עד בלתי אפשרי לפיצוח,תירוצים ומשפטים […]
שלום לך, איש קטן. יושב לך בבית וחושב שיש לך חיים נורא דפוקים, גרועים, עצובים, מעצבנים, קשים, הרוסים, טפלים – וזו רק רשימה חלקית של תיאורים, בוודאי. חושב שהעולם שונא […]
