היכרתי את ג’אמיל במילואים. מייד נוצר ביננו קשר מיוחד. בתורנויות היינו מדברים על החיים בתום לב. בלי הדחף הזה להרשים אחד את השני. במשך השנים שמרנו על קשר. היום הוא […]
כלפי חוץ היה הקיבוץ שלו מקום אידיאלי, כולם אוהבים את כולם, כולם עוזרים אחד לשני ומסתדרים – ממש אוטופיה. פוקדה ידע שאין כך הדבר, פוקדה היה בן קיבוץ ששאר בני […]
החום עולה ונשאר לי לנגב את הזיעה. משחק אותה עכבר הכפר, קוטף את הפירות מין העץ לסלסלה. חבשתי כובע טמבל, רגליי עם סנדלי שורש האם זו הדרך לשחרור הנפש? מהחיים […]
בס"ד הייתי הולך לבקר אותה יום יום, בשעה ארבע אחר הצהריים. גם היא גרה בקיבוץ אדניות. למעשה היא גרה במרחק חצי קילומטר מאיזור מגורי הילדים. קראו לה רוזה, ולי קראו […]
"מקווה שהצלחת לחלוב כבר לא מעט פרות שרונה!" הגיח לו לפתע שמעון הרפתן. "הטלת את המטלה על תמר! אני זו שהייתי צריכה לנקות את הרפת וכך עשיתי כל הבוקר!" התמלאתי […]
אמרתי לעצמי שלא אפקח עיניי עד שאפסיק לשמוע את צווחות העטלפים מעל גג הבית. ידעתי שאם אפקח עיניי כעת לא אוכל לשוב ולהירדם. בעוד כמה דקות בדיוק יקום שמעון הרפתן […]
