מה רבים הם מסיחי הדעת, המבלים ומבזבזים הזמן. קם בבוקר, כבר שמשי שוקעת. שוב חלף עוד יום, לא יאומן. והזמן חולף. עובר עוד יום. לא נשאר לי זמן ולא מקום. […]
לו רק היה לי האומץ למות יכולתי להפסיק להתייסר החיים שלי הם כאב אחד גדול לו רק היה לי האומץ למות יכולתי לשים קץ לחיי להפסיק את כל הסיוט הזה […]
רוצה ללמוד, רוצה לדעת. רוצה מאוד, רוצה לגעת. רוצה לטלטל, רוצה לגלות. שואל שואל, בלי גבולות. פזמון. אני מרשה לי את הכל, וגם קשה אבחר לאכול. ולא נבצר ולא נמנע, […]
הגעתי להחלטה קטנה שעל העבר איני בוכה להפך מתחילה להעריך למידה כי אני רוצה להאמין שהיא הייתה. אז ככה, רגיעה, אמת ותשוקה,שחרור ומתיקות שמעולם לא נראתה כמותה אני רוצה אותו, […]
– – – אכתוב עליו מרגיש שהוא נמס לי בלב,זך טהור ושליו. הוא כל כך כזה,אהוב רגוע. מנסה להכיל אותו בי ואני מתמלאת מהר מאוד,הוא בתוכי חם ונעים ואני רוצה […]
היא היתה שכנה שלי, אפילו לא הסתכלתי לכיוונה לדקה – אך פתאום כשעזבה לחו"ל, התחלתי לחשוב לעצמי מה היה בה רע. היא היתה קטנה ממני בשנתיים, במהלך הצבא, כשאני השתחררתי […]
איך זה קרה, אני לא מבין למה זה בא אלי פתאום, איך זה הגיע וגם מאיפה. זה קרה עשרים שנים מוקדם מדי, לא ראיתי את זה בא. כן, ידעתי שזה […]
הייתי רוצה לעצור רגע את הזמן, לא בשביל הדברים הרגילים – שוד מבלי להיתפס, להספיק עוד כמה דברים או אף בשביל לקדם עניינים בעבודה. הייתי רוצה לעצור את הזמן ולחשוב, […]
מצופה מאיתנו להיות מושלמות , ללא ספק מדהימות . עלינו לחייך בכל רגע נתון ולשמור על דמות , לא אמיתית , לא קיימת . עלינו להשאר מתוקות , ללא פגם […]
בית א. לְהָרִים אוֹתָם לְמָעְלָה, מִן הַשֶׁפֶל אֶל הָהָר. אֶת הַנֶפֶשׁ שֶׁשֹוֹחָה לָהּ, וְטוֹבַעַת בְּנָהָר. שֶׁל הַגוֹעָל וְהַרֶפֶשׁ, נְשָׁמָה אִיבְּדָה דָרְכָּה. אֶל הַדְּרוֹר וְאֶל הַחוֹפֶשׁ, וְאֶל טוֹהַר הַתְשׁוּקָה. פזמון. לְהָצִיל […]
רֵיחַ הַפְּרָחִים חָלָף הָלָךְ לוֹ, שׁוּם עָלֵה כְּבָר לֹא יָרוֹק. עוֹד עלֵה נוֹשֵׁר נִידַף לוֹ, הכֹּל נבל לתלוש לזרוק. מה חסר מה לא היה לו, מים חיים לשתות לינוק. התייבש […]
בית א. תמשיך להתקדם, תתמיד אל תירדם. כי ההצלחה, מחכה לך. תאיר תמיד באור, על הטוב תשמור. הדרך היא שלך, צעד בה בְּבִטְחָה. פזמון. עולם גדול עולם רחב, כל איש […]
בית א. געגועים ותשוקות, מתרגשות מסמיקות. סוללות את הדרך, לפרוץ את מחסומי השתיקות. לא שואלות לא בודקות, את משא המוסכם הן פורקות. לא רק בדרך המלך, גם בדרכים סבוכות ארוכות. […]
בית א. אני גר בדירה קטנה, רוצה לעבור. מי ייתן לי מתנה, יפתח לא יסגור. ממשיך עוד בהישרדות, מצפה כבר לפרוץ. לצאת ממירוץ עבדות, על אף ולמרות. פזמון. אני יודע […]
כשאת עצובה אני מרגיש רע כשאת שמחה זה עושה לי את היום כל מה שאת מרגישה אני מרגיש גם כשאת כועסת אני מאוכזב וכל זה, רק בגלל שאני מאוהב מאוהב […]
שפתייה התפוחות טבולות בצבע אדום בוהק, בקצה לשוני עולה הטעם שלהן, טעם של מרד וחירות וקיץ ונעורים. עיניה נשלחות אליי מקצה החדר, ננעצות בעורי כשם שהייתה היא בין שיניי. ידיה […]
לא רציתי בזה עוד. לב הולם בפראות, נשימות כלואות בין כלובי הצלעות, שובל דמעות, נשיכת שפתיים עד זוב דם, דמיונות, שירים, כל המילים שאי – פעם אמרת קופצות בו – […]
שַׁלְהַבְתִּי עוֹדֶנָּהּ מִתְרוֹנֶנֶת בְּבָתֵּי אִישׁוֹנַי מִתְלַהֶבֶת. נִיצוֹצוֹת בְּעֵינַי כִּרְשָׁפִים לוֹהֲטוֹת בִּי כִּכְשָׁפִים. בְּאֲגָמַיי רַכּוּת מְצֻיֶּרֶת וּבְשָּׁמַי קֶרֶן אוֹר מְפֻסֶּלֶת. יוֹדַעַת דַּרְכִּי אֶבֶן וְגַם נָתִיב דָּשֵׁן. אָלוּמוֹתָי מְלְאוֹת אָחֲבָה וְיָד מוּשֶׁטֶת […]
היית כל מה שלא רציתי. בחור שלא ידע לאמוד את ערך המילים, בחור שלא ידע איך לגרום לבחורה להרגיש כאילו היא לא היחידה בעולם, אלא בעולם עם הרבה בחורות נוספות […]
כחיילים משוחררים ללא כיוון מוגדר, אוהבים ללכת על כל הקופה. אתחיל ואומר: "רוב האנשים מפספסים את הזדמנות כיוון שהיא לובשת סרבל ונראת כמו עבודה" – תומאס אדיסון. כחייל משוחרר עם […]
בוקר צפרירי, השמש מאירה חלש, אפילו קרני האור לא יכולים ללטף את פניך. אתה עומד בבוקר עם מצב רוח סטבילי. מאזין למוזיקה שלך, מנגינה רגועה שמחלחלת לכל עצמותייך בנעימות. מחכה […]
הכל התחיל מאהבת האמת שלי – קריאה. אני קראתי לא מעט ספרי פנטזיה ותמיד חשבתי לעצמי – אם יש כל כך הרבה הוכחות, אמונות ואפילו עובדות – איך ייתכן שאנחנו […]
כשגיליתי אותו, חשכה ועלטה שלטו בלילה, ורדו באור הכוכבים. אני זוכר זאת, כי חיפשתי בעיניי כוכב אחד לקחת איתי. לא הצלחתי למצוא אפילו אחד. אורות דוהים הבזיקו מפעם לפעם, תרים […]
"היי " הוא הפנה את מבטי אליו "את לא צריכה להתנצל ,את מבינה ?" הוא הביט לתוך עייני ואני הנהנתי בציות מביטה לתוך שלו, ושם, בעייניו ,ראיתי אותי בקטן, אותי […]
