פתאום התעוררתי, הכל מסביבי היה מעורפל, אקדח היה מכוון לי עמוק בתוך הרקה, קול בס שניתן לשמוע שהעיוות בו נעשה על ידי מכונה אמר לי " תגיד לי עכשיו מה […]
אני ממשיך לשתות עוד ולא משתכר, בעוד האלכוהול ממשיך להתייקר. שוב רציתי לשכוח, את הזמן פה למרוח; כבר אין לי עוד כוח בכלל… מנסה רק לברוח מהכל, והמוח שוב אומר […]
כולם מסביבי ממשיכים לדבר, מתקדמים וזורמים ואפילו יותר; רק אני לא זז, נשאר במקום וחושב לוותר. כולם מסביבי משיגים הצלחות, ואצלי אין כלום – גם לא כשלונות. זה לא שאני […]
טיק. היה זה סתם יום רגוע, במהלך חודש רגוע, בלי הרבה התרחשויות. שוב הגיעו אלינו אנשים רבים עם שברים בכל מיני מקומות, אחרים עם פצעים שונים ואחרים סתם הרגישו רע […]
ואז הוא מת. זהו; לא קרה מעבר לזה כלום – ניסיתי להציל אותו, והוא פשוט מת לי בין הידיים. הרופאים מסביב המשיכו בשלהם, רצו בין מטופל אחד לאחר מבלי להעיף […]
אמא, אני יכול לקרוא לך בכלל אמא? אמא אמורה למחוק לי את החלומות? לגזור לי את הכנפיים? את מעמידה אותי תחת תנאי שאם אני לא מי שאת רוצה שאהיה, אז […]
נעצרת אני ומסתכלת מביטה בציפורים מביטה בפרחים מביטה באנשים כל יום אותו הדבר אנו קמים אוכלים ועובדים והרי אין שינוי זוהי השגרה אילו חיינו וייאוש זו בשבילי המילה המילה לתיאור […]
יש דבר אחד שקשה לי יותר מכל. דבר אחד המפיל אותי בכל תקופה חדשה. לייצר שגרה, הרגלים ומעשים קבועים זה למעשה טבע הדברים. אך במהלך השגרה הכל נעשה קבוע. אתה […]
לאן אני הולכת? לאן אני עומדת ללכת? לאן אני מיועדת ללכת? האם ישנה דרך שמיועדת רק לי? האם אני צריכה לבנות אחת לבדי? האם אצטרך לבחור מתוך משלל? האם אלך […]
העבודה של משה הייתה משעממת מכל הבחינות. כל יום הוא היה קם בשבע בבוקר, מתארגן ומתייצב בשער משמונה ושלוש עשרה דקות בבוקר עד שש ושבע דקות בערב. כל יום, מלבד […]
הרגת אותי, אבל נשארתי בחיים מתקיימת מעוד ריק של כלום לקחת לי את הדמעות אבל נשאר לי המלח- אותו מפזרת בסמטאות של הלב האמנתי שתהיה הקפטן איתו אשוט לחוף מבטחים […]
