אין ביכולתן של מילים להביע את החלל העצום הנורא והאדיר והמעוות והאינסופי הנקווה והמתרחב והמתפשט בתוך קרביי ואיבריי ונשמתי בכל רגע ורגע שאיני אוחז בעט הזה
אני מרשה לי לטעות, זה קורה לכולם. אני מרשה לי לטעות, זו דרכו של עולם. אני מרשה לי לטעות, כמובן אשתדל. הכי טוב להיות, לפעמים אתבלבל. חחחח
הרכבת דוהרת במהירות חולפת על פני חיים שלמים אני יושב ומביט מהחלון מנסה לשתות רגעים יפים לוגם בזהירות מספל התה הלוהט נכוותי מספיק פעמים ואני עדיין לומד מידי פעם נגלה […]
אני מסודר, הכל מתבלבל לי. לא זוכר דבר, לא זוכר הרבה. אני זקן הכפר, כל הכפר כמו שלי. אני מאושר, כך אני מקווה. ימים יפים, עברו עליי, זרעתי ואוכל פירות. […]
אני מסודר, הכל מתבלבל לי. לא זוכר דבר, לא זוכר הרבה. אני זקן הכפר, כל הכפר כמו שלי. אני מאושר, כך אני מקווה. ימים יפים, עברו עליי, זרעתי ואוכל פירות. […]
———————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————— אחייך גם בגשם, היא אמרה והוא נשם אותה עמוק והיא חשה עצמה עשן שמיתמר מבין שפתותיו אל אפו והוא חש אותה בריאותיו והיאהייתההואהיההיא ———————————————————————————— ————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————————
חיים רק פעם אחת הם אומרים אבל חנה חיה 7 פעמים חנל'ה הוא קורא לה ומצד האחר הכסף מרשרש הוא קורא לה היא מתעלמת ממנו וממשיכה בחייה הספלים מתמלאים וכך […]
"סליחה… אבל… מי את…?" סאלי שאלה בהיסוס כשהתלמידה חייכה אליה והסתכלה אל תוך עיניה. התלמידה טילטלה את ראשה לצדדים. "אה,סליחהשלאהצגתיאתעצמיאניכלכךטיפשה." היא אמרה במהירות וסאלי לא הבינה מילה ממה שאמרה. היא […]
לא רוצה יותר להיות כנוע. לא רוצה יותר להיות כפוף. רק רוצה אותי, חופשי לנוע. לתופף לצרוח ולעוף. ולעוף אל על למעלה, בלי גבול כן בלי גבול בלי מעצור. ונפשי […]
אני רוצה לשוב, להיות הילד, שמחייך ומאמין בכל דבר. אני מרגיש עצוב, כאן על פני חלד. אין אהבת אמת לבי נשבר. אני זקוק לשפע אהבה, לחיזוק עידוד ולתקווה. לאנשים שאוהבים […]
מה גרם לי לחשוב האם זה לא מזיז אצלך דבר? כששאלת "מתי ניפגש שוב?" בכל פעם שאתה מדבר יותר מדי, אני יודעת שאתה לא מבין. לרגע, אני רואה את השקר […]
בית א. הרבה דברים, איני יודע. הרבה דברים, אני לומד. אני קורא, אני שומע. אני צועד, אני מועד. פזמון. אני מנסה, את היכולת. אני מגלה, אני יכול. אני מגדיל את […]
יש בטבע חופש, יש בטבע אור. יש מקום לנפש, יש מרחב לבחור. מקצוות הארץ עד קצוות תבל. יש כאן שפע מרץ, מכוחות הא-ל. פזמון. כח עז, עז בטבע, לא יידע […]
אמא עשי שלא יכאב כל כוח רצון את גופי כבר עזב מדוע ולמה נראה העולם אפור ומתפורר? אמא כל לילה נגלית מול עיניי תמונה של עולם מסתובב בלעדיי מדוע ולמה […]
בית א. אני אדם בוגר, לא משחק כלל משחקים. אוסף כונס אוגר, מוקדם כל יום אני משכים. תמיד אני עייף, מלא במרץ ושאיפות. מותש עצוב לי, כיף, צרות כאלה עדיפות. […]
תכתוב לפי תבנית זה מה שהם אמרו לי , הרי אתה לא רוצה להיות שונה. תכתוב ככה שבכל שורה הכל יהיה ישר כמו סרגל ולהכל יהיה אותו מבנה. תכתוב על […]
סתם עוד יום רגיל, עוד יום בו אני רואה דברים ושומעת את הקולות. עוד יום בו אני מרגישה את האכזבה והכאב, ועוד יום בו אני מתמודדת עם אותן הבעיות והמחשבות. […]
אצלנו משכפלים סיגריות, מעתיקים ומשנים את הציורים אחד של השני, או בעצם מציירים מה שרואים, ואנחנו רואים את אותה קערת פירות. לכולנו אותו פלייליסט באוזניות בדרכים, ואותן דרכים ללב, לקיבה, […]
עיניים לי לקרוא לראות, להכיר צורה של אות. אף אנשום בו ואריח, מה נעים ומה מסריח. אתרחק מריח רע, זה כדאי ויד ברירה. אזניים לי אשמע הצליל, קול כינור וקול […]
בית א. בשעות לא שעות, בימים לא ימים. זכיתי לראות, מה שכולם חולמים. הגשמתי בשטח, דמיונות שלבטח. לא תחלום לממש, כי ראשך ראש של ריש. פזמון. וראשי ראש של עושר, […]
הבלוז נכנס לאט מהחלון בחוץ ענן שחור נושף המון אני יושב בפנים אנ'לא צריך חוף מבטחים כדי לעגון לחש לי, כאוס, בשקט מופתי מילים שלא זרות לשכמותי אתה יודע הכי […]
האם יישכח הוא ביום מן הימים, הקיום המופרח שלי בין הקירות? הלא הוא מוכרח, הלא הוא, אלוהים, להפיח חיים בי מחוץ לאימרות? האם עוד אפרח שוב, וכמה פעמים תמשול הסכין […]
אם הייתי קמה יום אחד בלי זיכרונותיי, כיצד הייתי פועלת בחיי? האם הייתי הולכת באותן דרכים ברחובות כי הן נראו לי מוכרות? האם עדיין הייתי מחייכת לעוברים והשבים ברחובות? או […]
יש אדם שבניתי במוחי, הוא מנומס ודואג רק לי. בניתי אותו, כי לא מצאתי כזה, אחד שמקשיב ומחבק גם אם אין לו כוח לזה. רציתי אותו והוא רצה אותי, לכן […]
יושב הוא בצל העץ האפל שעליו הם בצבע פחם. את החושך נושם, מהנוף מתרשם, פחמים נופלים בעל-כורחם. השמיים שחורים, והיו זוהרים, עד היום שנגמר בו כוחם. את עיניו הוא ירים […]
אשמה על הכל. על שהיה ועל שלא. על המחר ועל אתמול. אשמה שמנבאת לאנשים המחשבות, מאשימה אותי בכל מה שיכול להיות. אשמה על שאמרתי, אולי מעדתי בלשון. אשמה שלא הצלחתי, […]
זכרו אותי כמו שאני בלי סיפורים מיופייפים כשהאמת מרה, ומצחיקה, כי אלה החיים. זכרו אותי איתכם, ברגעים טובים וקצת פחות- כי בכל זאת, להיות אנושיים, זה גם, כשמותר לנו לבכות. […]
הלב שלי משתגע וקופץ, ועולה, ויורד מוקף בבועת בדידות כבר זמן מה כך שאינו מבדיל בין מציאות לבין פנטזיה סתומה כבר זמן רב מדי הוא לא מתפקד צריך מהר להכניס […]
בית א. אני כל כך חכם, לומד הרבה דברים. חזק אני נלחם, מֵיצֶר למֵצָרִים. שואף אל על קדימה, בכל הכוח טס. ולפתע אל תרדמה, כל כולי נכנס. פזמון. מסך שחור […]
