זה די מצחיק, אבל סוג של עצוב דברים שחשבתי שמעולם לא אחשוב יודע מה?, עזוב. יודע מה?, אל תעזוב. איך שמחשבה קטנה חודרת לה לראש אני יודעת שגם אתה חושב […]
ככה חינכו אותי- להיות מחונך- ונאלצתי לגלות שבעולם האמיתי הידע הולך לפח. הייתי שמח לשלוח מישהו אחר לעשות הקפות, שירוץ במקומי, שירגיש ויתחשל, שיחוש כיצד מכל גרגר חצץ הגוף מתקפל. […]
את כמו שלכת את צבע בגוונים שונים עפה ומרחפת בשמים לכל מיני כיוונים את באה רק בתקופה מסוימת כי אותך אין כל השנה את ה-התבגרות של העלים כי עברת המון […]
בואי ילדה, היכנסי אל היער תפסי את הרגע, עוד פתוח השער, מאחורי החומה יפתח עולם בפנייך בואי, כאן תגלי כל הנסתר מפנייך, אל תפחדי, רוצי בלי להביט לאחור רוצי! השאירי […]
אושר, אליו כולם שואפים, רצים אחריו אחרים דוחפים. אושר- קרן שמש מחממת, הנעלמת בלי הודעה מוקדמת. אושר – ממתק שוקולד נדיר, כל אדם בדרך שונה אותו מגדיר. רוצים עוד ועוד. […]
מיהו כותב מוכשר? אדם עם לב ישר, עם לב פתוח לרווחה הלא נרגע במנוחה. אדם האוהב את האנושות בנפשו כאש בוערת נחישות, כלפי כולם וכול חסר אדישות ועד לקצבותיו מלא […]
מעיין תמיד הייתה ילדה רגישה היא לא סיפרה מה היא מרגישה, בגן וביסודי מפיה לא הוציא מילה הוריה הבינו שהיא ילדה לא רגילה. בחטיבה הכול השתנה עם תחילת השנה, כשרגשותיה […]
זוכר עדיין איך שנינו רצנו עד עוצר נשימה בילדותינו, כשבערה עוד הנפש התמימה, בעניינו כוכבים נצצו, הייתה בנו הרכות בליבנו פתיחות, לא הייתה אז הסתבכות. בגשם רצנו בחוסר פחד מהתקררות […]
למה בטוחים אתם? ולמה שוכחים אתם? שלא אתם בוחרים עלילה. אתם כבר עושים לי בחילה. מי אמר שתחיו עד תשעים? ומי אמר שתגיעו לארבעים? אז למה הכול לעתיד דוחים? ולמה […]
אני יושבת מול יומן. מנסה להיזכר. אך הקושי לא קטן. איני זוכרת כלום יותר. אני הולכת בראשי, כבמבוך גדול ורע. מחפשת חוט משי, רמז דק. אך תמיד מגיעה למבוי סתום. […]
אלה הם הימים העצובים, לזכר כל החללים, לזכר כל הנפגעים, שהלכו לעולמם. אלה הם הימים העצובים, לזכר כל האנשים, השמחים והאהובים, שייזכרו לעד ולעולם. אלה הם הימים העצובים, שבהם המשפחות […]
