נחתתי על האדמה. הרגשתי כאילו אלפי סכינים היו בגבי והיו כול כך ארוכים שחדרו הם לבטני. ראשי כאב כול כך שיכולתי להרגיש כדור מרובה שתקוע ברקתי. כאשר ניסיתי לפקוח את […]
עד שהייתי בן שש, הייתי בטוח שההורים שלי נולדו בשבילי. יש את הבדיחה הזו, על הילד שרואה את תמונות החתונה של הוריו ושואל בעלבון למה הם לא הזמינו אותו. אני […]
אני לא מצליחה להחליט מה הייתה המחשבה הכי מטומטמת שלי אי פעם. להגנתי אומר שהיו לי הרבה לבחור מביניהן. אני אישה של כסף, לא של דיבורים. דיבורים מבזבזים זמן וזמן […]
מי יודע כמה זמן אני ער. הצללים המוטלים על הקיר לא מפסיקים לקרוא לי, "בוא לכאן, ילדי." קול של אישה זקנה בוקע מתוך החשכה, "אני לא אפגע בך," הקול מתקשח, […]
.הם יוצאים מהאוטו ״אני השאר כאן. אני לא רוצה להיכנס לשם.״ ג׳יין ממלמלת. ״מפחדת?״ דייב שואל בטון מעליב את ג׳יין. ״כן ברור. אתה יודעה בכלל מה הלך בבית הזה?״ ג׳יין […]
אני רצה, הם ממש מאחורי, אני שומעת את הצעקות שלהם. הכל הרוס. הביתנים של הקבוצות. בתי הלמידה. בתי ההתכנסות. הכל הרוס, ואני מתכווצת. אני נכנסת מהר לאחד הביתנים – הביתן […]
היא עמדה לבדה, רועדת מקור בסמטה הצרה והחשוכה. עיניה התרוצצו על המכוניות המאובקות שעמדו נטושות ברחוב הארוך והתמלאו דמעות. היא הייתה עושה הכל בשביל להתחלף עם אחת המכוניות הנטושות שנראו […]
עמדתי באמצע המגרש חנייה הנטוש. הסתכלתי לצדדים, שום איש, שום רעש. הוא מאחר ברבע שעה, הוא צריך לבוא כבר, אך הוא בטח לא יבוא. איו לו אומץ. הוא פחדן. "מחפש […]
למה? אתה מעז לשאול אותי למה? אני אגיד לך למה. הם שם, למעלה, ואנחנו שורצים בתחתית. למה? זה מאוד פשוט. נסה לדמיין את המקום המושלם, הדבר המושלם. להם יש יותר […]
1,2,3 עובד הבמה צועק ואז אני נכנסת לאולפן הוא מלאה באנשים. אני מתיישבת על ספת המרואיין. מאז שיצאתי מהאח הגדול כול הזמן מראיינים אותי, שואלים את דעתי על כול דבר […]
מאז שנפגשנו בפעם הראשונה פחדתי לספר להן. בהתחלה לא העמדתי פנים לגבי כלום. כל מה שאי פעם עשיתי לא היה בנורמה. אם אני אספר להן, הן יתרחקו ממני? מה הן […]
היה לי לב, לב עדין ושביר. את הלב שלי טיפחתי כמובן, במסירות ובהתמדה. השקעתי בלבי הקטן וגידלתי אותו באהבה גדולה. לימדתי אותו להבדיל בין הטוב והרע, לימדתי אותו לקבל החלטות […]
כשהייתי קטנה, חשבתי שהכל מושלם, שהכל טוב, ושאני מאושרת. המציאות הזאת השתנתה. כשגדלתי, הכל הפך לאט לאט ממושלם לגרוע. קודם, זה היה כשהתאומים נולדו, ואמא חלתה. הייתי צריכה לטפל בהם […]
הבטתי במצבה אשר הונחה מולי, שמו חרוט עליה באותיות מסולסלות ויפייפיות. אך לא משנה כמה ניסו להפוך את הקבר הזה לקבר שהיה של אדם שמח, כל פעם שהבטתי בו הדמעות […]
כשהיא הייתה קטנה ונורה הייתה נשרפת אבא היה עולה על סולם המתכת הרועש ומחליף את הנורה. הוא היה מבריג את הנורה הכבויה החוצה ומחליף אותה באחת חדשה. תמיד הוא היה […]
היא כבר ארבעה ימים במבוך. אבודה וכלואה. היא מתחילה יותר לבכות. יותר לכעוס על עצמה. היא נוהגת מדי יום לצעוק על עצמה שהיא לא בסדר. בימים הראשונים היא עוד הייתה […]
אני נעמדת מול המראה ותוהה מתי הפעם האחרונה שכבש את פני חיוך אפילו הכי קטן. אבל אני לא מצליחה להיזכר מתי בפעם האחרונה דבר כזה קרה. אבל אני זוכרת אך […]
אני בדיכאון. למה? לא יודעת! אולי זה נובע מזה שהחברות שלי הן פקאצות צבועות. אולי זה נובע מזה שעוד חבר שלי זרק אותי. אולי זה נובע מזה שההורים שלי לא […]
היא שם, בתוך הבור, בתוך האפלה,בתוך החשכה. כמה רגעים לוקחים לה, עד שהיא קולטת בתוך מה היא נמצאת. הקירות חלקים, לא מאפשרים טיפוס או יציאה, הדפנות צרות וכמעט ולא משאירות […]
הטיול הענק שלנו לאינדיאנה שבארצות הברית השפיע עלי, באותה הצורה שכלב על בני האדם, הטיול ריכך את ליבי. התרגלתי במהירות למקום, די היה בשבוע ואפילו פחות כדי שאתרגל לשמוע אנגלית […]
דיכאון. הדיכאון הוא סוג של חור שחור אשר לא באמת קיים. אתה נשאב לשם שאתה במצוקה, לא תמיד אתה מצליח לצאת משם. רוב האנשים בעולם לוקים בדיכאון קל, כזה שבא […]
