פלפל בערב יום הכיפורים

פלפל בערב יום הכיפורים
היו היה בבגדד, שלושה חברים טובי מאוד: ג'ורג'י, נאג'י וראג'י. הם לא נפרדו ותמי היו יחד. ראג'י היה אדם מאוד פשוט, הוא האמין לכל דבר, גם דברים שלא מתקבלים על הדעת היה מקבל כעובדה, חבריו ניצלו את תמימותו של ראג'י וסדרו אותו כל הזמן.


והיה בערב יום הכיפורים, לאחר הארוחה המפסקת, כשהיו בדרכם לבית הכנסת, תכננו ל"סדר" את ראג'י. ג'ורג'י מילא ממחטה באבקת פלפל שחור, ואילו נאג'י שפך הרבה בושם לתוך ממחטה. בדרך לבית הכנסת נאג'י וג'וג'י החלו להתווכח ביניהם כל אחד אומר: "הבושם שלי יותר טוב ויותר יקר" השני אומר: "לא נכון הבושם שלי יתר טוב". ראג'י לא ידע במה מדובר ואמר: "אל תריבו בערב יום הכיפורים, תנו לה להריח ואני אשפוט איזה בושם טוב יותר". הם ביטלו את מומחיותו ואמרו לו: "אתה לא מבין בבושם, לא תוכל לשפוט" הוא עמד על כך שישפוט ביניהם ואמר: "רק תנו לי להריח ותראו שאנשי מבין בבשם טוב מאוד".


נאג'י הגיש לו את הממחטה עם הבושם וזה הריח אותה עמוק עמוק". נאג'י שאל אם הוא זוכר את הריח, ורג'י ענה "תסמוך עלי, עכשיו ארחי את הבושם של ג'ורג'י" הוא לקח את הממחטה עם הפלפל ושאף לריאותיו את האבקה. מיד החל להתעטש, קפץ מתוך בהלה וההתעטשות לא נפסקה במשך כל תפילת "כל נדרי". וגם למחרת ביו השבת.



סיפור נוסף

זה היה בשנות החמישים...בעלייה ההמונית ובעת שעודד את המשפחה להביא ילדים לעולם. זכור לכם בוודאי שבן גוריון אמרה: ,מי שיביא 10 ילדים יקבל מאה לירות". ובכם לראג'י היו שמונה ילדים. רציתי לסדר אותו. הדפסתי מכתב כאילו שה נשלח ממשרד ראש הממשלה, כתבתי:
מר ראג'י הנכבד,
אני שמח להודיע לך כי למרות שעדיין אין לך 10 ילדים אני מעניק לך 80 לירותו עבור שמונת הילדים וכשיהיו שלך עוד שני ילדים נשלם לך עוד 20 לירות. כדי לקבל את התשלום עליך להגיע למשרדנו ברחוב ראשי 160
לא ציינתי את שם העיר
חתמתי בשם ראש הממשלה ושלחתי בדואר

כעבור שבוע ימים ראג'י פנה אלי, הראה לי את המכתב ואמרתי לו:
,"יפה משאוד, האם קיבלת את הכסף?".
הוא אמר לי בצער: "בשביל זה אני בא אליך! לא רשומה העיר, חיפשתי ברמת גן אך המספרים ברחוב ראשי לא מגיעים ל40 , הייתי גם בפתח תקווה וגם בבני ברק ובתל אביב אך לא מאתי, אולי אתה תעזור לי."
פרצתי בצחוק והוא הוסיף: "אילו ידעת כמה ששברתי רגליים וכמה כסף בזבזתי על הנסיעות, היית מרחם עלי"

מעשה שהיה