בקשה מכותבי האתר
לא מזמן התחלתי לכתוב סיפור בשם "להיות חזקה".
הסיפור מספר על נערה בכיתה ז' בשם אלכס שנמצאת בכיתה לאומנים.
פעם בשבוע יש להם שיעור "ביקורת אומנותית" שם הם בוחנים יצירות אומנות של אמנים מפורסמים ושלהם.
אשמח אם תוכלו לשלוח לי יצירות שלכם כדי שאוכל להשתמש בהן בסיפור (כמובן שגם אתן קרדיט ליוצר).
זה יכול להיות כל יצירה שהיא – שיר, סיפור, מונולוג, ציור, פסל…
אם אתם לא יכולים לשלוח לי תמונה של היצירה תוכלו לתאר אותה.
כמובן שאני אצטרך גם הסבר על היצירה ועל המסר שהיא מעבירה.
תודה מראש!
תגובות (12)
פסל משה של מיכאלאנג'לו
לא, אני מבקשת יצירות שלכם.
אה. אופס
אשמתי, שכחתי לכתוב "שלכם", עכשיו תיקנתי.
יש לי משהו ישן שכתבתי ואני ממש אוהבת, אבל הוא מאוד קצר, אם את רוצה קוראים לזה "the children of Frost" ואני חושבת שהמסר דיי ברור.
בכל זאת חשוב לי שאת תגידי איזה מסר את נסית להעביר, איך את רואה את השיר.
כבר הרבה זמן שאני מנסה לצייר דמות של מלאך עם כנפיים ורגליים תלושות ממנו על רקע של שקיעה. [לא הולך לי משום מה, לאידעת למה.] אם לחשוב על המסר [למרות שזה בהשארת שורה משיר] זה סוגשל אומר שהשקיעה [כמשל לסוף החיים] מורידה ממך את היכולת לגלות דברים חדשים בצורה פיזית [בזה שכרתו לך את הרגליים אתה תקוע באותו מקום ואתה לא יכול ללכת למקומות חדשים וכאלה] וגם מבחינה רוחנית [החופש והנשמה מיוצגים בכנפיים, אתה לא יכול עוד להתעופף בחופשיות כשאתה מבוגר אלא אתה יותר מקובע וריאלי]
גם ניסיתי לצייר [ולכתוב] ילדה קטנה שמתה בגן שעשועים והכנפיים שלה הן לא נוצות אלא עצמות חלולות [ועל הקטע הזה קרדיט לאחי] שבסופן יש בלונים [העיצוב המקורי היה חוטים רגילים של בלון אבל זה לא הסתדר מבחינת צורה] כשבעצם הריאות שלה כבר לא משמשות לנשימה אלא ליצור של הליום שעובר אל הבלונים דרך העצמות החלולות ומעלה אותה למעלה. כעיקרון זה יותר סיי-פיי אבל גם יש לזה משמעות, כמו שמבוגרים מדמים לעצמם גן עדן אחד אז לילדים יהיה גן עדן אחר ושוב ההבדל בין מבוגרים וילדים [בטח הבנת את חוסר הסימפתיה שלי להתבגרות]
ובסיפור שאני כותבת [אנני] השאלה העיקרית היא עד כמה הגורל שלך משפיע עלייך ועל הסובבים אותך, ועד כמה אתה יכול לקבוע אותו בעצמך. [משהו כזה. מנסיונותי להבין את הסיפור בעצמי.]
ובקטע שלי "קרקס היער האפל" [שוב, מבוסס על שיר] מעביר בעצם עד כמה אנשים שונים מהחברה יכולים להיות מופלים לרעה ושברגע שאתה תומך באותם באנשים החברה תחשיב גם אותך לאחר מהם.
נראה לי שיש לי עוד כמה בראש. צריך עוד? הכל נשמע פלצני כל כך.
מפתיע שאני אתאיסטית ורוב מה שאני עושה קשור למוות, לגורל ולמלאכים. הו, האירוניה~
חחח… גם אני אתאיסטית.
זה ממש לא נשמע פלצני, זה נשמע יפה. אני כל כך שונאת את המילה הזו, פלצני, כאילו אתה לא יכול להיות עמוק וחכם בלי להיות שנוא.
רשמתי לי את הכל, תודה רבה על שיתוף הפעולה! :)
האמת שאם מישהו אחר היה אומר את זה, יש מצב ממש טוב שהייתי מוצאת את זה יפה או משהו.
זה פשוט כי כשאני חושבת על עומק או משהו בעצמי אני מתחילה לומר לעצמי שאולי נברתי יותר מדי ושזה מתנשא או פלצני, לאידעת, בעיות שנאה עצמית [או שאריות ממנה שאני מנסה לגרד על פומפה]
שמחה שעזרתי
את האמת, יש לי כמה שירים שאני חושבת שיתאימו לאנה. בגלל שהיא פמיניסטית וזה שירים שמדברים על אונס (ככה אני רואה אותם בכל אופן, אני לא יודעת מאיפה הגיעה אליי ההשראה הזאת, אבל יש לי כמה כאלה) זה יכול להראות אולי את העמדה שלה לגבי איך שמתייחסים לנשים.
בכל מקרה, בסיפורים שלי יש את הסיפור "ילדה קטנה, כה יפה". אם תאהבי אותו ותרצי להשתמש בו לסיפור אני אשמח, כי אני חושבת שהוא יתאים לדמות הזאת. הנה הקישור לסיפור:
https://www.tale.co.il/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-%D7%9B%D7%94-%D7%99%D7%A4%D7%94.html
(:
לא הסברתי מה המסר של היצירה. אין כל כך מסר, אני חושבת, אני לא בטוחה. זה מסוג הדברים שאני חושבת שאם קוראים מבינים מה מנסים להגיד. אני רואה את זה, כמו שאמרתי, בתור שיר אונס. שיש מישהי ללא זכות באמת, ומישהו ששולט עליה במשך שנים רבות ומתעלל בה.
בעצם, בבית הראשון אפשר לראות שמספרים על התמימות שלה שנשברת. זה מראה במקום מסויים על כך שמישהו אחר יכול לקחת את התמימות ממך.
בבית השני אפשר לראות שהיא מבינה לראשונה מה קורה. שהתמימות נלקחה ממנה ואין כבר דרך להחזיר אותה.
בבית השלישי זה מראה במקום מסויים איך רואים אותה. רואים אותה בתור ילדה קטנה ותמימה, למרות שהתמימות כבר נלקחה ממנה. רואים את זה כי היא מפחדת להגיד משהו, מפחדת להגן על עצמה.
בבית הרביעי רואים שזה נמשך זמן רב, אבל זה אם מסתכלים על זה באופן יותר שטחי. מה שניסיתי להגיד כאן זה שלמרות שעבר זמן כה רב, כמו שכתבתי בשורה האחרונה, היא עדיין נשארה ללא זכות בחירה. נשארה באותו מקום.
הבית החמישי הוא הכי יפה לדעתי. הוא בעצם מדובר מנקודת המבט של מי ששולט עליה. אני לא רוצה לדבר עליו יותר מדי כי אני מרגישה שכל מה שאני אגיד אהרוס אותו, אני פשוט אוהבת איך שהוא.
מקווה שאהבת.