אתה הצלת לי את החיים פרק 1- אור מקיאה
זה היה אתמול קיבלתי את הבשורה הכי קשה של החיים שלי ,אפילו הכחשתי אותה בהתחלה , לא ההייתי מוכנה לקבל את זה שאני כבר מקיאה את האוכל.
אמא ודניאל לא היו בבית , יש איזה חוג שזה לאמא ובת אז הם הלכו אליו . ואני אכלתי כמה ביסים מהפרוסה של הלחם הקל והקאתי אותו , זה היה כל כך כואב , ראיתי את השאריות של הלחם בתוך האסלה , אבל לא ההייתי בטוחה , אז לקחתי עוד כמה ביסים מהפרוסה והקאתי , הפעם ההייתי בטוחה , זה עוד פעם היה כואב . ידעתי את המילים הנוכנות להגיד באותו רגע : "אני בולמית".
הבנתי שאני בסכנה גדולה , התחלתי לדאוג ולפחד , מהמחשבה הזאת מה ייקרה שאמא תץחזור ומה יהיה מחר ,לא ידעתי אם לספר את זה בכלל. הורדתי את המים באסלה וזרקתי את הלחם לפח הלכתי להתקלח , אחרי המקלחת ההייתי עייפה , בזמן האחרון אני עייפה וקר לי מאוד . לקחתי את הפוך ונחנסתי למיטה.
למחרת בבוקר.
קמתי בבוקר ירדתי מהמיטה ירדתי לסלון וראיתי את אמא ודניאל אוכלות ארוחת בוקר , הם הסתכלו עליי במבט מודאג.
"בואי תאכלי ארוחת בוקר" אמא אמרה לי ,
"לא אמא לא באלי" אמרתי לה,
"לפפחות תשתי אקטיביה" אמא אמרה לי,
"דיי אמא אני לא רוצה אמרתי לה"
"אני רוצה שתאכלי , אני מתחילה לדאוג לך זה כולה אקטיביה ממה את מפחדת , ואנשים אומרים לי שאת לא נראת טוב" אמא אמרה בקול כועס,
"דיי אמא , אני לא יכולה לאכול אני מקיאה כבר" אמרתי לאמא בקול עצבני מאוד.
וואי כמה היא חופרת , היא התילה לדבר ולצעוק עליי אני לא יודעת מה היא אמרה כי לא הבנתי אותה, אבל לא יכולותי עוד לשמוע את הכל שלה .
"דייייי" צקעתי בצעקה עצבנית ,
שאחותי דניאל אפילו פחדה ממני.
תגובות (3)
ככה לא מרגישים בבולימיה! בולימיה פשוט לא עובדת ככה!
אתה מקיא מרצונך, לא לפתע ברגע אחד אתה מקיא, זו לא בולימיה, אני הייתי אומרת שיש לי וירוס, וזה שהיא לא אכלה פרוסת לחם אחת קטנה לא תגרום לה להרזות כל כך שיהיה לה קר!
תמשיכי!! אני נורא אוהבת את הסיפורים שלך!! ♥
העלתי את פרק 2