היטושי פרק 23

"לא אכפת לי" אמר ריוגה.
כולם הביטו בו."לא אכפת לי מי תבחר,כי אני מתכוון להלחם ברגע זה
בבחור ההוא" הוא אמר והצביע על גאד.
ברסקו התחיל לצחוק,ואחריו שאר הלוחמים שלו.רק גאד נשאר רגוע.
"אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגדו?" צחק ברסקו.
"טוב,בוא נסביר את הכללים.בכל יום נערוך שתי קרבות,אחד ביום
ואחד בלילה.כל פעם יעלה מישהו אחר מכל קבוצה.
אם יהיה תיקו,נערוך קרב של מי שעדיין נשאר עומד.למרות ש" ברסקו
נעצר וצחק:"אין שום סיכוי שזה יקרה".
לפתע,מאז התחילה לנגן בחליל.זאת הייתה מוזיקה מרגיעה.בשנייה אחת,
כל הצמחים באזור נבלו."מה?" נבהל טאריו."איך?" נבהלו גם גריי וריוגה.
אורין נלחצה,וסנטו רץ להסתתר מאחוריי היטושי.היטושי עמד שם,רועד.
"מאז,יש לך אישור להשתמש ב100 אחוז מהכח שלך" חייך ברסקו.גאד הלך משם,וחזר עם כיסא מלכותי.
ברסקו התיישב,בעוד שהאחרים עמדו לידו."אז,את מי תבחר?" צחק ברסקו.היטושי נלחץ מעט.
"אז זה הכח האמיתי שלה" לחש ג'ייד."סנטו" אמר היטושי."א-אני?" נלחץ סנטו.
"כן.היא משתמשת בחליל שלה.אם תירה בו הודות לכישורי הצלפות שלך,ננצח בלי בעיות" חייך היטושי.
"כ-כן!" קרא סנטו ורץ לעבר זירת הקרב.הוא נעמד שם,מכוסה בגלימה לבנה ארוכה,כך שרק ראשו נראה.
על גבו היה קשור סנייפר,ארוך פי 2 מגובהו של סנטו."אז היריב שלי הוא ילד" צחקה מאז.
"לא" קראה אורין ומשכה אחורה את סנטו."אורין-צ'אן" לחש סנטו,אך נדחף אחורה.
"מה זה?לא יכול לשלוט על הלוחמים שלך?" צחק ברסקו."תקשיב טוב היטושי.אני לא רוצה להפר את ההוראות שלך,אבל היא נראית מסוכנת מאוד.חקרתי קצת את סנטו" היא אמרה ושלפה שתי מבחנות.
"הוא אולי צלף מוכשר,אבל אפילו לא בעשירייה הראשונה של הלוחמים המסוכנים ביותר באינפיניטי".
סנטו ניפח את לחייו בעצבנות,ושאל:"ואת כן?"
ג'ייד ואורין חייכו."אורין היא מספר ארבע" אמר ג'ייד."מספר ארבע?" הופתעו כולם,כולל ברסקו ולוחמיו.
"הדוקטור מהאבדון?" נלחצה מאז."הדוקטור מהאבדון היא נערה טיפשה?" הופתע ברסקו.
מאז צחקה בקול."אז אני אשמיד את הדוקטור מהאבדון.כמה נפלא" היא חייכה.
"שהקרב יתחיל" קרא ג'ייד.אורין פתחה את המבחנות,ושני יתושים עפו במהירות אל מאז.מאז החלה לנגן בחליל,והיתושים נעצרו בבת אחת.הם לא זזו במקומם,אפילו לא סנטימטר אחד,אך עדיין נשארו באוויר.לפתע,הם החלו להתפוצץ."זו היכולת של מאז" קרא ג'ייד.
"צלילי אבדון!"ריוגה,גריי,טאריו,סנטו והיטושי נבהלו."מאז יכולה לשחרר צלילים מיוחדים שרק היא יכולה לשחרר,ועל ידי עיבוד שלהם בחליל,נוצר רטט מיוחד שיכול לגרום לדברים להעצר מלחיות,להעצר מלזוז,ואפילו יכולה לשנות את הרכב האוויר.היא הלוחמת השנייה החזקה ביותר של ברסקו" אמר ג'ייד.
מאז צחקה."כל הכבד אמא!" קראה הרס."זה מוקדש לך,ביתי" חייכה לה מאז,והתחילה לנגן בחליל.
"בקצב הזה,אורין תפסיד" נלחץ ג'ייד.אורין חייכה חיוך זדוני."שלא תחשבי שלא ידעתי מי את מההתחלה" קראה אורין."מה?" הופתעה מאז.
"אני יודעת מי את בידיוק.הלוחמת מספר עשר ברשימה:הגברת עם החליל" חייכה אורין.
"זה לא משנה איזה מספר אני!המוזיקה שלי תפיל אותך ואני אקודם!" קראה מאז.
היא המשיכה לנגן,והפעם את מוזיקת המתים."מוזיקת המתים תהרוג את אורין ישר!" נלחץ ג'ייד.
"אורין!" קראו היטושי וסנטו.
"המרפאה!" קראו ריוגה וגריי."גברת אורין" לחש טאריו באימה.הוא זכר איך בעבר היא ריפאה את יד.כשכולם חשבו שהוא לעולם לא יוכל להזיז את ידו,היא הצילה אותו.
שני יתושים נפלו מאוזניה של אורין."מה?" קראו כולם."היתושים שלך הגנו עלייך?" נבהלה מאז.
"ועכשיו תורך!" היא אמרה,ופתחה ארבע מבחנות בו זמנית.
ארבע יתושים זעירים עפו במהירות אדירה לעבר החליל.הם עקצו אותו,והחליל נמס.
"אמא!" קראה הרס,ודמעות זלגו מעיניה.ג'ייד הביט בהרס,וחשב לעצמו.
אורין החזירה את היתושים למבחנות."זה נגמר" היא אמרה.מאז נפלה על ברכיה.בהתחלה היה נראה שהיא בוכה,אבל אז היא התחילה לצחוק.
"מה?" שאלה אורין.מאז צחקה חזק יותר ויותר."אמא" כעת הרס כבר בכתה.
"נראה לך שאפסיד לך?" קראה מאז נעמדה על רגליה.היא נראתה מטורפת.שיערה היה פרוע,היא התנדנדה מצד לצד,ראשה נטה ימינה,והיא חייכה חיוך מרושע עם עיניים פעורות.
"אנחנו כאן בתפקיד המשוגע,לא היא" לחש סאטאן."טוב סאטאן,מאוחר יותר נערוך תחרות מטורפים ביניכם" צחק ברסקו.
"אמא" הרס בכתה."אל תדאגי הרס,נמצא לך אמא חדשה" צחק סאטאן."אמא" הרס בכתה חזק יותר.
מאז צחקה בטירוף,והתנדנדה מצד לצד."אני לא אפסיד לך!" היא צחקה חזק יותר.
"מאוחר מדי" אמרה אורין באדישות,ושלפה שני אקדחים.
"או לא מתוקה,עדיין לא מאוחר מדי" מאז צחקה צחוק מטורף שוב.
"ג'ייד-קון,מה קורה כאן?" שאל היטושי.
"כשהייתה בת שלוש,הגיעו אנשים ורצחו את הוריה של מאז ממש מול עיניה.היא השתגעה,ומאז התבודדה ולחשה לעצממה כל מיני דברים.לוחם אחד של אינפיניטי מצא אותה בבית המשוגעים לאחר שביקר את בנו,ונתן לה חליל.היא התחילה לנגן,והיה לה כישרון טבעי.מאותו היום,מאז
לקחה את החליל לכל מקום וניגנה בו.הוא היה דרך מילוט שלה מהמציאות,והשכיח את הטרואמה שלה" אמר ג'ייד והביט בה באימה."אני מאמין שברגע שהחליל נמס,ההתנתקות שלה מהמציאות נעלמה,
וכל הזיכרונות מגיל שלוש חזרו" ג'ייד בלע את רוקו.
"את!!!" קראה מאז וצחקה צחוק מטורף."את חמודה את יודעת?חבל שאני אאלץ לכרות לך את הפנים ולחתוך אותך לחתיכות כמו שעשו להוריי" צחקה מאז.היא הניפה אגרופים באוויר.
"מה יש לה?" לחשה מאז באימה."זמן לסיים את זה!" היא קראה וירתה שלוש כדורים מכל אקדח.
מאז התחילה לשרוק,ולשריקה היה צליל דומה כמו לחליל."מה?" לחשה אורין.היא הפסיקה לזוז,וכך גם הכדורים.הכדורים חזרו לאורין שלא יכלה לזוז,והכדורים התפוצצו כשפגעו בה.
"אורין!" קראו היטושי וסנטו.ריוגה וגריי נבהלו וקפאו במקומם.טאריו הביט באימה במה שקרה.
אורין הלכה מעט אחורה,ומאז שרקה שוב.אורין לפתע נפלה על ברכיה,ותפסה בצאוורה.
"היא לא מצליחה לנשום" קרא ג'ייד.אורין נחנקה,בזמן שמאז המשיכה לשרוק.
"היא משתמשת באוויר ומזיזה אותו מסביב אורין" צחק ברסקו.
"ברסקו תפסיק עם זה!" צעק היטושי."מה?" שאל ברסקו."תפסיק!בבקשה ממך!" התחנן היטושי.
"תגיד למאז להפסיק,אני לא יכול להתערב בזמן הקרב" צחק ברסקו.
"אורין!!!" קרא היטושי.אורין המשיכה להחנק."מאז את עוברת כל גבול!" קרא ג'ייד.
"חכה דקה,אתה צודק.החוקים אומרים שאסור להרוג.או רגע,הם לא!" ברסקו צחק חזק יותר.
"פחדן!" קרא ריוגה.ברסקו צחק חזק יותר.
"אמא בבקשה לא" בכתה הרס."בבקשה לא!!!"