היטושי פרק 7

"אני גמור" התלונן היטושי כל הדרך הייתה.
"לצערי הציוד לא יכול לרפא את העייפות שלי.שיחקתי 3 שעות!" ילל כל הדרך.
"תרגע.גם לי לא היו חיים יפים באולם" אמר ג'ייד.
"לא היה לי פופקורן שם".
"אתה מתלונן על זה?!" צעק עליו היטושי.הוא נאנח,ואמר:"אפילו לצעוק עליך אין לי כח".
"טוב.יש לי רעיון" אמר ג'ייד והוציא את האקדח.בלי אזהרה מוקדמת,הוא ירה בראשו של היטושי.
היטושי נפל אחורה,וראה שוב את כל הדברים המפחידים ההם.
הוא קם לבסוף,ושאל:"למה הפעם הייתי שם רק יומיים?"
"זה כדי לטפל בעייפות שלך" אמר ג'ייד והכניס את האקדח חזרה.
היטושי לא הרגיש עייף בכלל.הוא הרגיש שהיה שם יומיים,ונח תוך כדי שהוא רואה את הדברים המפחידים האלה.
"אבל חשבתי שהגוף לא עובר לעולם המתים" אמר והתחיל ללכת.
"נכון.אבל הנפש שלך נחה,וכאשר נכנסה לגוף עייף,היא מלאה אותו באנרגיות חדשות.אבל,אם הגוף שלך היה פצוע,הפצעים לא היו מתרפים,ועדיין היית עייף" הסביר.
"אז,מתי נתאמן על הכוחות שלי?" שאל היטושי."הרי,אני אחלש יותר ויותר לא?"
"הבנת את זה לא נכון.ככל שהגוף שלך גדל ומצמצם פערים עם הנפש,זה נכון שהיכולות שלך נחלשות.
אבל,אם תוכל לשלוט בפערים האלה הכוחות שלך יישארו עד שהפער יצומצם באופן מלא.זו הסיבה,שאני יכול להתחזק יותר ויותר גם כשהפער בין הגילאים של הגוף והנפש שלי מצתמצם.אלה הם שני גרפים שונים,ובכל גרף יחס שונה.האחד הוא יחס ישר,והשני יחס הפוך".
"איבדתי אותך" אמר היטושי בתסכול.
"השלב הבא" חייך ג'ייד:"הוא לפתח את היכולות לא הפיזיות,אלא המוחיות.ככל שהנפש שלך גדלה,אתה תוכל להשתמש ביותר אחוזים מהמוח שלך.בני אדם רגילים לא יכולים להשתמש ב100 אחוז מהיכולות המוחיות שלהם,אך הודות לכוח החדש שלך,אתה תוכל להשתמש ביותר יכולות.הבנת?"
היטושי הנהן.
"אוקיי" אמר ג'ייד ועצר.הוא הוריד את התיק,והוציא מתוכו חליפה דומה לשל היטושי.הוא לבש אותה,והסתובב."תראה לי מה יש לך" חייך.