המירוץ למיליון – פרק 72

בפרקים הקודמים של המירוץ למיליון: שישה צוותים ישראליים נחתו בבירת דרום קוריאה – סיאול, שם היה עליהם לעמוד במשימות מאתגרות. והערב: כיצד ימשיכו הצוותים במסעם בבירה האסייאתית?
המירוץ למיליון – מיד מתחילים.

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
"הנה, זה פה, בואי," אמרה ספיר.
היא רצה לעבר התיבה ולקחה את הרמז הבא.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"לרגע אחד לא היה לנו ספק את מי אנחנו שולחות לסיבוב פרסה."
~
"כפיר וגיא, שיקבלו סיבוב פרסה ויסתובבו מפה בחזרה לישראל ושלום ולא להתראות!" אמרה נעמה.
היא הדביקה את התמונה שלהם במקום המתאים והן שתיהן רצו בשביל לתפוס מונית.
~

(מקדש בונג'ונסה.)
"נטלי, נו די! אני לא יכולה ככה!"
"אבל חייבים! מה אני אעשה!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"היינו חייבות לחשוב על שיטה משהו."
~
"נו, זה לא עובד ככה!"
"אז אולי אני אקרא את זה ברוסית ואת לא תביני גם ככה אז זה לא יפריע לך?"
"וואלה…"
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"העיקר, נטלי ואני הצלחנו לפתח שיטה."
~
"יאללה, אנחנו צריכות לשמור על המקום הראשון."
~
הן התחילו במשימה בתקווה שיסיימו אותה כמה שיותר מהר מבלי שיעקפו אותן.

(צ'ורוון.)
"קדימה, נו מייק! די לבזבז את הזמן!"
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"בסיאול גיליתי דבר מדהים על מייק."
"נו?"
"מסתבר שהוא לא דג."
"וואו!"
"מסתבר שהוא לא דג!"
"איזה קטעים!"
"כן!"
"איך עלית על זה?"
"מסתבר שהאח החורג שלי הוא לא דג! הייתי המום!"
"אתה דביל."
"רק בין שתיים לארבע."
~
"נו קדימה, מייק, תתחבר לדג הקטן שבתוכך."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"אבל אפילו שהוא לא דג, רציתי שהוא יתחבר אל הדג הקטן שיש בתוכו, איזה משהו כזה שיעזור לו לעשות קצת את המשימה."
"אתה באמת אידיוט."
"אמרתי לך, רק בין שתיים לארבע."
~

(ארמון צ'אנגדאוקגונג.)
"הנה, זה פה," אמר כפיר.
הם רצו לרמז וכפיר הקריא אותו.
"בדרך עליכם לעבור בלוח החשיפה," הוא הקריא.
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"ספיר ונעמה היקרות, אתן זוג בנות מעצבנות שלא יודעות כלום מהחיים שלכן, וזה הזמן לשלוח אתכן הביתה אחת ולתמיד."
~
"יאללה, פרסה לספיר ונעמה."
~
~כפיר וגיא. חברים מהעבודה.~
"האידיאל יהיה שהן יחטפו את הפרסה, הן גם ככה מאחורה ואז בסוף הן יעופו ואז שלום על ישראל נגמרה הסאגה איתן."
"קיווינו לפחות שזה לא יהיה אנחנו שנעוף."
~
"יאללה בוא, גיא," אמר כפיר.
הם שניהם התחילו לרוץ בשביל לחפש מונית.
~

(בונג'ונסה.)
"מי מוכן לספור?" הקריאה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"המשימה הכי הזויה בעולם: אחד סופר אחד מקריא."
~
"אני אספור?"
"בסדר," אמר דור.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"הבעיה היא שכל הטקסט כולו, לא מספיק שהוא משעמם בטירוף הוא גם מלא במספרים שמבלבלים אותך."
~
"אתה יכול איכשהו לא להגיד את המספרים?"
"ברמז רשום שחייבים להקריא הכל."
"אז תמצא משהו."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"זה עיצבן אותי מאוד."
~

גל סיימה לספור והלכה לשומר ואמרה לו את המספר.
"125," היא אמרה.
השומר הביט בה, הנהן ונתן לה את הרמז הבא.
"יש!" היא קראה באושר וחיבקה את נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"וזה גם עבד לנו."
~
"לכו ל – COEX Mall הניצב ממש מול מקדש בנוג'ונסה, שם תמצאו את הרמז הבא," הקריאה גל.
הצוותים כעת צריכים להגיע אל ה – COEX mall, אשר נמצא מול מקדש בונג'ונסה, שם יחכה להם הרמז הבא, אשר יזניק אותם למשימת הצומת המאתגרת של סיאול.
"יאללה, בואי, אנחנו ראשונות!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"פתאום, בשלבים הדי אחרונים של המשחק אנחנו מובילות!"
"אנחנו ממש מובילות וזה כייף וזה אדיר."
~
"את זוכרת שהיינו כבר מקום ראשון."
"כן."
"בא לי שוב."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אחרי שהיינו מקום ראשון באוקראינה עשינו כל כך הרבה רעש במלון שהתקשרו מהקבלה לומר לנו שאנחנו צריכות להיות בשקט."
"מה לעשות, היה ממש כייף."
"היינו מאושרות טילים."
~
"בואי! נהיה ראשונות וזהו!"
~

(במונית עם אנריק ומעיין.)
"נראה לי שלנהג הזה אין מושג מהחיים שלו לאן הוא נוסע."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"במשחק הזה, בטח שבדרום קוריאה, אין כזה דבר שאתה תעלה על מונית, הנהג יבין אותך ואתה תגיע למקום."
~
"Do you know the place?" שאלה מעיין.
"yes, yes," הוא ענה.
"אין לו מושג, אבא," אמרה מעיין.
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אחרי כל כך הרבה זמן במירוץ, אתה כבר לומד לזהות מתי נהג המונית באמת לא יודע את הדרך, ומתי הוא כן."
~
"אני רק מקווה שזה לא ידפוק אותנו."
~

"הנה, נטלי, בואי, הרמז פה," אמרה גל.
היא שלפה את הרמז מתוך התיבה והקריאה.
"צומת," היא אמרה, "ידיים חזקות או בטן חזקה?"
צומת הינה אפשרות בחירה בין שתי משימות אפשריות. לכל משימה יתרונות וחסרונות. בצומת זו בסיאול על הצוותים לבחור בין ידיים חזקות לבטן חזקה. בידיים חזקות יהיה על הצוותים להגיע אל מקדש ג'ונגמיו, שם יהיה על שני חברי הצוות לשבור כל אחד שתי חתיכות עץ במכת קראטה בשביל לקבל מאלוף הקראטה את הרמז הבא.
בבטן חזקה, יהיה על הצוותים לנווט בעזרת המפה אל המסעדה, שם יאכלו בושינטנג, מנה מסורתית בדרום קוריאה. מסורות קוריאניות מייחסות למרק יכולת להגברת כוח הגברא, וכן הגברת יופיין של נשים, והבשר במרק הוא בשר כלב.
"וואי, וואי, נטלי, אנחנו אבודות!"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"אין סיכוי שבעולם שאני הולכת לאכול כלב! בחיים לא! אף פעם! לעולם לא!"
"כלבים זה חמוד מידי, ויש לכל אחת מאיתנו כלב קטן וחמוד."
"לכלב שלי קוראים פרסיק, שזה אפרסק ברוסית."
"לשלי קוראים שניצל."
"ופרסיק כזה מתוק!"
~
"אנחנו נצטרך לשבור עץ."
"כן."
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"איך לעזאזל נשבור עץ?! איך?!"
"זאת משימה למות."
"עלולה להישבר לי ציפורן!"
~
"נלך על זה, ונצליח בזה וזהו."
"אני מקווה."
~

(צ'ורוון.)
"מחסום," הקריאה ספיר, "מי מוכן לחוויה עוצרת נשימה? וואו, נעמה, זה נשמע בול בשבילך."
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"חוויה עוצרת נשימה? יאללה! נעמה!"
"היא אפילו לא שאלה שאלות. נידבה מיד."
"כי מה לעשות. את רוצה חוויות עוצרות נשימה, לא?"
"בטח, בטח."
~
"בסדר, נו, אני אעשה את זה," אמרה נעמה.
~

"קדימה, מייק!" קרא שון.
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"את האמת, די הפריע לי שצוותים אחרים הגיעו, כי זה אומר שהמקום שלנו תכל'ס בסכנה."
"מה אתה מגזים."
"אני רציני."
~
"עוד פעם אחת ואתה עושה את זה."
~
~מייק ושון. אחים חורגים.~
"במירוץ הזה, בשלב מתקדם כזה, אתה תמיד יכול להפסיד את המקום שלך על משהו מטופש אחר. זה חוק."
~

(מקדש בונג'ונסה.)
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"לא הייתה לנו באמת דרך איך להתעלם מהמספרים בלי שזה יבלבל את הספירה."
~
"אני פשוט אנסה להתעלם," אמרה אורין.
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"ודווקא עכשיו, שאני הכי מנסה להתעלם מהמספרים וזה, שאני אצליח לספור, דווקא עכשיו אני לא מרוכזת."
~
"את רוצה שנייה לעצור?"
"לא, לא, נתחיל מההתחלה."
~
~אורין ודור. בני זוג.~
"אלו משימות התשה, כאלו שנראות קלות, אבל איכשהו אתה נתקע עליהן שעתיים?"
"בדיוק."
"אלו משימות שאתה עושה שוב, ושוב, ושוב ואם נמאס לך – אתה פשוט מאבד את המקום שלך במירוץ."
"וגם ככה ירדנו איכשהו ממקום ראשון לשני."
~

(נהר צ'ורוון.)
"הנה, סופסוף," אמרה מעיין.
נהג המונית עצר להם, הם שילמו לו, לקחו את התיקים ורצו בשביל לקחת את הרמז הבא.
"מחסום," הקריא אנריק, "מי מוכן לחוויה עוצרת נשימה?"
"אני."
"בטוחה?"
"כן."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אני ממש רוצה לקפוץ בנג'י, וקיוויתי שזה יהיה איכשהו משהו כזה."
~
"נו באמת, צלילה."
~
~אנריק ומעיין. אב וביתו.~
"אני רציתי בנג'י. בכלל, למה במירוץ למיליון אין בנג'י? איפה הוא?"
"תודה לאל שאין."
"למה?"
"לא הייתי קופץ."
"אני כן."
~

"כמה זמן?" שאלה נעמה.
"כמעט דקה," אמרה ספיר.
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"כל הזמן זה 'כמעט דקה' וכל פעם מחדש זה לצלול שוב."
~
"את מסוגלת, נעמה!"
~
~ספיר ונעמה. אחיות תאומות.~
"והמים קפואים רצח!"
~

"כל הכבוד, מייק!"
"מה? כמה זמן עשיתי?"
"דקה וחמש שניות."
"יש!" הוא קרא.
הוא יצא מהמים, התנגב ואז הם לקחו את הרמז הבא.
"סעו למקדש בונג'ונסה," הוא הקריא.
"יאללה, בוא!"
~

(מקדש ג'ונגמיו.)
"את זה אני צריכה לרסק?" שאלה נטלי.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מביאים לך כזה מקלות של זה, נו, הזה שהסינים מרביצים להם עם היד בסרטים וזה נשבר?"
"קונג-פו?"
"נראה לי."
"כן, זה זה."
"קיץ-קוץ, זה היה כזה."
~
"איך שוברים את זה?"
"עם היד."
"אבל איך!"
"מרביצים."
"אני לא רוצה להרביץ למקל! מה הוא עשה לי?"
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"מסכן המקל, מה הוא עשה רע שמרביצים לו ככה?"
~
"אוקיי, תנסי," אמרה גל.
נטלי היכתה את העץ אבל לא הצליחה לשבור אותו.
"אאוץ'!" היא מחתה.
~
~נטלי וגל. החברות הכי טובות.~
"המקל לא פראייר. הוא הרביץ לי בחזרה."
~

בפרק הבא של המירוץ למיליון: כיצד יתמודדו הצוותים הישראליים עם אתגר הקראטה? כל זאת ועוד בפרק הבא של המירוץ למיליון.