עיר של פחד- שיחזור- הקדמה+הרשמה

ג'ייד קטיטסון הוציאה את ידה מהחלון השבור של המכונית ההפוכה, יד עטורת צמידי זהב וטבעות כסף בעלות אבני חן שחורות וגדולות.
"ניסיון התנקשות." לחשה לעצמה וניגבה את הדם והאפר מפניה. האש עדיין בערה על הכביש, כנראה שאף אחד לא רצה לעזור לאחת השליטות, המסכנה, שנקלעה להתנקשות. היא קמה ופתחה את דלת המכונית השחורה החבוטה והתגלגלה החוצה. היא הסיטה מפניה את שיערה החום הבהיר ובהתה ברחוב השומם. היא לא נפצעה אך בכל זאת נאנקה בכאב.
'אז מאיפה הגיע הדם?' היא שאלה את עצמה ואז נזכרה, היא היתה יחד עם אביה במכונית. 'לפחות נפטרתי מהזקן העלוב הזה.' היא קמה על רגליה הצנומות והשחומות במקצת והחלה ללכת על האספלט הרטוב (מזפת שלא התייבשה) והחרוך, מאמש.
"המלחמה החלה, לא כך שליטתי?" נשמע קול גברי מאחוריי ג'ייד. היא הסתובבה וראתה את אחד מנתיניה, אחד מעשירי העיר, וגם כן העשירים לא חיים באורח חיים טוב.
"היא החלה לפני הרבה זמן." חייכה חיוך אדום מאודם, "מהו שמך?"
"תוכלי לקרוא לי…" הרהר שנייה העשיר. "קריימס."
"אמור לי את שמך האמיתי." פקדה עליו. עיניו הכחולות סקרו את גופה הלבוש לבוש שחור וצמוד הכולל טייץ שחור מלא שרשראות כסופות, גופייה שחורה ודקה ומעיל פרווה (שחור, כמובן) מעליה.
"אצטרך לומר לך לא, שליטתי." חייך העשיר ונעלם בריצה במורד הכביש. ג'ייד הסיטה קווצת שיער למאחורי אוזנה השמאלית והמשיכה בהתקדמותה.
'את חייבת להודות, ג'ייד, שבדבר אחד הוא צודק, המלחמה נפתחה.' חשבה לעצמה.
"אני יודעת, המלחמה נפתחה."