כשהכול מתפורר (4)

איך לעזאזל הגעתי למצב הזה אני יושבת בשירותים ובוכה בזמן שאני אמורה שמחה עם חבר שלי נכון מצד אחד הבנתי את דרייק וזה אומר שאני חשובה לו אבל מצד שני אני לא רוצה שכל אחד שגרם לי כאב כלשהו יבקש סליחה כי הוא מוכרח מה לעשות אני לא יודעת מה לעשות אוקי קודם כדאי שאצא מהתא חשבתי לעצמי.

יצאתי מן התא ושטפתי את פני הרגשתי כאילו אין לי מוצא אני חייבת לברוח אני חייבת את החברה הכי טובה שלי שתמיד הייתה לצידי עד שהיא עברה לעיר אחרת זהו החלטתי אני יוצאת מהבית ספר דרך הפירצה אני מכירה את דרייק טוב הוא עדיין יחפה עליי אני מקווה אני יצא אקח כסף מהבית יחליף בגדים ואסע לחברתי הטובה.

כישורי ההזדחלות שלי נהיו גרועים בית ספר מטומטם מה פתאום הם החליטו לסגור את הפירצה אז הייתי צריכה להזדחל מתחת לשער האחורי זה היה ממש קשה כי תוך כדי הייתי צריכה לסנן את דרייק בכל מקרה שזה קשה לי אני צריכה קצת זמן איכות עם החברה הכי טובה שלי אחרי שסוף סוף סיימתי להזדחל שלחתי הודעה לחברתי

'אני באה לבקר בעוד שעתיים או משהו כזה'

ואז קיבלתי הודעה ממש משמחת 'יואו את באה איזה כיף אם רחוב סאן פרנסיסקו 17 זה הרחוב של הבית ספר שלי אנחנו לומדים בביניין המרכזי בקומה ה-2'

לסמס תוך כדי הליכה זו די פעולה מוצלחת תוך מספר דקות כבר הייתי בתוך הבית יש לי סוג של הרגל שאני לובשת בגדים על פי הרגשות שלי סתם לדוגמא אם אני שמחה אז זה צהוב זה כתום זה וורוד וכל מיני צבעים אבל בגלל המרגש המחורבן הוצאתי את החולצה שלי אני דווקא מאוד אהבתי את החולצה הזאת זו חולצה בגוון כתום וורד היא מלאת חורים (במכוון) ויש עליה תמונה של מיקי מאוס עם מסכת של גולגולת ואקח איתי שורט שחור נעלי אולסטאר שחורות ועגילי גולגות

אחרי שסיימתי להתלבש. לקחתי כסף משהו כמו 50 ש"ח שיספיק להלוך חזור וכל מיני שטויות הלכתי לתחנת האוטובוס ועליתי על האוטובוס המתאים לאחר שבמשך שעה שלמה אני שומעת שירים פארמור באוזניות שזה הכי כיף שיש הגעתי אבל הייתי צריכה לקחת מונית כדי להגיע לבית ספר זה לא היה קשה היו המון מוניות שם פשוט נכנסתי לאחת מהם

"לרחוב סאן פרנסיסקו 17 בבקשה" אמרתי
"טוב זה 7 ש"ח אםם בדרך נצטרך לעשות עצירה אבל היא בדרך לאותו מקום" אמר נהג המונית
"אוקי" אמרתי בחיוך לא כדאי לעצבן את מי שמסיע אותך במיוחד אם אתה לא מכיר אותו

לאחר משהו כמו 5 דקות המונית נעצרה וראיתי נער הולך לכיוונה הוא היה שזוף בעל עיניים כחולות ושיער שחור גבוה ורזה הוא משום מה הזכיר לי את דרייק הוא נכנס למונית וישב במושב ליד הנהג למזלי הוא לא ישב לידי כך לא נוצר קשר עין מוזר ביני לבין נער שארית הנסיעה לבית הספר בכלל לא הייתה ארוכה היא לקחה בידיוק 7 דקות בדקתי אל תשאלו למה

לאחר שיצאתי מן המונית שמעתי צליל של דלת נטרקת ולא זאת לא הייתה הדלת שלי הסתובבתי לאחור וראיתי כי הנער הולך לכיוון בית הספר

"את חדשה כאן?" אמר הנער
"לא, באתי לבקר את החברה שלי" אמרתי
"מי זאת אולי אני מכיר אותה" אמר הנער
"לוסי מקיבן" אמרתי
"נראלי ששמעתי עליה נראלי שהיא אמורה ללמוד ב-ט' 6" אמר הנער
לפני ששמתי לב מצאתי את עצמי כבר עולה במדרגות כבר סיימתי את הקומה הראשונה נשראה רק עוד קומה אחת והייתי בשיחה עם מישהו שאני בכלל לא מכירה
"דרך אגב השם שלי זה טום" אמר טום
כבר הייתי על המדרגה האחרונה לקראת הכניסה לקומה השנייה
"תזכירי לי איך אמרת שקוראים לך" אמר טום
"לא אמרתי אבל השם שלי הוא רוז" אמרתי
דרכנו נפרדו הוא פנה לצד שמאל ואמר לי שכיתות ט' נמצאות בימין התחלתי לחפש אחר הכיתה ט' 6 כאשר סוף סוף מצאתי את השלט ט' 6 טיקטקתי על הדלת והדלת נפתחה ע"י המורה המורה הייתה נראת קורנת למרות שהיה אפשר לראות שהיא הבינה שאני איני תלמידת בית ספר

"שלום, אני חברה של לוסי מקיבן אפשר לדבר איתה בבקשה"
"כן בשמחה לוסי" אמרה המורה בכול רך

לוסי יצאה מן הכיתה וקפצה עלי בחיבוקים
"רוז כמה זמן לא ראיתי אותך מה שלומך? מה קורה? רזית?" אמרה לוסי
"אני מה איתך אני נשארתי בבית ספר עם כולם איך פה?" אמרתי
"למרות שאני מאוד מתגעגעת לשטויות שלנו שזה מלא האנשים פה ממש נחמדים טובים את חייבת להכיר אותם" אמרה "בואי נכנס לכיתה אני יציג אותך" הוסיפה